חיים מזר/חידה ושמה אנטרקטיקה

זוהי יבשת ששטחה 14 מיליון קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 4000 איש – העוסקים במחקר וחוזרים לאחריו לאוניברסיטאות שלהם

אנטרקטיקה ממלכתו של קרח העד היא ארץ שמעטים הם הגרים בה. זוהי יבשת ששטחה 14 מיליון קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 4000 איש. מי שגרים בה הם צוותי מחקר הבאים אליה לתקופות קצובות לביצוע מחקרים שונים ובתום משימתם במקום, חוזרים לאוניברסיטאות האם וממשיכיהם במחקריהם בתנאים הרבה יותר נוחים.שמה של היבשת בא מהמילה היוונית אנטרקטיקוס שפירושה ההיפך מארקטי.הדימוי המיידי המצטייר לנוכח כל מי ששומע את שם היבשת הוא ישימונים אינסופיים של קרח ,קור מקפיא וללא נפש חיה. שום צורת חיים אנושית מתקבלת על הדעת אינה אפשרית ביבשת זו. הנסתר רב על הנגלה בכל אשר קשור לגוש אימתני זה של קרח והאתגר האינטלקטואלי הוא גדול מאוד.מתי נוצרה היבשת ,מתי היא כוסתה בקרח ,האם יתכנו בה חיים ומה קורה שם בעצם? תצריף של חידות שפתרונן עדיין רחוק, אך הצגה אפילו של חלק מהן יכולה לעורר שאלות לא פחות מסקרנות.

הממצאים הגיאולוגיים המצטברים הובילו את החוקרים למסקנה כי לפני 170 מיליון שנה אנטרקטיקה היתה חלק מיבשת העל גונדוונה ובמהלך השנים יבשת זו התפרקה. והנה תצפיות לווין שנעשו לאחרונה גילו שבעומק 800 מטר מתחת לקרח בארץ ווילקינס במזרח אנטרקטיקה קבור מכתש ענק בקוטר 480 ק"מ(המכתש הגדול ביותר על כדור הארץ שנמצא עד כה). על פי ההערכות הוא נוצר מפגיעת מטאוריט באזור זה לפני 250 מיליון שנה. מבחינת ההשפעות שלו על כדור הארץ,תוצאות פגיעתו היו גדולות יותר מאלה של המטאוריט שיצר את מכתש יוקטן(המכתש המפורסם שעל פי ההערכות המקובלות כיום הביא להשמדת הדינוזאורים).פגיעה זו היא שהביאה להתפרקותה של יבשת העל ודחפה את החלק המוכר כיום כאוסטרליה צפונה. על פי הגישה המקובלת אפריקה נפרדה מאנטרקטיקה לפני 160 מיליון שנה והודו נפרדה ממנה לפני 125מיליון שנה.לפני 65 מיליון שנה אנטרקטיקה שהיתה עדיין מחוברת לאוסטרליה נהנתה מאקלים טרופי עד סובטרופי. רמז לאקלימה בעבר הוא מציאתם של שני שלדי דינוזאורים בשני אתרי מחקר מרוחקים זה מזה.לפני 40 מיליון שנה אוסטרליה-ניו גיניאה נפרדה מאנטרקטיקה ואז הופיע לראשונה הקרח. הקרח החל אט אט להתפשט ותפש את מקום היערות.מלפני 15 מיליון שנה ועד היום היבשת מכוסה בקרח.לאור גילויו של מכתש הענק יהיה צורך ליישב בין הנתונים החדשים לבין ההשערות המקובלות. לכך תהיינה השפעות על הידע הגיאולוגי בפרט בכל מה שקשור לנדידת היבשות ולשינויים אקלימיים רחבי היקף שהתרחשו על כדור הארץ.

