עבודתו של המיקרוביולוג רוברט קוך מסוף המאה ה-19 עדיין רלוונטית להבנתן של מחלות, אך נגיפים כמו HIV מעלים את הצורך בחשיבה מחודשת על פעולתם של חיידקים
ברכה רגר, סיינטיפיק אמריקן
בשנת 1884, היה המיקרוביולוג הגרמני חיידקים ספציפיים לבין המופע הקליני של מחלה מסוימת.
עבודתו של קוך, שנבנתה על גבי היסודות שהניח לואי פסטר, סיימה את הוויכוחים שנפוצו בזמנו בדבר תפקידם של חיידקים כגורמי מחלות. למשל, אנשים בימיו האמינו שמחלות נגרמות בשל “קללות האלים”, “מצב הכוכבים” או “אוויר רע”.
קוך קבע שכדי להוכיח שחיידק מסוים גורם למחלה צריכים להתקיים ארבעה תנאים הידועים כ”פוסטולטים” של קוך:
- אותו חיידק חייב להיות מבודד תמיד מאותה מחלה.
- את החיידק שבודד מן החולה יש לגדל בתרבית טהורה במעבדה.
- כשמזריקים את החיידק שגודל בתרבית לחיה בריאה, עליו לגרום למופע קליני הדומה לזה של המחלה המקורית.
- אותו חיידק חייב להיות מבודד שוב מחיית הניסוי החולה.
קוך קבע את התנאים האלה כשהמודל שעמד לפניו היה מחלת השחפת שנגרמת על ידי החיידק Mycobacterium Tuberculosis. למזלו היה לו גם מודל מתאים בחזירי ים וכל התנאים שקבע התמלאו במלואם.
אך קוך הבין במהרה את המגבלות של התנאים שקבע, לאחר שהתברר לו שאפשר לבודד את החיידק הגורם למחלת הכולרה גם מאנשים בריאים, המכונים נשאים. בהמשך נמצא שבמספר לא מבוטל של מחלות זיהומיות קיים מצב של נשאות.
נגיפים
המצב מסובך עוד יותר במחלות נגיפיות. מחזור החיים של נגיפים מורכב יותר מאשר של חיידקים והם גורמים למגוון רחב של תסמינים. לדוגמה, נגיף הפוליו יכול לגרום למופעים קליניים שונים, משלשולים ועד שיתוק, ויש לזכור שהשיתוק מופיע רק אצל 1% מן החולים.
וההפך גם הוא נכון – מחלות של דרכי הנשימה נגרמות לא רק על ידי נגיפי השפעת אלא על ידי קבוצה מאד גדולה של נגיפים שונים. כך שהתנאי הראשון אינו מתקיים במקרים האלה.
גם התנאים השני והשלישי אינם מתקיימים במקרים רבים. הבולט ביותר הוא המקרה של נגיף ה-HIV. קבוצת חוקרים חשובה שבראשה עמד פיטר דוסברג, כפרה בכך שהנגיף הזה הוא הגורם האחראי למחלת האיידס, בגלל אי היכולת לגדלו בתרבית טהורה ואי קיומו של מודל מתאים בחיית ניסוי.
משום כך הציעו חוקרים רבים, בהם פרדריקס ורלמן, לשנות את התנאים של קוך בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות של זמננו. העקרונות החדשים מבוססים על טכנולוגית ה-PCR הרגישה המאפשרת זיהוי של חומצות הגרעין של המיקרואורגניזם בתאי המאכסן.
בדומה לתנאים של קוך, רצף חומצות הגרעין של המיקרואורגניזם צריך להימצא בכל הפרטים החולים במחלה, ורק באיבר או ברקמה הפגועים ולא באיברים או ברקמות בריאים. מספר העותקים של הרצף הנדון צריך לרדת במקביל לתהליך ההחלמה או לעלות עם החמרתה.
מחלות חיסון עצמי
אבל העקרונות החדשים עדיין אינם נותנים תשובה מספקת למקרים שבהם המיקרואורגניזם אחראי לתחילתו של תהליך פתולוגי שנמשך עקב גורמים אחרים, בעיקר מערכת החיסון.
למשל, בגלל התכונות המיוחדות של נגיפים, ואף של חיידקים מסוימים, הם נחשדים כאחד הגורמים למחלות אוטואימוניות. הקשר הישיר בין זיהומים ובין מחלות אוטואימוניות עדיין לא הוכח והוא שרוי במסתורין, וכדי לבסס אותו דרושים גם כאן עקרונות הדומים לעקרונותיו של קוך.
ואכן, ב- 2004 פרופסור א’ מ’ דנמן מבית החולים נורת’וויק פארק שבאנגליה ואני הצענו עקרונות כאלה לבירור הקשר בין זיהומים נגיפיים ובין מחלות אוטואימונית:
- הנגיף, על צורותיו השונות, צריך להיות מזוהה ברוב החולים של אותה מחלה אוטואימונית.
- במצב הכרוני, הנגיף מסוגל להפעיל את המערכת החיסונית ולגרום לתגובה אוטואימונית.
- הפעילות האוטואימונית של המערכת החיסונית חייבת להיות מוכחת במערכת ניסויית.
- הנגיף יכול לגרום לתהליך אוטואימוני דומה בחיית הניסוי.
חיפוש אחר הקשר בין זיהומים ובין מחלות אוטואימוניות מוסיף לעמוד בחזית המחקר הרפואי. בשנים הבאות ימשיך מחקר זה להתפתח בכיוונים שונים וקרוב לוודאי שיימצאו התשובות לפתרון תעלומה זו.
ברכה רגר, פרופסור אמריטוס למיקרוביולוגיה ולאימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון, נשיאת אורט ישראל ויו”ר המועצה האקדמית של אורט. כיהנה כמדענית הראשית של משרד הבריאות והייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה.
