סיקור מקיף

אסטרואידים יקראו בשמם של שבעת חללי הקולומביה

אסטרואידים הם רסיסי סלע שנשארו מתהליך יצירת מערכת השמש לפני כ-4.6 מיליארד שנים

 שבעה אסטרואידים המקיפים את השמש בחגורת האסטרואידים הראשית, בין מאדים לצדק, יקראו על שמם של האסטרונאוטים שנספו באסון מעבורת החלל קולומביה. כך מסרו פקידים בכירים באיגוד האסטרונומיה הבינלאומי ביום רביעי, 6/8/2003.

האסטרונאוטים ריק האסבנד, ויליאם מקקול, מייקל אנדרסון, קלפנה צ'אולה, דיוויד בראון ולורל קלארק מנאס"א ואילן רמון מישראל נספו באסון ב-1 בפברואר 2003.
המעבדה להינע סילוני (JPLׂ) של נאס"א בפסדינה, קליפורניה הציעה לקרוא אסטרואידים על שמם של האסטרונאוטים. התוכנית אושרה בידי איגוד האסטרונומיה הבינלאומי והוכרזה כאמור ביום רביעי בידי מרכז כוכבי הלכת הזעירים של המצפה האסטרופיסי הסמיתסוני.
האסטרואידים שבהם מדובר התגלו בידי אסטרונומית שעבדה בעבר מ-JPL, אלינור הלין בשנת 2001. הלין השתמשה במצפה הכוכבים פאלומר בסאן דייגו. גודלם של העצמים הללו בין 5 ל-7 קילומטרים באיזור הרחב ביותר שלהם.
"האסטרואידים היו שם מיליארדי שנה וישארו עוד מיליארדי שנים" אמר ריימונד במברי, מנהל פרויקט מעקב אחר עצמים קרובי ארץ ב-JPL. "אני רוצה לחשוב שבשנים, העשורים והמאות שיבואו, אנשים יסתכלו על השמים, יאתרו את שבעת הסלעים הללו ויזכרו את ההקרבה שנעשתה על ידי האסטרונאוטים של קולומביה.
ישנם למעלה מעשרת אלפי אסטרואידים ידועים, רובם מקיפים את השמש בחגורה בין מסלולי מאדים וצדק. הגדול ביותר, קרס, קוטרו 930 ק"מ. האסטרונומים סבורים שישנם מיליוני אסטרואידים, שקוטרם קילומטר ועד קילומטרים רבים.
 

קרן מחקר לארה"ב וישראל על שם שבעת האסטרונאוטים שנספו בהתרסקות הקולומביה  
 
31.7.2003 
 

  
אילן רמון בקולומביה. ההצעה תועלה לאישור בוש

ארצות הברית וישראל יקימו קרן מחקר משותפת למחקרים בתחום החלל והחינוך על שם שבעת האסטרונאוטים שנספו במעבורת החלל קולומביה. שר המדע והטכנולוגיה, אליעזר (מודי) זנדברג, והיועץ המדעי של הנשיא ג'ורג' בוש, ג'ון הרמן מרבורגר, סיכמו על הקמת הקרן במהלך פגישתם היום וההצעה תועלה לאישורו של בוש בשבועיים הקרובים כל שבעת האסטרונאוטים על גבי המעבורת, ביניהם האסטרונאוט הישראלי אילן רמון, נהרגו כאשר המעבורת התפרקה מעל טקסס ב-1 בפברואר השנה.

מרבורגר, האחראי על הקמת מנהל המשרד למדיניות מדע וטכנולוגיה בבית הלבן (OSTP), אמר עוד לזנדברג כי הוא מעוניין להרחיב את שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום החינוך הטכנולוגי לאחר שהביע חשש מהירידה בלימודי המדעים המדויקים בקרב בני נוער וסטודנטים אמריקאים בנוסף החליטו השניים על הרחבת שיתופי הפעולה בין חוקרים ישראלים וחוקרים אמריקאים בתחום הננו-טכנולוגיה.
 
 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן