סיקור מקיף

מנהג של חקלאים הודים הוביל לפיתוח ישראלי של אריזות דוחות חרקים

 לחקלאים בהודו ידוע שארבה לא תוקף את עצי האזדרכת – יש משהו בעצים שדוחה את החרקים. החקלאים נהגו ליצור עיסה מהעלים ומהזרעים של העץ ולפזרה בשדות, כדי לשמור על הגידולים מפגיעת חרקים. ב-1965 החליט חוקר הודי לבדוק מה עומד מאחורי מנהג החקלאים. הוא מצא שעצי האזדרכת מייצרים חומרים שמונעים את אכילתם על ידי חרקים כחלק ממנגנון ההגנה שלהם, ופירסם על כך מאמר

הפרופ' פאדל מנסור, ממכון וולקני, חוקר אקריות – פרוקי רגליים זעירים שגודלם כשני מילימטרים, התוקפים 65 משפחות צמחים ומסבים נזקים קשים לחקלאות. "עם קריאת המאמר נזכרתי שבילדותי נהגו בכפר לשים עלי אזדרכת על החיטה כדי להגן עליה מחרקים. החלטתי לחקור אם עלי האזדרכת משפיעים גם על אקריות. מיציתי את פירות האזדרכת בממיסים אורגניים שונים, ומצאתי שאחדים מהם מסוגלים לדחות אקריות. במקביל התחלתי לבדוק תמציות של שמנים מצמחי רפואה ותבלין שאספתי ברחבי הארץ, וגם שם מצאתי את אותה התופעה", מספר הפרופ' מנסור.

הממצאים המוצלחים הניעו את הפרופ' מנסור לבדוק אם תמציות הצמחים שבודד מסוגלות לדחות גם חרקים אחרים. "פניתי לפרופ' שלמה נבארו, חברי מתקופת הלימודים, שעובד אף הוא בוולקני, והבאתי את החומרים שמיציתי", מספר מנסור, "בעבודה משותפת בדקנו אם הם משפיעים על חרקי מחסן, כאלה שתוקפים תבואות שנמצאות באחסון, וראינו שזה עובד מצוין". שני החוקרים פירסמו את ממצאיהם בספרות המדעית. התוצאות היו נשארות נחלת המדע, אלמלא פגש מנסור את שמואל שצקי לפני כעשר שנים.

שצקי, שניהל אז מפעלי דפוס, נהג להעסיק במפעל חיילים דרוזים שהשתחררו משירות צבאי, וכך נוצר הקשר בין השניים. לפני כשמונה שנים החל שצקי לנהל מפעל לייצור אריזות גמישות בפארק התעשייה בקיסריה. "הסיפורים של מנסור על החומרים הטבעיים שמפרישים הצמחים כדי להניס את החרקים 'הדליקו' אותי", מספר שצקי, "חשבתי, למה לא לשלב את החומרים האלה בתוך הפלסטיק שמשמש לאריזה, ובכך למנוע חדירת חרקים".

בכדי לממש את הרעיון היה צורך למצוא את הצמח ממנו ניתן להפיק חומר דוחה חרקים שאינו רעיל, ולפתח טכנולוגיה שתאפשר את החדרת החומר לאריזות הפלסטיק, ולבסוף ליישמה בקנה מידה תעשייתי.

הצמח שנבחר הוא צמח מאכל שגדל באסיה בכמויות גדולות, שעלותו נמוכה, והוא מאושר לשימוש בתעשיית המזון לבני אדם על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי. חוקרי חממת משגב וחברת "ביו-פאק" שביצעו את המחקר, פיתחו טכנולוגיה להחדרת החומר שהופק מהצמח לתהליך ייצור אריזות הפלסטיק. ניסויים שנעשו הראו שהחומר מונע לחלוטין חדירתם של החרקים למוצרי המזון הארוזים.

"המוצר שלנו הוא ייחודי מסוגו בעולם", אומר שצקי, "השוק הפוטנציאלי עצום, כי הוא כולל למעשה כל מוצר מזון שניתן לארוז בפלסטיק. עלות תלונה לחברת מזון שבאריזתה נמצא חרק, עשויה להגיע ל-44 אלף דולר. עם המוצר שלנו נפתרות הבעיות. גם למגזר החרדי חשוב, מטעמי כשרות, שלא ייכנסו חרקים לתוך האריזה. השוק החרדי בארה"ב מגיע לכ-30 מיליארד דולר בשנה, וזה רק חלק מהפוטנציאל העסקי". שצקי מקווה להוציא את המוצר לשוק בחודשים הקרובים. 
 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. נאמר לי שאריזת שבבים של עץ סידר בתוך שטיח מרחיק מזיקים .אודה מאד למשהו שיאשר את הסברה הזו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן