סיקור מקיף

עיר שקועה בביצות בדרום ספרד. האם זו אטלנטיס?

עיר ובתוכה מבנים מעוגלים קבורה בביצות לא הרחק מקאדיס, על חוף האוקיאנוס האטלנטי. האם היא המקור לאגדת אטלנטיס

איור של מבנה העיר הקבורה בדרום ספרד
איור של מבנה העיר הקבורה בדרום ספרד

אפלטון כתב על אי של חמש סטדיות (סטדיה היא יחידת מידה של העולם העתיק שאורכה 185.2 מטרים), כלומר 925 מטרים, שהוקף בידי כמה גופים מעגליים – טבעות ממורכזות – כמה מהן עשויות אדמה ואחרות מים. בתמונות מופיעות טבעות קונצנטריות בדיוק כפי שתאר אפלטון, אומר ד”ר קון לבי.בי.סי

לכל אחד יש האטלנטיס שלו. קארל סייגן מתאר בספרו עולם רדוף שדים, נהג מונית בשם ויליאם באקלי, שהסיע אותו משדה תעופה למקום מרוחק להרצאה. אותו אדם לא ידע כלום על החדשות המדעיות, אך ידע לספר לו אודות הקריסטלים שבני אטלנטיס ידעו את כוחם, ועל המשלחות שיוצאות למסעות צלילה כדי לחפש את היבשת האבודה.

ואולם יש המחפשים בדרכים שונות ערים עתיקות הטבועות במים, עם אפשרות כלשהי שאולי אחת מהן נתנה את ההשראה לאגדת אטלנטיס. לפני חודשים אחדים חשפנו באתר הידען לראשונה נסיון של צוות חוקרים אמריקאים לצאת הקיץ למסע חיפושים. זאת, לאחר שאספו עדויות המצביעות לטענתם על מיקומה המדויק – בין קפריסין לסוריה, בעומק של כקילומטר וחצי בים (ראו קישור בתחתית הכתבה). כעת טוען מדען גרמני כי מצא עיר שקועה דווקא בביצה ולא בים לא הרחק מחוף האוקיאנוס האטלנטי בדרום ספרד.
מכיוון שערים רבות נחרבו במהלך ההסטוריה וחלקן נזנחו, אין מניעה למצוא ערים כאלה. קשה יותר להוכיח את הטענה שמדובר באטלנטיס.
תמונות לוויין של דרום ספרד חושפות צורות על הקרקע הנראות כתואמות את תיאורו של האי אטלנטיס, המופיע ביצירתו של אפלטון “אוטופיה”. על פי החוקר הגרמני ריינר קון, המצוטט בבי-בי-סי ומתאר את מחקרו במהדורה המקוונת של כתב העת “Antiquity”, התיאור האפלטוני של אטלנטיס התייחס לאזור בחופי דרום ספרד, שנהרס בשיטפון בשנים 500-800 לפנה”ס.

האוטופיה של אטלנטיס שבתה את דמיונם של מלומדים במשך מאות שנים. התיעוד המוקדם ביותר המוכר כיום של הארץ האגדית מופיע בדיאלוגים האפלטוניים “קריטיאס” ו”טימאוס”. תיאוריו של אפלטון על אודות ארץ העושר המופלג, ציוויליזציה מתקדמת ויופי טבעי דירבנו הרפתקנים רבים לצאת לחפש אותה.

ב”הארץ” נמסר היום כי כעת מגלות תמונות לוויין של אזור ביצות המלח מריסמה דה אינוחוס, בסמוך לעיר קדיס, שני מבנים מלבניים השקועים בבוץ וחלקים של טבעות קונצנטריות (בעלות מרכז משותף) שייתכן שהקיפו אותם בעבר. “אפלטון כתב על אי שקוטרו 925 מטרים, שהוקף על ידי כמה צורות מעגליות, יבשתיות וימיות. אפשר לראות בתמונות טבעות קונצנטריות הזהות לתיאור של אפלטון”, אמר קון לבי-בי-סי.

הד”ר קון, מאוניברסיטת ויפרטל שבגרמניה, מאמין כי המבנים המלבניים עשויים להיות שאריות של מקדש “כסוף”, שהוקם לכבוד אל הים פוסידון, ושל מקדש “זהוב” שהוקם לכבוד פוסידון וקליטו – שניהם מקדשים המתוארים ב”קריטיאס”.

מידותיהם של ה”אי” ושל הטבעות, שהתגלו בתמונת הלוויין, גדולות במעט מאלה שתוארו על ידי אפלטון. לדברי קון, יש שני הסברים אפשריים לכך. ראשית, ייתכן שאפלטון המעיט בהערכת גודלה של אטלנטיס. שנית, ייתכן שיחידת המידה של העולם העתיק ששימשה אותו – סטדיה (185.2 מטרים) – היתה גדולה ב-20% מכפי ששיערו עד כה. אם האפשרות השנייה היא הנכונה, אחד המבנים המלבניים על ה”אי” תואם כמעט בדיוק את ממדי המקדש לפוסידון שתיאר אפלטון.

הראשון שאיתר את הצורות היה ורנר ויקבולדט, מרצה וחובב נלהב של סיפור אטלנטיס, שבחן תמונות של מרחבי הים התיכון בחיפוש אחר סימנים לעיר שתיאר אפלטון. “זהו המקום היחיד שנראה מתאים לתיאור”, אמר לבי-בי-סי. ויקבולדט הוסיף כי ייתכן שבגלגולים השונים של סיפור אטלנטיס, היוונים פירשו מלה מצרית שמשמעותה היא “קו החוף” כ”אי”.

אפלטון תיאר את אטלנטיס כבעלת “מישור”. לדברי קון, ייתכן שזהו המישור המשתרע היום מהחוף הדרומי של ספרד עד לעיר סוויליה. ההרים הגבוהים שתוארו על ידי אפלטון עשויים להיות סיירה מורנה וסיירה נוודה. “אפלטון גם כתב שאטלנטיס עשירה בנחושת ובמתכות נוספות. נחושת מצויה בשפע במכרות בסיירה מורנה”, אמר קון.

קון הבחין בקווי הדמיון בין המלחמה שתיאר אפלטון, שניטשה בין אטלנטיס לתושבי החופים המזרחיים של הים התיכון, לבין ההתקפות של מי שכונו “גויי הים” על מצרים, קפריסין והלוואנט במאה ה-12 לפנה”ס. לפיכך הוא מעלה את ההשערה שבני אטלנטיס היו למעשה גויי הים. על פי התזה הזאת, העיר והחברה באטלנטיס מתוארכים לתרבות טרטסוס הקדומה, שהתקיימה באזור אנדלוסיה בתקופת הברזל, או לתרבות לא ידועה של תקופת הברונזה. הקשר בין אטלנטיס לטרטסוס הועלה בראשונה בראשית המאה ה-20.

קון אמר שהוא מקווה לעורר את סקרנותם של ארכיאולוגים שיבואו לחפור באתר. ואולם עניין זה עלול להיות בעייתי – הפרטים שצולמו על ידי הלוויין נמצאים בתוך הפארק הלאומי “דוננה”.

טוני וילקינסון, ארכיאולוג מאוניברסיטת אדינבורו שהתמחה בחישה מרחוק, הגיב על תצלומי הלוויין המראים את שני ה”מקדשים”: “רבות מהבעיות הן תוצאה של פרשנות. אני יכול לראות שם משהו, ואני מניח שאפשר לפרש אותו בכמה אופנים”, אמר לבי-בי-סי. “ואולם יש פערים. אנחנו משתמשים בדימויים כדי לזהות סוגים מסוימים של סימנים על הקרקע, ואז מאמתים אותם (בשטח). מה שאנחנו צריכים כאן הוא טווח תאריכים משוער – אחרת אתה פשוט עוסק במורפולוגיה”.

חוקרים: מצאנו את אטלנטיס
היבשת האבודה נמצאה, על פי הטענה, בין קפריסין לסוריה, קילומטר וחצי מתחת לפני המים. איזור החיפושים נקבע על פי רמזים שנשתלו בדיאלוגים של אפלטון * ההצהרה עדיין מעוררת ביקורת רבה מצד מומחים
16.11.2004

“מצאנו את אטלנטיס”, אמר שלשום החוקר האמריקאי רוברט סרמסט במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס בנמל לימסול. לדבריו, הוא ועמיתיו מצאו את היבשת האבודה במים העמוקים של קפריסין.

כבר מאות שנים מנסים חוקרים לברר מה עלה בגורל היבשת המסתורית, להיכן היא נעלמה ואם בכלל היתה קיימת, או שמא היתה רק פרי דמיונו של הפילוסוף היווני אפלטון.

לדברי סרמסט, שעמד בראש המחקר, הוא ועמיתיו מצאו בים התיכון, שבין קפריסין לסוריה, כקילומטר וחצי מתחת לפני הים, יבשת מלבנית, שלדבריו היא אטלנטיס. סרמסט טוען כי היבשת הוצפה עקב שיטפון כ-9,000 שנה לפני הספירה. “בהחלט מצאנו אותה”, אמר סרמסט, והיא נמצאת כ-80 קילומטר מהחוף הדרום-מזרחי של קפריסין.

לדבריו, מכשיר סונר שהוכנס למים העמוקים צילם מדרון ועליו מבנים שנעשו בידי אדם, בהם קיר באורך שלושה קילומטרים, גבעה ותעלה עמוקה. יחד עם זאת, אמר סרמסט, כי יש להעמיק ולחקור במקום.

לדבריו, “אנו עדיין לא יכולים לספק הוכחה ממשית בצורת לבנים או טיח מכיוון שהחפצים שנעשו בידי אדם עדיין קבורים תחת כמה מטרים של משקע, אולם ההוכחות הנסיבתיות אינן ניתנות להפרכה”.

האם אטלנטיס היתה קיימת והיכן מיקומה המדויק – שאלה זו תפסה את דמיונם של רבים במשך מאות שנים. לפי הפילוסוף היווני אפלטון, באטלנטיס חיה ציביליזציה מתקדמת לפני כ-11,500 שנים.

התיאוריות השונות המסבירות את היעלמות היבשת נעו מהמיתולוגיה היוונית, לפיה היבשת הוצפה עקב אסון טבע, ועד תאוריות לפיהן הציביליזציה היתה כל כך מושחתת בתאוות בצע וכוח, עד שנהרסה בידי אלוהים.

סרמסט אמר כי הוא החליט לחפש באזור קפריסין בעקבות רמזים, השתולים בדיאלוגים של אפלטון. אפלטון מתייחס לאטלנטיס כ”עמודי הרקולס”, שרבים האמינו כי מדובר במדרגות גיברלטר, שגרמו לחוקרים להתמקד באוקיינוס האטלנטי או באירלנד או באיים האזורים שבפורטוגל. לדבריו, “חוקרים שביטלו את האפשרות כי מדובר במקומות אחרים, לא עשו את שיעורי הבית שלהם כראוי … כדי להבין את חידת אטלנטיס אתה חייב להיות בעל ידע רב על ההיסטוריה העתיקה, הקישורים התנ”כיים, התרבות השומרונית ועוד”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.