הכוכבים שאנו רואים כיום לא היו תמיד שלוים כפי שהם נראים כיום, מרחפים לבדם באפלת הלילה. מרבית הכוכבים, לרבות השמש שלנו, גדלו בהמולה קוסמית – כפי שעולה מתמונות חדשות של טלסקופ החלל שפיצר
התמונות מראות את האיזור הפעיל והסוער ביותר של איזור כוכבים בגלקסיה שלנו, המכונה סיגנוס X, ענן בלתייציב של גז ואבק השוכן במרחק 4,500 שנות אור בקבוצת ברבור. סיגנוס X נקרא כך בידי אסטרונומי רדיו מכיוון שהו אחד ממקורות הרדיו הבהירים בשביל החלב. (לא לבלבל עם החור השחור סיגנוס X-1).
סיגנוס X, המשתרע על איזור הגדול פי מאה מהשטח התופס הירח המלא והוא מהווה ביתם של כוכבים מאסיביים, וכוכבים רבים יותר סביב הגודל של השמש שלנו או קטנות יותר. שפיצר צילם תמונה באינפרה אדום של כל האיזור, המבעבע ביצירת כוכבים.
“שפיצר צילם מגוון של פעילויות המתרחשות בענן האלים של הולדת הכוכבים” אומר ג’ו הורה ממרכז הארווארד סמיתסוניאן לאסטרופיזיקה, החוקר הראשי. “אנו רואים בועות מפולסות סביב כוכבים מאסיביים, עמודים של כוכבים חדשים, חוטים כהים המלאים בעוברי כוכבים ועוד.
ההשערה היא כי מרבית הכוכבים נולדו באיזורים כמו סיגנוס X. במהלך הזמן הכוכבים התפזרו ונדדו כשהם מתרחקים זה מזה. יתכן שהשמש שלנו היתה פעם ארוזה היטב ביחד עם עוד שמש, מאסיבית יותר ביאזור דומה כאוטי, אף כי פחות קיצוני.
איזורי יצירת הכוכבים בעננים מסומנים בבועות או חפירות המגולפות באמצעות הקרינה והרוחות המגיעות מהכוכבים המאסיביים ביותר. כוכבים מאסיביים אלו קורעים את החומר של הענן לחתיכות, ומפסיקים את יצירתם של כמה כוכבים בעוד הם מאיצים את הולדתם של כוכבים אחרים.
“אחת השאלות שרצינו לענות עליהם היא כיצד תהליכים אלימים כאלה יכולים להוביל הן למות כוכבים והן להולדת כוכבים חדשים” אומר שון קארי, חבר הצוות מהמרכז המדעי של שפיצר במכון הטכנולוגי של קליפורניה. “עדיין איננו יודעים בדיוק כמה כוכבים נוצרים בסביבה מפריעה כזו”.
“תצלומים באיפנרה אדום של שפיצר מאפשירם לנו לענות על שאלות מהסוג הזה כשהם נותנים לאסטרונומים חלון לחלק המאובק ביותר של התשלובת. האור האינפרה אדום חוצה את האבק, בעוד האור הנראה חסום. לדוגמה, עוברי כוכבים מכוסים בידי אבק מאסיבי צצים החוצה בתמונות של שפיצר. בכמה מקרים הכוכבים הצעירים משולבים בעמודים דמויי אצבע של אבק, שבה הכוכבים מסתדרים בשורה ומצביעים לעבר כוכבים מאסיביים הנמצאים במרכז. במקרים אחרים, כוכבים אלה נראים בשורה ארוכה דמוית נחש של אבק עבה.
שאלה נוספת שהמדענים מקווים לענות עליה היא כיצד עמודים וחוטים אלה של כוכבים קשורים זה לזה. “יש לנו עדויות לכך שכוכבים מאסיביים מזרזים את הולדתם של כוכבים חדשים בחוטים האפלים, בנוסף לעמודים, אך יש לנו עוד עבודה קשה לעשות” אמר הורה. “יקח עוד זמן לנתח את התוצאות וההפתעות עוד לפנינו” אמר.
