סיקור מקיף

סוף כל סוף: בסיס מדעי לאסטרולוגיה

כבר מזה זמן רב ידוע שתינוקות אנושיים שנולדים בחודשי החורף נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות במספר מחלות נוירולוגיות, כולל דכאון חורף, דכאון ביפולארי וסכיזופרניה. מכיוון שעונות השנה הן פונקציה של מיקום (ומנח) כוכבי הלכת במערכת השמש הקטנה שלנו…

כריס סיראלגליו, אוניברסיטת ואנדרבילט
כריס סיראלגליו, אוניברסיטת ואנדרבילט

בזמן שנסעתי ברכבת הבוקר פתחתי את העיתון שנשאתי עמי ועיינתי בהורוסקופ. “יזדמן בדרכך סיכוי לאהבה,” ניבא העיתון בוודאות נחרצת, ואני נדרתי אומר שלא לספר זאת לאשתי. “אתה אדם נעים הליכות, אך אתה מסוגל גם להתעצבן כשלוחצים לך על הכפתורים הלא-נכונים.”

אכן כן. והורוסקופים לוחצים לי על כולם בבת אחת.

השלכתי את העיתון מעליי בזלזול ועברתי למחשב הנייד, שם קראתי את המחקרים החדשים במדע. ודווקא שם ציפתה לי הפתעה.

לאסטרולוגיה, מסתבר, נמצא בסיס ביולוגי מדעי.

בעצם, זו אינה הפתעה גדולה כל-כך. לפי ההוקוס-פוקוס של האסטרולוגיה, חייהם ונטיותיהם של אנשים מושפעים ממצב הכוכבים בתאריך הלידה שלהם. למעשה, זוהי עובדה ידועה ומתועדת היטב במדע. כבר מזה זמן רב ידוע שתינוקות אנושיים שנולדים בחודשי החורף נמצאים בסיכון גבוה יותר ללקות במספר מחלות נוירולוגיות, כולל דכאון חורף, דכאון ביפולארי וסכיזופרניה. מכיוון שעונות השנה הן פונקציה של מיקום (ומנח) כוכבי הלכת במערכת השמש הקטנה שלנו…

ובכן, זוהי אסטרולוגיה. מדעית, סטטיסטית ורחוקה מתחזיותיהם הפרועות של העכו”מים למיניהם. השאלה המעניינת באמת היא – איך ולמה? כיצד מתעצבת אישיותינו הבוגרת בהתאם לעונה בה נולדנו?

תשובות רבות הוצעו לשאלה – משכיחות גבוהה יותר של נגיף השפעת, ועד להשפעתו המיסטית של צדק. אף אחת מהן עדיין לא הוכחה באופן אמפירי. במיוחד המיסטית.

בניסיון למצוא תשובה רצינית יותר, ערכו לאחרונה חוקרים ניסוי שהתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי נייצ’ר נוירוסיינס. החוקרים ניצלו את העובדה הידועה שעם בוא הקיץ מתארכים הימים ומתקצרים הלילות, בעוד שבחורף קצרים הימים וארוכים הלילות. הם גידלו קבוצות של גורי עכברים מלידה ועד לגמילה מיניקה, תחת מחזורי אור-חושך של חורף או קיץ מלאכותיים. לאחר הגמילה, נבדקו תגובותיהם של העכברים השונים למחזורי אור-חושך שונים, כמו גם לחיים בחשכה מוחלטת.

בעכברים שנולדו בחורף המלאכותי ניכרה האטה עקבית במשך הזמן בו עסקו בפעילויותיהם היומיות, בלי קשר למחזור אור-חושך בו נבחנו. הסיבה לכך התגלתה כאשר המדענים בדקו את מנגנון השעונים הביולוגיים שבמוחות העכברים, באמצעות גן גשש-בלש שהוחדר לתאי השעון וגרם להם לזרוח בירוק בזמן פעילות. התוצאה התאימה למצופה: פעילותם של גני-השעון הייתה פחות מתואמת לסביבה בעכברים שנולדו בחורף לעומת עכברים שנולדו בקיץ.

