חשיפה לזיהום אוויר בהיריון מעלה את הסיכון ללידת אוטיסט

קבוצה בהארווארד בראשות חוקר ישראלי בחנה קבוצה של 245 אמהות לילדים אוטיסטים, וקבוצת ביקורת של יותר מ-1,500 אמהות לילדים בריאים. וערכו מתאם ביניהם לבין נתוני זיהום האוויר בתקופת ההריון

ד”ר ליאו קנר (Leo Kanner), בן למשפחה חרדית מגליציה שהיגר לארה”ב, היה כנראה פסיכיאטר הילדים הראשון בעולם. הוא למד בעצמו את התחום שהיה חדש אז, וב-1930 הקים את המחלקה הראשונה לפסיכיאטריה של ילדים בבית החולים האוניברסיטאי ג’ונס הופקינס בבולטימור. הוא ניהל אותה כמעט 30 שנה עד פרישתו לגמלאות, והמשיך להיות פעיל בה עד מותו, ב-1981. הוא הותיר אחריו תלמידים רבים שהמשיכו את עבודתו, ספרי לימוד שחיבר ומחקרים רבים, אך יותר מכל זכור שמו בזכות מונח אחד שטבע: אוטיזם. במאמר שפרסם ב-1943 תיאר קנר 11 ילדים בעלי הפרעות דומות מאוד, בהן קושי ברכישת שפה ובתקשורת לא-מילולית, קושי בהבעת רגשות ושורה של התנהגויות נוספות המונעות מהם יצירת קשרים אישיים וחברתיים. הילדים האלה נראו לו מכונסים בתוך עצמם, ולכן כינה קנר את התופעה אוטיזם (מהמילה היוונית “אוטו” – עצמי). למעשה, הוא השתמש במונח שטבעו לפניו כמה רופאים אירופים, בהם הנס אספרגר האוסטרי (זה שעל שמו התסמונת המפורסמת), אך הם השתמשו במונח בהקשר אחר, וקנר הוא הראשון שהעניק לו את השימוש המקובל כיום.

גורמים בעלטה

בעשרות השנים שחלפו מאז האבחנה הראשונה של קנר, השתכללו מאוד כלי האבחון והמחקר הרפואי, ונוספו עוד תסמונות רבות המלוות בהפרעות תקשורת שונות, או הפרעות התנהגות אחרות המזכירות במידה רבה את האוטיזם הקלסי, זה שתיאר קנר. כל ההפרעות האלה מתוארות כיום כחלק מהקשת האוטיסטית (הספקטרום האוטיסטי), המכסה מגוון עצום של תופעות, מליקויי למידה ותקשורת קלים יחסית, ועד אוטיזם עמוק הגורם לחוסר תפקוד מוחלט.
אף על פי שהתופעה מוכרת כבר כמעט שבעה עשורים, הגורמים להפרעות אוטיסטיות עדיין רחוקים מלהיות ברורים. מחקרים רבים שנעשו בעניין הניבו תוצאות חלקיות במקרה הטוב. נטייה גנטית היא אחד הגורמים כנראה, לפחות למקצת ההפרעות, אבל היא מסבירה אולי חלק קטן ממקרי האוטיזם (קשה מאוד לקבוע במדויק, משום שעד כה לא זוהה אפילו גן אחד הקשור ישירות לאוטיזם). תופעה אחרת שכנראה מגדילה את הסיכון היא בעיות בעת התפתחות המוח ומע’ העצבים, כמו למשל מחלות מסוימות בגיל הינקות. בעבר נפוצו שמועות לא-מבוססות כי חיסונים של פעוטות גורמים לאוטיזם אבל כל המחקרים הרציניים שבחנו את הסוגיה לא מצאו שום קשר כזה. לא מעט מחקרים מוצאים קשר נסיבתי בין גורמי סביבה שונים לסיכון לאוטיזם, בהם גיל האב (אבהות מאוחרת מעלה את רמת הסיכון), מחלות מסוימות של האם בתקופת ההריון, וכן עישון בתקופת ההיריון. כמה מחקרים הצביעו גם על זיהום אוויר כגורם אפשרי, אך רובם לא היו מבוססים די הצורך.

