שותלים אלמוגים על שונית מעשה ידי אדם

פרויקט מיוחד של תלמידי ומרצי התואר הראשון בביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית בקמפוס בן גוריון באילת ומקמפוס האוניברסיטה בבאר שבע

במסגרת מחקר יישומי ייחודי שמטרתו להבין את התהליכים המאפשרים בניית שוניות אלמוגים מחד ושימור השוניות הקיימות מאידך, הוצבה בסוף חודש אפריל 2007 שונית מלאכותית, שזכתה לשם “שונית תמר”, במימי מפרץ אילת. עתה, לאחר שהשונית התייצבה מבחינה כימית וביולוגית, ישתלו עליה אלמוגים ממינים שונים. השתילה התבצעה בין ראש השנה ליום כיפור, ב 17-20 לספטמבר, על ידי בני נוער צוללים מאילת ומחוץ לה, ובהשגחת החוקרים.

מדובר בפרויקט מורכב המשלב אקולוגיה, ביולוגיה ימית ופיתוח בר- קיימא, ונעשה על ידי ד”ר נדב ששר מהתוכנית ללימודי תואר ראשון בביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית באוניברסיטת בן-גוריון בקמפוס אילת, בשיתוף עם פרופ' צבי אברמסקי מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון וד”ר אריק דיאמנט מהמרכז הלאומי לחקלאות ימית באילת, הסטודנט עומר פולק, המכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים, עמותת שונית ורשות הטבע והגנים הלאומיים. הוספת ובניית שוניות אלמוגים מלאכותיות ואתרי צלילה חלופיים לשוניות הטבעיות, אשר יפזרו את הקהל המתגודד סביבם ויקטינו את הלחץ מעל השוניות הטבעיות באזור, אמורה לתת פתרון ומענה אופטימלי לבעיה קשה הנוצרת בשנים האחרונות באזור.

בנוסף ליופיין, רב-גוניותן וחשיבותן הביולוגית, שוניות האלמוגים הן מוקד משיכה ממעלה ראשונה עבור תיירים.
לדברי החוקרים, מספר המבקרים רב ואילו גודל השונית הינו מוגבל וקטן מידי. לחץ אנושי ישיר גורם לנזק חמור לשונית. ברוב המקרים נגרם הנזק לאלמוגים ללא כוונה רעה, אך הפגיעה בשונית היא ממשית. בשל ריבוי המבקרים, אין שונית האלמוגים יכולה להתגבר על הנזקים הנגרמים לה והיא הולכת ודועכת. השונית המלאכותית נועדה לספק אתר צלילה חליפי שימשוך חלק מהצוללים מהשונית הטבעית. כמו כן, בשל המבנה המיוחד שלה היא מיועדת להגדיל את המגוון הקיים באזור בו הוקמה.

ד”ר ששר:”האתגר המחקרי בהקמת שונית מלאכותית הוא רב ומעסיק חוקרים מאוניברסיטאות שונות בארץ ובעולם. למעשה, מדובר במשימה אקולוגית בה על החוקר לתכנן מראש את רוב מרכיבי המערכת האקולוגית של השונית ולאחר מכן להקים את המערכת כך שתיווצר חברה מפותחת העומדת בפני עצמה. הקמת שוניות מלאכותיות היא חלק מבחינה של תפישה חדשנית בשמירת טבע המבוססת על פעילות אקטיבית בסביבות שנפגעו. תכנון שוניות מלאכותיות ודרכי שימור אקטיביים מהווים גם כלי חשוב בלימוד והבנה של המערכת האקולוגית של שונית האלמוגים. בקמפוס אילת פועלת תוכנית לימודים לביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית לתואר ראשון שהיא ייחודית בישראל. המחקר הזה הינו אחד המחקרים בו התלמידים מיישמים את הידע שצברו באופן מעשי ומקצועי”.

השונית הוקמה והוצבה במים על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים באפריל השנה. מאז היא אוכלסה בדגים ובחסרי חוליות רבים והפכה לאבן שואבת לצוללים. כמו כן זכתה השונית להתעניינות רבה של כלי תקשורת וחוקרים מרחבי העולם.

אולם, התיישבות טבעית של אלמוגים היא תהליך ארוך הדורש שנים רבות. לשם כך הוקמה מראש משתלת אלמוגים בה מגודלים אלמוגים בתנאים אופטימליים המאפשרים קצב גידול מהיר. שתילי אלמוגים אלו ישתלו על גבי השונית על פי תוכנית קפדנית ובכך יקוצר הזמן עד להפיכתה לשונית אלמוגים פעילה. הגישה דומה במידה רבה לפעולתה של קרן קיימת ואכן אנו לומדים הרבה מהידע שנלמד מתחום היערנות.

הקמת השונית היא פרויקט משותף של האקדמיה ורשות הטבע והגנים וממומנת על ידי משרד החוץ האמריקאי (USAID-MERC) וקרן בריטית (Whitely Foundation), כחלק משיתוף פעולה ישראלי-ירדני. השונית נבנתה על ידי חברת OBS הישראלית ובשיתוף עמותת שונית. הפרויקט ישתלב בתוכנית ללימודי תואר ראשון בביולוגיה ימית וביוטכנולוגיה ימית במחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון, קמפוס אילת.