סיקור מקיף

האם יכולים האסטרונאוטים לישון כל הדרך לכוכבים?

סוכנות החלל האירופית מתכננת ניסויים בשנת חורף אנושית

 

האם אסטרונאוטים יכולים לישון ששה חודשים ברציפות?

אסטרונאוטים ישנים בתחנת החלל הבינלאומית. צילום: נאס"א
אסטרונאוטים ישנים בתחנת החלל הבינלאומית. צילום: נאס”א

 

מצב של חיים מוקפאים אליו יכנסו אסטרונאוטים במהלך טיסות חלל ארוכות לקוח מסרטי מדע בדיוני (ובראש ובראשונה, אודיסאה בחלל 2001. א.ב.). ואולם סוכנות החלל האירופית מבקשת להפוך זאת למציאות.

צוות של הסוכנות מתכננת לבצע מחקר באפשרות של שימוש במצב דמוי היברנציה (שנת חורף) בבני אדם. “איננו בטוחים האם הדבר אפשרי”, אמר מרקו ביגיוגרה Biggiogera , מומחה למנגנון ההיברנציה באוניברסיטת פאביה שבאיטליה המשמש יועץ ל-ESA, המוסיף: “אבל הרעיון אינו מטורף לחלוטין”.

בסוכנות החלל האירופית מאמינים כי היברנציה יכולה לסייע לאסטרונאוטים להתמודד עם הדרישות הפסיכולוגיות של מסע הלוך וחזור שיקח עשורים ליעדים כמו שבתאי. ומכיוון שיהיה צורך בפחות מקום ומזון למשימה כזו, החללית תוכל להיות קלת משקל ונוחה יותר לשיגור.

מנגנוני היפרנציה מעשיים יפותחו אולי בתוך עשור, אומר מרק אייר Ayre מהמדור לתפישות מתקדמות של אס”א. ואולם הוא ועמיתיו בוחנים כעת אילו מחקרים יהיו דרושים כדי להפוך מערכת כזו למציאות.

אחד מכיווני המחקר מתמקד ב- DADLE((D-Ala,D-Leu-enkephalin), נגזרת בעלת מאפיינים דמויי אופיום. הזרקה של DADLE ידועה כמעודדת היברנציה אצל סנאים במהלך תקופת הקיץ, כאשר בעל החיים אמור בדרך כלל להיות ער. היא גם גרמה לתרביות תאי אדם לשינה: התאים התחלקו לאט יותר ופעילות הגנים שלהם צנחה כאשר הוספה להם המולקולה, כותבים ביגיוגרה ועמיתיו ב- Journal of Clinical Investigation.

החוקרים מבקשים לנסות את DADLE בבעלי חיים שאינם ידועים בשנת החורף, ולהתחיל כמובן עם חולדות. קארלו זאנקנארו Zancanaro ועמיתיו מאוניברסיטת ורונה, אף היא באיטליה, ערכו ניסוי כזה בחודש שעבר והם מנתחים כעת את הנתונים מהחיישנים שעקבו אחר נשימת בעלי החיים ופעילות המוח שלהם לאחר שטופלו ב- DADLE.

החוקרים מחפשים גם נקודות מוצא נוספות. אחד החסרונות של שנת חורף היא שהיא מובילה לאבדן הכוח בשרירים, בעיה דומה לזו שסובלים חולים הרתוקים למיטה לאחר ניתוח. זאנקאנארו הצביע על העובדה שחולים רתוקים אלה מתחזקים טוב יותר אם הם מקבלים dobutamine, תרופה המשמשת לחיזוק שרירי הלב, כך שניתן אולי לספק טיפול דומה במהלך שנת החורף.

ביגיוגרה גם מבקש לבצע מחקרים בקופי למור ננסי בעל זנב עברה ממדגסקר (Cheirogaleus medius),, שנחשף השנה בכתב העת נייצ’ר כפרימט הראשון שחווה שנת חורף.

התוכנית, שאמורה להתבצע במהלך השנה הקרובה, תנסה להסביר כיצד יש לפתח מחקרים כאלה כדי לחקור את האפשרות של שנת חורף אנושית. כאשר נושא זה יפתר, יבחן איירה את הצד ההנדסי של האתגר. אס”א מבקשת לשגר אדם למשימה למאדים בשנת 2030, כך שהוא ועמיתיו בונים כעת תוכניות מחקר כדי שניתן יהיה לשלב מערכות שנת חורף לחללית זו. ניסוי סימולציה יבהיר כמה נפח וכמה אנרגיה ייחסכו.

לידיעה בנייצ’ר

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.