אם זה לא מספיק, הרי שהמחקרים הראו שהשפעתה של הלידה בחורף על גני השעון נותרת עד לגיל בגרות. השעונים הביולוגיים של העכברים שנולדו בקיץ נותרו יציבים ומתואמים עם הסביבה בכל עת. לעומתם, שעוניהם הביולוגיים של העכברים שנולדו בחורף נטו לסטות בפראות מהתקן כאשר העכברים הועברו למחזור אור-חושך המדמה קיץ.

לפי העורך הראשי של המחקר, דאגלס מקמהון, פרופסור למדעי הביולוגיה באוניברסיטת ונדרבילט. “העכברים שגודלו במחזור החורפי מראים תגובה מוגזמת לשינוי העונתי, שדומה באופן מובהק לתגובתם של חולים אנושיים הסוגלים מהפרעה עונתית [דכאון חורף, ר.צ.].”

המחקר החדש מעלה אפשרות מעניינת, לפיה שינויים עונתיים במחזורי אור-חושך מסוגלים להשפיע על מוחותיהם המתפתחים של פעוטות ולקבוע גם את אישיותם בעתיד. אחרי הכל, אנו יודעים כבר שהשעון הביולוגי משפיע גם על מצב הרוח של בני-האדם. עתה שמצאנו מנגנון בו מחזורי אור-חושך מותירים את חותמם במוחו המתפתח של העכבר, יש מקום לשער שתופעה דומה מתרחשת גם במוח האנושי. ואם כך הדבר, הרי שלעונת הלידה (או ליתר דיוק, למחזורי אור-חושך שהעובר והתינוק חווים) יש השפעה כללית על התפתחות המוח והאישיות.

עד כמה ניתן לקבל את ההשערות הללו? התשובה עדיין אינה ברורה. קודם כל, למרות הדמיון האבולוציוני בינינו, קשה להכחיש שעכברים שונים מבני-אדם. ייתכן שבבני-אדם קיים מנגנון אחר של שעונים ביולוגיים, ועונות השנה בזמן הלידה והיניקה אינן משפיעות על המוח האנושי לאורך זמן. מכיוון שכך, לא כדאי עדיין לקפוץ למסקנות מתוך מחקר יחיד. מוטב, כנהוג במדע, לחכות למחקרים נוספים שיאמתו ויאששו את התוצאות הראשוניות, ומכך נוכל לגבש תיאוריה שלמה יותר שעשויה להתאים לכל תינוק מחזורי אור-חושך המתאימים לו בעריסתו.

אולי הלקח הטוב ביותר שניתן ללמוד מהמחקר הנוכחי הוא על פתיחותו של המדע לרעיונות חדשים, צד בצד עם הדרישה הבלתי-מתפשרת להוכחות אמפיריות. בפרט- באשר לאסטרולוגיה והורוסקופ– האסטרולוגים והחוזים בכוכבים דוחים את המדענים כ- ‘בעלי ראש סגור’. אין רחוק מכך. הקהילה המדעית מודעת כבר מזה זמן רב להשפעתן של עונות השנה על הסיכון למחלות נוירולוגיות. ההבדל בין מדענים לאסטרולוגים הוא שהמדענים משתמשים בכל הכלים המודרניים הקיימים ברשותם כדי להבין את התופעה, בעוד שרבים מהאסטרולוגים עובדים עדיין עם מפות כוכבים שהומצאו בבבל העתיקה ואינן מתאימות בשום צורה שהיא לכיפת השמיים של ימינו.

עטוף שרעפי מחשבה עמוקים הצצתי בשעון. דצמבר עכשיו, חורף. פתחתי את האייפון והתחלתי לחייג לאשתי. כדאי להזדרז.

למחקר המקורי

להודעה לעיתונות של החוקרים

הערת העורך: אין חשש, אתר הידען לא חזר בתשובה ולא יפרסם מעתה הורוסקופים, הכותרת נכתבה בציניות, מה גם שיש מרחק גדול מאוד בין השפעה כללית של אור היום לבין השפעה ספציפית בשבוע מסוים – עשה X ואל תעשה Y. אם מישהו לא הבין זאת, ולפי התגובות ניתן לחשוב – האסטרולוגיה היא חסרת בסיס מדעי, גם אם יש תכונה אחת מני רבות שהאסטרולוגיה מנבאה שיהיה נכון. גם שעון אנלוגי עומד מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום (ודיגיטלי לרוב רק פעם אחת).
וליתר בטחון כדי שיהיה ברור מהי דעתנו על האסטרולוגיה: תמליל שיחה בה התעמתתי מול האסטרולוג הרצל ליפשיץ בתוכנית פוליטיקה בשנת 2006 וכן הסבר מדוע אין לאסטרולוגיה בסיס מדעי

23 תגובות

  1. אני מאמין בא-לוקים, אבל אני בהחלט לא מאמין שלמזלות (או שלכל אמונה טפלה אחרת) יש השפעה על החיים שלי. (כמעט ו)א-י-ן ק-ש-ר בין האמונות, והנסיון שלכם לקשור ביניהן הוא טעות מבורות (שורוק שורוק) במקרה הטוב, ונבזי במקרה האחר.

