ביום שישי נערך באשכול פיס באוהל שם ברמת גן הכנס ה-52 של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. האגודה הישראלית לאסטרונומיה חוגגת בחג חנוכה הנוכחי את שנת הפעילות ה-54, וכמו בכל שנה נערך כנס לחובבי האסטרונומיה בארץ
באי הכנס נהנו מהרצאות מרתקות, שניתנו על ידי טובי המרצים והחוקרים בארץ. כל הרצאה (פירוט קצרצר בקרוב…) הותירה טעם של עוד, והמרצים שהופגזו בשאלות יכולים להעיד על כך. אחרי ההקדמה המפתה, נזכיר בכמה מילים על מה היו ההרצאות ועל ידי מי הן ניתנו.
ההרצאה הראשונה הייתה בנושא “ראשית החיים: מה ראוי שנחפש בפלנטות אחרות?”. פרופסור דורון לנצט ממכון ויצמן דיבר על ליפידים כמנגנון אפשרי להסברת תחילת החיים. הליפידים מתקבצים במבנים שונים, המסוגלים לשמר ולהעביר מידע. מלבד זאת, ביכולתם של הליפידים לקיים במידה זו או אחרת תהליכי חילוף חומרים והם מסתדרים במבנים מוגדרים – בקיצור מקיימים תכונות בסיסיות המאפיינות חיים. כמו כן דיבר לנצט על הדמיות מחשב ככלי לבדיקת פרמטרים שונים בתיאוריות.
ההרצאה השנייה עסקה בקשר המפתיע בין טיולה של מערכת השמש בגלקסיה שלנו ובין מזג האוויר על כדור הארץ. תתפלאו לשמוע, אבל למעבר של מערכת השמש בזרועות הגלקסיה יש השפעה על תקופות קרח ושינויים בטמפרטורות על כדור הארץ. ד”ר ניר שביב מאוניברסיטת תל אביב סיפר כיצד הכניסה והיציאה מזרועות הגלקסיה גורמת לשינויים מחזוריים בשטף הקרינה הקוסמית, המגיע לכדור הארץ. השטף משפיע על כמות היונים באטמוספירה, שמשפיעים על כמות העננים, ואלה בתורם גורמים לשינויים של עד כעשר מעלות צלזיוס בטמפרטורות על כדור הארץ. עדויות גיאולוגיות, ליבות קרח ותיארוך בעזרת פחמן 14 ובשיטות נוספות מצביעים על קשר יפה בין שטף הקרניים הקוסמיות ותקופות שונות באקלים כדור הארץ. פעם הבאה שאתם יוצאים מהבית ומתלבטים אם לקחת מטריה, אל תשכחו לבדוק את מיקומנו בגלקסיה.
ההרצאה השלישית ניתנה על ידי פרופסור צבי מזא”ה מאוניברסיטת תל אביב, והיא עסקה בגילוי פלנטות מחוץ למערכת השמש. אנחנו מקבלים את מערכת השמש שלנו כמובן מאליו, אולם עד שנת 1995 לא היו ידועים כוכבי לכת סביב כוכבים אחרים מלבד השמש שלנו. מאז התגלו למעלה ממאה פלנטות אחרות, רובן בסדר גודל של צדק מבחינת מסה. פרופסור צבי מזא”ה המשיל את הניסיון לראות כוכב לכת סביב כוכב אחר לגילוי אורה של גחלילית, המעופפת לה ליד זרקור על ראש מגדל אייפל מראש מגדלי עזריאלי. לא כל כך פשוט, אה? מזא”ה הסביר שתי שיטות לגילוי פלנטות, האחת נעזרת באפקט דופלר למדידת ההשפעה הכבידתית של כוכבי לכת על הכוכב סביבו הם חגים. השיטה השנייה מסתמכת על מעברים של כוכבי הלכת על הכוכבים שלהם, מעין ליקויים זעירים. את המעברים האלה ניתן לגלות על ידי ירידה מחזורית בכמות האור של הכוכב, ממנה ניתן ללמוד על קיומו של כוכב לכת ועל מאפייניו.
ההרצאה הרביעית ניתנה על ידי פרופסור חגי נצר מאוניברסיטת תל אביב בנושא חורים שחורים עצומים במרכזי גלקסיות. מסתבר שבמרכזי גלקסיות נמצאים חורים שחורים עצומים בגודלם, כאלה שמסתם מגיעה למיליוני ומיליארדי מסות שמש. כיצד נוצרים חורים שחורים מסיביים כאלה, אתם שואלים? שאלה מצוינת. גלקסיות מטיילות להן ביקום, ובאזורים צפופים, אם הגלקסיות לא נזהרות, מתרחשות התנגשויות בין גלקסיות. גם הגלקסיה שלנו נמצאת במסלול התנגשות עם העננים המגלניים. במהלכם של האירועים האלה, החורים השחורים במרכזי הגלקסיות מתנגשים גם הם ומתמזגים. חורים שחורים פעילים (כאלה שזוללים חומר בכמויות) אנו יכולים לראות בעזרת האור שנפלט מהחומר שנופל אליהם. אם אתם רואים אזור מאוד מצומצם במרכז הגלקסיה, שפולט ה-מ-ו-ן אנרגיה, כנראה שנתקלתם בחור שחור פעיל ורעב.
ההרצאה האחרונה, אשר סגרה את הכנס’ ניתנה על ידי יו”ר האגודה, יגאל פת-אל’ בנושא קבוצות הכוכבים האובדות. מר פת-אל אשר מוציא בימים אלו את ספרו החדש, אנצליקופדית השמים, עסק זה מספר שנים במחקר אודות קבוצות הכוכבים לשם פרסום ספרו. בהרצאה זו עמד יחד עם קהל השומעים על מספר קבוצות כוכבים “שאבדו” במהלך השנים. עוד בתקופות קדומות צפו רבים אל השמים בנסיון למצוא חוקיות מסויימת בכוכבים, את זאת מצאו בחיבור כוכבים יחדיו ליצירת צורות מוכרות: אלים, חיות, ארועים הסטורים ואפילו לכלים שימושיים. במרוצת השנים נעלמו קבוצות שונות מן הפרסומים ואבדו להן בין דפי ההסטוריה. כיום קיימות 88 קבוצות כוכבים מוכרות, אך השמיים מספרים את סיפורם של קבוצות שמיים רבות אף יותר.
במהלך הכנס התקיים המושב השנתי של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. במושב השנתי הוצגה פעילות האגודה בשנה האחרונה, נבחרו חברי הועד החדשים לשנת 2005 וכן הוצג המאזן הכספי של האגודה בשנת 2003 מפי גזבר האגודה.
הכנס המעולה גם העניק הזדמנות לחובבי אסטרונומיה להיפגש ביניהם. פוגשים את זה מהתצפית ואת ההוא מההרצאה או מהפורום. אנשים רבים ניצלו את ההזדמנות לקנות חוברות של “אסטרונומיה”, בטאון של האגודה, או להציץ בתמונות עתיקות יומין מהמצפה בגבעתיים ומפעילויות האגודה.
לסיום, אני רוצה להודות למארגני הכנס, למרצים ולמשתתפי הכנס, ותודה מיוחדת לנדב רוטנברג על העזרה בכתיבת הכתבה – להתראות בכנס הבא…
