6 באפריל 2026, עדכון לשעה 22:00 שעון ישראל (UTC +3). צוות ארטמיס 2 עבר את שיא אפולו 13, ביצע מעבר היסטורי סביב הירח ונכנס לחלון תצפיות מדעי, ניתוק תקשורת וליקוי חמה כפי שייראה מן החללית * כיסוי מיוחד באתר הידען

המשימה המאוישת ארטמיס 2 נכנסה ב־6 באפריל 2026 לשלב המרכזי והסמלי ביותר שלה: המעבר סביב הירח. לאחר שיגור ב־1 באפריל בשעה 18:35 לפי שעון החוף המזרחי של ארה"ב, יצאה חללית אוריון למסע של כעשרה ימים סביב הירח ובחזרה לכדור הארץ. זהו המעבר המאויש הראשון אל סביבת הירח מאז אפולו 17 בשנת 1972, וצעד קריטי בדרך להחזרת בני אדם לתוכנית חקר ירחית מתמשכת במסגרת ארטמיס. (NASA)
עוד לפני תחילת יום הטיסה השישי נכנסה אוריון לתחום ההשפעה הכבידתית של הירח, בשעה 00:37 בלילה לפי שעון החוף המזרחי, כלומר 07:37 בבוקר שעון ישראל. בנאס"א הגדירו זאת כרגע שבו כוח המשיכה של הירח נעשה חזק מזה של כדור הארץ מבחינת החללית. האסטרונאוטית כריסטינה קוק תיארה זאת במילים: "כעת אנחנו נופלים אל הירח במקום להתרחק מכדור הארץ." המעבר הזה סימן את תחילתו של היום שבו אוריון אמורה להקיף את צדו הרחוק של הירח ולהתחיל את המסע חזרה. (NASA)
השידור החי של נאס"א ליום השישי למשימת ארטמיס, הקפת הירח
שיא המרחק לחללית מאויישת מכדור הארץ
בהמשך היום קבע הצוות שיא חדש למרחק הגדול ביותר מכדור הארץ שבו שהו בני אדם. לפי עדכון רשמי של נאס"א מהשעה 13:56 לפי שעון החוף המזרחי, כלומר 20:56 שעון ישראל, עברו ריד וייזמן, ויקטור גלובר, כריסטינה קוק וג'רמי הנסן את השיא שקבעה אפולו 13 בשנת 1970. דיווחים מאוחרים יותר של רויטרס ו־AP הוסיפו כי אוריון הגיעה למרחק של כ־252,760 מייל, כ־406,780 קילומטרים, מכדור הארץ, ובכך הרחיבה עוד את השיא ההיסטורי. (NASA)
המעבר סביב הירח אינו רק הישג סמלי אלא גם משימה מדעית של ממש. לפי נאס"א, צוות המדע הכין לאסטרונאוטים רשימת יעדים לתצפית על פני הירח, ובה 30 אתרים, בעוד שדיווחי Space.com דיברו על 35 מטרות הקשורות ל־10 יעדים מדעיים. בין האתרים הבולטים: אגן אוריינטלה, מכתש פגיעה עצום ברוחב של כמעט 600 מייל, כ־966 קילומטרים, החוצה את הצד הקרוב והצד הרחוק של הירח, וכן אגן הרצשפרונג הוותיק יותר, ברוחב של כמעט 400 מייל, כ־644 קילומטרים. בנאס"א מקווים שהשוואת המבנים הגיאולוגיים של שני האגנים תסייע להבין כיצד מכתשי פגיעה ירחיים משתנים לאורך מיליארדי שנים. (NASA)
גם לוח הזמנים של יום 6 ממחיש עד כמה מדובר בחלון פעילות צפוף. חלון התצפיות החל בשעה 21:45 שעון ישראל. בשעה 01:44 בלילה שבין 6 ל־7 באפריל אמורה הייתה אוריון להיכנס לניתוק תקשורת מתוכנן כאשר תחלוף מאחורי הירח, ומשך הניתוק הוערך בכ־40 דקות. נקודת הקרבה המרבית לירח נקבעה ל־02:02 שעון ישראל, בגובה של כ־4,070 מייל, שהם כ־6,550 קילומטרים, מעל פני השטח. חמש דקות לאחר מכן, ב־02:07, אמורה הייתה החללית להגיע גם לנקודת המרחק המרבי שלה מכדור הארץ. חידוש הקשר תוכנן ל־02:25, ולאחר מכן נקבע גם חלון לצפייה בליקוי חמה מלא כפי שייראה מאוריון, החל ב־03:35 לפנות בוקר שעון ישראל ונמשך כ־53 דקות. (NASA)
במקביל, נאס"א משדרת את המעבר החי סביב הירח ב־NASA+, יוטיוב ופלטפורמות סטרימינג נוספות, תוך שימוש גם במצלמות המותקנות על מערכי השמש של אוריון. בסוכנות הזהירו מראש כי איכות התמונה עלולה להשתנות בשל המרחק הרב, מגבלות המערכת ורוחב הפס של רשת התקשורת. גם אם המעבר הזה אינו כולל נחיתה, הוא נחשב לבחינת הכשירות החשובה ביותר עד כה של אוריון ושל מערך ארטמיס כולו: היכולת להביא בני אדם עד סביבת הירח, לתפעל מערכות, לבצע תצפיות מדעיות ולהחזיר את הצוות בבטחה לכדור הארץ. (NASA)
אם לא יתרחשו תקלות חריגות, יום הטיסה השישי של ארטמיס 2 ייזכר כיום שבו האנושות לא רק חזרה לירח לאחר יותר מחמישה עשורים, אלא גם חצתה מחדש את הגבול הפסיכולוגי והטכנולוגי שבין מסלול סביב כדור הארץ לבין חקר החלל העמוק. ארטמיס 2 אינה רק חזרה על הישגי אפולו; היא מבחן המעבר לעידן שבו הירח שוב הופך ליעד מבצעי, מדעי ואסטרטגי עבור ארה"ב ושותפותיה. (AP News)
לכתבות קודמות בכיסוי המיוחד