אחיות לצרה

מי שהחליט לבדוק את לעומק את סוגיית הקשר בין זיהום אוויר לאוטיזם הוא ד”ר רענן רז, אפידמיולוג שיצא להשתלמות פוסט-דוקטורט בביה”ס לבריאות הציבור באוניברסיטת הארוורד. רז ועמיתיו השתמשו למחקר בנתונים מסקר בריאות האחיות האמריקני. אלפי אחיות (רפואיות) מרחבי ארה”ב שהתנדבו להשתתף בסקר הבריאות, משיבות בכל שנתיים בערך על שאלון ששולחים להן חוקרים. לצרוך המחקר הנוכחי, צירפו החוקרים לשאלון כמה שאלות למשתתפות המחקר, אם יש להן ילדים בעלי הפרעות על ספקטרום האוטיזם. על פי התשובות, הם הרכיבו קבוצה של 245 אמהות לילדים אוטיסטים, וקבוצת ביקורת של יותר מ-1,500 אמהות לילדים בריאים. בשלב הבא הם פנו לנתוני זיהום אוויר שאוספת סוכנות הסביבה האמריקנית, EPA. הם חישבו בעזרת מודל מתמטי את רמת הזיהום המשוערת במקום המגורים של כל אחת מהנשים בתקופת ההיריון ומצאו קשר מובהק בין רמת החשיפה למידת הסיכון לאוטיזם אצל הילד שנולד להן. יתרה בכך, ככל שרמת החשיפה לזיהום היתה גבוהה, כך עלתה רמת הסיכון. ברמות הגבוהות ביותר של זיהום, הסיכון ללידת אוטיסט היה גבוה פי עשרה מאשר ברמות החשיפה הנמוכות. ממצא נוסף העלה כי אין קשר מובהק בין רמות החשיפה לזיהום אוויר לפני ההיריון או אחריו, לסיכון ללידת ילד אוטיסט. הקשר נמצא רק במהלך ההריון, וסיכון מוגבר במיוחד נתגלה בשליש האחרון של ההיריון. החוקרים ניסו גם לבחון אם יש קשר בית רמת החשיפה לזיהום אוויר למידת החומרה של האוטיזם, אך בנתונים שברשותם משאלון האחיות לא היה די לקבל תשובה ברורה.

ממשיכים בארץ

אף על פי שהממצאים הסטטיסטיים מובהקים מאוד, החוקרים נזהרים מהסקת מסקנות חפוזה משום שעדיין לא ברור מבחינה ביולוגית כיצד הזיהום עלול לגרום לאוטיזם. ההנחה היא שחלקיקי הזיהום נקלטים בריאות, ונספגים דרכן בזרם הדם. הם עושים דרכם למוח העובר, ושם גורמים לדלקות המעלות את הסיכון להתפתחות הפרעה אוטיסטית. ממצאי המחקר יוכלו אולי לסייע לחוקרי המוח וההתפתחות למקד את מחקריהם בכיוון הזה, אם כי קשה מאוד לחקור גורמים לתופעות כמו אוטיזם, בהיעדר מודל טוב בחיות מעבדה. רז, ששב בעת האחרונה לישראל, עובד כעת במשרד הבריאות ומוביל כאן מחקר מקיף עוד יותר בדבר הקשר בין זיהום אוויר לאוטיזם. במחקר הזה מקווים החוקרים לגייס מספר גדול יותר של משתתפים ולקבל אבחונים מדויקים יותר של הילדים, בניסיון לכמת גם את השפעת הזיהום על חומרת ההפרעות. כמו כן, במחקר האמריקני נבדקה למעשה רק קבוצה אחת של חומרים מזהמים – חלקיקים שקוטרם עד 2.5 מיקרון (כלומר, 2.5 אלפיות המילימטר). במחקר הישראלי מתכוונים החוקרים לבחון מגוון רחב יותר של חלקיקים, ובין השאר חלקיקי אבק, כדי לבחון אם לסופות החול וימי האובך הרבים באזורנו יש השפעה על רמת הסיכון לאוטיזם.

אין מניעה

המחקר של רז ועמיתיו, המתפרסם בכתב העת Environmental Health Perspectives, מצטרף לשורה מתארכת והולכת של מחקרים המצביעים על הסיכונים הבריאותיים של זיהום האוויר. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, שבעה מיליון (!) בני אדם מתים בכל שנה בטרם עת עקב חשיפה לזיהום. מחקרים מראים כי חשיפה לזיהום מגדילה בין השאר את הסיכון למחלות לב, לאירוע מוחי, למחלות של דרכי נשימה ולסרטן הריאות. הנזק הרפואי העצום גורם לנטל כלכלי כבד הן על משפחות החולים, הן על מערכת הבריאות של המדינה – כל מדינה. את הנזק הכספי לפחות היה אפשר למנוע לו היו משקיעים מלכתחילה אפילו שיעור קטן מהעלות הצפויה של נזקי זיהום האוויר – בצמצום הפליטה של חומרים מזהמים.

קישורים נוספים:

מאמר המחקר בכתב העת Environmental Health Perspectives
נתוני ארגון הבריאות העולמי על זיהום אוויר ותחלואה