בשעות הבוקר המוקדמות למחורת, בשעה שמרבית האנשים בעולם מתכוננים ליום מנוחה, אנשי הצוות היו עסוקים בהכנות האחרונות על סיפון הפאלגי' אוסטרליס
מיכאל גרינשפאן, פאלגיק אוסטרליס, מפרץ הביגל
בתמונה: חברי המשלחת עוזבים את פוארטו ויליאמס, 1 בינואר 2004
מיצר הביגל, צ'ילה, (55 מעלות דרום, 68 מעלות מערב)
1 בינואר 2004
בחצות, הם זרקו את הכובעים באוויר בחגיגה, החליפו חיבוקים ונשיקות ואיחולים לשנה טובה. למתבונן מהצד זה נראה כמו כל חגיגת שנה חדשה, בכל מקום בעולם. ואולם זו שהתרחשה במוצב הצי הצ'יליאני הקטן בקצה הדרומי של דרום אמריקה, הביא ביחד 4 ישראלי םו-4 פלשתינאים – אנשים השייכים לשני צדדים של עימות. חברי משלחת השלום “שוברים את הקרח” לאנטראקטיקה הרימו כוסות ואמרו “לחיים” ו”סחה”, והם מקווים ש-2004 תהיה שנה טובה יותר מאשר 2003,2002 ו-20001 וכל השנים שלפניהם.
בשעות הבוקר המוקדמות למחורת, בשעה שמרבית האנשים בעולם מתכוננים ליום מנוחה, אנשי הצוות היו עסוקים בהכנות האחרונות על סיפון הפאלגי' אוסטרליס, יאכטת אוקיאנוסים שתיקח אותם לחצי האי האנטארקטי. מנהל המשלחת הישראלית, דורון אראל, אחסן בגדים המיועדים לטיפוס הרים במחסן הקדמי של הסירה, כשהוא נעזר בחבר המשלחת הפלשתינית נאסר גוס. המראה הזה של אראל ששירת ביחידה קרבית בצה”ל וגוס, שהיה שלוש שנים בכלא הישראלי לאחר שזרק בקבוק תבערה על חיילים ישראליים עובדים ביחד נתנו משמעות לרגע שאחרת היה פרוזאי.
אולפת חיידר, ישראלית ערביה נשאה אספקה של לחם טרי למטבח הזיער של הסירה כשמלוו הותא שותפתה הישראלית לתא – ירדן פנטה, שעדיין המשיכה לקבל מחמאות על הסעודה שהכינה בלילה הקודם. העולה מאתיופיה נעזרה גם בעיתונאי הפלשתינאי זיאד דארוויש להכנת הסעודה החריפה אך הטעימה.
לסקיפר של פאלגי' אוסטלריס, סטיבן ויליס היו חדשות טובות. תחזית מזג האוויר למיצר דרייק הראתה חלון הזדמנויות. ההכנות נכנסו להילוך גבוה והרעיון שעלה במוחו של איש העסקים הישראלי חזי תנתאן הולך להתגשם. היה זה לפני שנה כאשר הוא שכנע לראשונה את הרעיון לשלב את התחביב שלו של ספורט אתגרי, עם הרצון שלו לקדם את השלום בזרח התיכון. מרבית חבריו אמרו לו שזה רעיון מטורף: לקחת קבוצה של ישראלים ולפשתינאים לאנטארקטיקה כדי לראות אם הם יכולים לעבוד ביחד כדי לעשות משהו שמרבית האנשים אפילו לא מנסים.
“ידעתי שכדי לחצות את מיצר דארווין, כדי ללכת לאורך 30 קילומטרים של קרחונים אנטארקטיים ולהגיע להר שאף אחד לא טיפס עליו, נדרשת עבודת צוות. וידעתי שאם נצליח זה ישלח מסח חשוב לשני העמים ולכל העולם. הוכחנו שאפשר לעשות דברים בלתי אפשריים, אתגר הנחוץ גם כדי לעשות שלום.”
האתגר הפיסי הוא קשה. מלבד דורון אראל וחזי נתנאל, לאף אחד מחברי המשלחת אין רקע בהפלגה או בטיפוס הרים. אתגרים פיזיולוגיים ישחקו תפקיד חשוב. כיצד ישתפו פעולה איש הכוחות המיוחדים אביהו שושני עם פעיל הפתח סולימן אל חאטיב? כאשר אל-חאטיב התקשר בשיחת פרידה לטרוריסט פלשתינאי ותיק – כאשר המצלמות עובדות- שושני עמד לצידו והנהן בראש. “כמו עמיתו המבוגר יותר, גם סולימן ישב בכלא על תקיפת ישראלים. כעת הוא טוען שנטש את האלימות לטובת הדיפולמטיה. לפיכך למה הוא עושה גיבור לאומי מאדם שרצח יהודים?
זהו רק קצה הקרחון מרבים שיצופו על פני השטח בשבועות הקרובים, ככל שהקבוצה תתקדם דרומה. בעוד הם מתחילים להבין כי המשמרות השגרתיות והאינסופיות על הסיפון, מזג האוויר הקר ומחלות הים יהיו יותר מאשר “חוויה” של יום אחד. נוסעים אלה מהמזרח התיכון יעמדו בפני אתגרים שישפשפו את קצות העצבים שלהם במהירות. ואולם הם יודעים שהצלחתם ובטחונם תלויים בהתגברות על ההבדלים ובעבודה המשותפת בדרך שתאפשר להם להצליח, והדבר יהווה תקדים לעמים שלהם.
ביום הראשון של 2004, פאלגיק אוסטרליס תעזוב את בסיסה לכיוון מיצר ביגל, הצעד הראשון לקראת ההרפתקה הגדולה, היא תישא בתוכה ארבעה ישראלים, ארבעה פלשתינאים ועולם של תקווה.
לאתר המשלחת – באנגלית
ידען משלחת השלום לאנטאקטיקה
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~723792234~~~155&SiteName=hayadan