  2. למי שמכיר את מערכון על החולה במחלת העליזות שבא אצל חכם מיימון .
    אני נולדתי בשיא החורף בסוף ינואר ,
    ובנוסף היה שלג ברחובות בגובה ציר הגלגל של האפניים של אבי , כך הוא תיאר את זה ,
    וזה היה בטורינו יטליה , ועד עכשיו אין שום נטיעות סופניות וההיפך שום דבר לא
    הצליח לקלקל לי את מצב הרוח , אז אל תתחילו , כי זה עלול להחמיר ,
    תודה חיים

  3. אומנם שעון מקולקל מראה את השעה הנכונה פעמים ביום, אך בעל השעון לא יכול לדעת מתי עליו להביט בו בכדי שיראה את השעה הנכונה. כלומר, שעון מקולקל לא עוזר לבעליו במאום. הוא לא שווה כלום. כמו האסטרולוגיה למשל. או אלוהים או כל דבר רוחני טיפשי אחר.

    נ.ב. אם מישהו מצא את ההודעה שלי פוגענית, צר לי, אך על פי ההלכה היהודית יש איסור למחוק את השם המפורש (יהוה) לאחר שנכתב ולכן אסור למחוק אותה.

  4. ל-18
    אם השעון מסתנכרן עם שעון אידאלי, אז כמות הפעמים שאוא יראה שעה מדויקת ביום הוא למעשה לא חסום. כמות זאת תהיה מסדר גודל של כמות הפעמים ביום שמתבצע סנכרון.

    ולאבי: כמה שידוע לי שעון דיגיטלי מקולקל לא מראה שעה בכלל, אולי אם הוא עובד עם “דיו דיגיטלי” שלא צורך אנרגיה 🙂

  5. תיקונצ’יק: ***רק*** שעון עומד מראה את השעה במדוייק פעמיים ביום. ***כל*** שעון פועל, שאינו מכוונן על ידי הקב”ה בכבודו ובעצמו, יראה את השעה המדוייקת לעיתים הרבה, הרבה יותר רחוקות, אלא אם נבנו לתוכו פונקציות תיקון, מה שיקצר במעט את ההמתנה.

    למשל: פעם בכמה זמן ידייק שעון שהסטייה שלו היא 1 שנייה בשנה?

  6. כבר לפני עשרות שנים, מצא הפסיכולוג אייסנק שחיבר מבחן אינטרוברטיות – אקסטרוברטיות, מתאם בין תוצאות המבחן שלו לבין חודשי השנה בהם נולדו הנבחנים.

  7. זה כמו להגיד שמכניקת הקוונטים הוכיחה את השפעת העצמים בחלל על בני האדם.

  8. פסקת התקציר שלפני הכתבה ואחרי הכותרת, זה סתם ציטוט מהטקסט, ולא תקציר בכלל. כל הכתבה הזאת זה סיפורי סבתה שניתן לסכם בפסקת תקציר ולחסוך זמן יקר.
    אז תעשו תקציר נורמלי!

  9. שתי הבהרות:
    1 – המגיב מס’ 6 “גזל” לעצמו את שמי ?
    2 – המחקר מציע כי תקופת הלידה (עונת השנה) משפיעה על הילוד ….
    באסטרולוגיה ש”מוסדה” לפני כ 5000 שנים היתה הקבלה בין מצב מערכות הכוכבים
    (ביחס לשמש)לעונות השנה ,
    אלא שבגלל התנודות של כדור הארץ על צירו השתנה מיקום ה”מזלות” ,
    מערכות כוכבים שלפני אלפי שנים נראו בחורף “זזו” ומקומם יחסית לשמש שונה ,
    לכן אסטרולוגיה = הבל !

  10. היי רונן, אכן בעקבות המדע היום כל שרלטן יודע שכדי לשכנע עליו להיות פרטני מאוד. השקר חייב להיראות אמין.

  11. תיקון ל- 11 (סתם לא יצאה שם מילה מסוימת):
    ‏”‏דקה או בודדת” צ”ל “דקה או שניה בודדת”.

  12. אסטרולוגיה דווקא כן מתייחסת למיקום לידה מאד מדויק, תאריך לידה ושעת לידה מדויקת עד לרזולוצית דקה או בודדת. פשוט מרבית האנשים אשר אינם טורחים להרחיב השכלה בתחום (כמו בכל תחום אחר) אינם מודעים לכך. במיוחד אם שופטים אותה בראי ההורוסקופיה החובבנית משהו, המתפרסמת בעיתונים, למשל.

  13. לכל מאן דבעי. תחזית הורוסקופית מדויקת.

    חיזוי זה נכון בתנאי שנולדת בתאריך לידה שלך: סביר להניח שאתה פתי תמים שמאכילים אותו לוקשים ואתה בולע הכל.

  14. לא בסיס ולא מדעי…
    הכותרת במאמר המקור מודיעה על השפעת עונת הלידה על מהלך החיים של האדם. זה נכון וידוע מזה זמן רב אבל זה לא קשור לאסטרולוגיה…
    ולכן אני מרשה לעצמי להניח שכותרת המאמר נכתבה בציניות מה…

    ברור כי השפעת עונת השנה בה נולד תשפיע על אישיותו והתפתחותו העתידית של תינוק (או כל יצור אחר) מאחר וכל התנאים שונים והתנהלותו מהשנייה הראשונה שונה לחלוטין. לבוש, תזונה, טמפרטורה, אור, פיגמנטים וכדומה. אין שום קשר לאסטרולוגיה וכפי שצוין בתגובה 2 האסטרונומיה איננה מבחינה כלל בין עונות השנה ולמעשה סותרת לחלוטין את העובדות שהובאו לעיל וידועות מזה זמן רב.

    האסטרולוגיה איננה מדע. זהו כן מחקר רב שנים המבוסס על רעיונות שהועלו על ידי חוקרי כוכבים בעת העתיקה. יפה שכבר אז לפני אלפי שנים הצליחו חוקרים חלוצים אלה להבין כי יש מחזוריות בתנועת הכוכבים וניסו ללמוד ולהבין את השפעת המחזוריות.
    אפשר להבין כי אז, לפני אלפי שנים קיבלו חוקרים אלה אמון מהעם ואמונות שונות השתרשו בעולם.
    ממשיכהם של היום לעומתם הם סתם סוג של שרלטנים שמבינים היטב כי אין שום קשר מדעי אמיתי בין מצב הכוכבים לעתידו של מישהו, רובם יודעים היטב כי מיקום הכוכבים כיום שונה מאוד ממערך הכוכבים בעת העתיקה, אך כל זה לא מפריע להם ובשמחה הם משתמשים בנכונותם של חלק מהאנשים להאמין בשטויות אלה. האמת, זה לא נורא. לרוב האנשים שמאמינים בזה זה עושה רק טוב לקרוא בהורוסקום שאולי תהיה להם אהבה חדשה… ולעורכי המדורים השונים יש מספיק קשקשת למלא עמודים שלמים בתוכן. (:
    האמת נראה לי מוזר שמדענים מנסים לתת בסיס מדעי לאסטרולוגיה. ואכן לאחר רפרוף קצר בכתבת המקור מצאתי את המשפט הבא שאמר מנהל המחקר: “למרות שזה נשמע קצת כמו אסטרולוגיה, זה לא!”

    שנה אזרחית מוצלחת

  15. מר צזנה החורף שלנו דומה לשיא הקיץ בצפון אירופה, בחצי הכדור הדרומי קיץ, האסטרולוגיה, הקריאה בקפה, וניבוי על ידי עצמות עוף לא מתייחסת למיקום הלידה אלא לתאריך ושעה, לכן יש כאן כשל לוגי.

  16. זה מה שקורה כאשר בחודשי החורף שותים התינוקות בקבוקי פלסטיק מחוממים המשחררים כימיקל מסוכן (ביספנול איי) בעקבות מגע עם נוזלים חמים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.