האמנם אנטרקטיקה היתה מכוסה מאז באופן מתמיד בקרח? אולי היו הפשרות חלקיות או מלאות ומחזוריות שהביאו לחשיפת חלקים מהיבשת? מה שמעורר תהיות אלה היא מפה של העולם ששורטטה על ידי אדמירל מהצי טורקי בשם פירי רייס בשנת 1513 והכוללת גם את אנטרקטיקה. ההערות של האדמירל על עור הצבי שעליו שורטטה המפה מראות כי הוא התבסס על מפות קדומות מהמאה הרביעית לפנה"ס ואפילו לפני כן. החלק של אנטרקטיקה המופיע במפה הוא החוף הצפוני של היבשת. מה שמפליא במפה זו הוא שקו החוף המצוייר הוא זה הנמצא מתחת לקרח. ההיגיון אומר שניתן היה לשרטט מפה כזו כאשר קו החוף היה חופשי מקרח והרי זה עומד בניגוד להערכה שהיבשת כולה מכוסה בקרח עד לפני 15 מיליון שנה.מחקרים עדכניים המתבססים על מדגמי קרח של היבשת שנלקחו מעומקים שונים באמצעות קידוחים מראים שהפעם האחרונה שהיבשת היתה משוחררת מקרח היה מלפני 6000 שנה. יש מי שמערערים על מסקנה זו ושמים את גבולות ההפשרה לתקופה של 9000-13,000 לפנה"ס. גם אם ההערכה זו היא הנכונה , הרי שיש לנו סדר גודל באשר לתקופה האחרונה בה היבשת היתה חמה יותר. בערך בתקופה זו לפני 6000-9000 שנה הסהרה היתה אזור שוקק חיים ולפני 6000 שנה האקלים החל להשתנות והאזור כולו הפך למדבר המוכר לנו כיום. בשל הקירבה בין סדרי הגודל של התקופות ותוך התייחסות זהירה להשערות אלה, הרושם המתקבל הוא שהסהרה ואנטרקטיקה עברו כל אחת שינוי אקלימי חריף פחות או יותר באותו זמן. האם כדור הארץ כולו עבר באותו זמן שינויים אקלימיים חריפים בהיקף גלובלי? השאלה המסקרנת היא מי שרטט את המפות המקוריות? מה שברור הוא שאלה אשר הגיעו לקצה העולם היו בעלי יכולת טכנולוגית ולוגיסטית המאפשרת מסע ממושך מעין זה. מכאן מתבקשת מסקנה נוספת והיא שההיסטוריה הכתובה התחילה הרבה לפני שומר.

כאשר מדרבים על נהרות אפשר לדמיין את זרימתם בהרבה מקומות על כדור הארץ,לרבות מדבריות שהיו בעבר אזורים בעלי אקלים נוח ומשופעים בחיים. והנה תצלומי לוויינים גילו שגם באנטרקטיקה יש נהרות. מים לא זורמים בהם,אז מה כן זורם בהם? התברר שביבשת זו חיה ופעילה רשת סבוכה של קרח הזורם למרכזה של אנטרקטיקה המזרחית. חלק מזרמי הקרח הם ארוכים במיוחד-800 ק"מ. זאת אינה זרימה שוצפת של קרח .אלא מאי? הקרח בתוואים אלה נע במהירות גבוהה יחסית לסביבתו-900 מטר בשנה. נהרות אלה על פי הערכה קיימים מזה 6000 שנה. האם יש לכך קשר לאותו שינוי אקלימי אליו התייחסנו קודם לכן? תופעה מוכרת נוספת דיונות, גם אותה מוצאים ביבשת זו. אין אלה דיונות של חול ,אלא הצטברויות של קרח לתצורת דיונות היכולות להינשא לגובה של 8 מטר ואורכן 6 ק"מ. לדיונות אלה מראה זכוכיתי מצד אחד ותצורות גליות בצידן השני. דיונות אלה נוצרות במורדות הרים ומהירותן נעה בין 80-360 קמ"ש. יהיה זה ראוי לבצע מחקרים השוואתיים עם הדיונות שנמצאו בקוטב הצפוני של המאדים ועם הדיונות שהתגלו לאחרונה על טיטן ירחו של שבתאי.

ההפתעה הגדולה והמוזרה ביותר היא המצאותם של אגמי מים זורמים. היום ידוע על קיומם של 145 אגמים המרוכזים בצברים. כולם בעומקים שונים מתחת לשכבת הקרח ובגדלים שונים. הגדול שבהם שטחו 8640 קמ"ר,השני בגודלו שטחו 1232 קמ"ר והשלישי שטחו 992 קמ"ר. כל הנהרות מחוברים ביניהם על ידי רשת של נהרות זורמים. האגם הגדול,אגם ווסטוק, נמצא 3.6 קמ"ר מתחת לבסיס המחקר הרוסי ווסטוק ומכאן שמו. מכלל האגמים שנמצאו עד כה, המידע אודותיו הוא הרב ביותר מכיון שהוא היה מוקד המחקרים מאז התגלותו. למעשה רמזים על קיומו הופיעו כאשר הלווין האמריקאי נימבוס 5 אשר שוגר ב- 1973 הפנה את מכשיריו לעבר אנטרקטיקה ולתדהמת כולם התגלה אתר ובו מים. אף אחד באותה תקופה לא ידע שמדובר באגם וגם ההסברים שניתנו לפשר התופעה לא הוכיחו את עצמם. רק לפני 12 שנים מדענים רוסיים הראו בוודאות שמדובר באגם.

מיפויו של האגם באמצעות מכשיר מכ"מ מוטס הראה שהוא עשוי משני אגנים המופרדים על ידי רכס תת-מיימי גבוה.אורכו של האגם 250 ק"מ ,רוחבו 40 ק"מ ועומקו משתנה ממקום למקום. עומק המים באגן הצפוני,הקטן מבין השניים, 430 מטר, בקו הרכס המפריד בין האגנים עומק המים הוא 214 מטר ועומק המים באגן הדרומי הוא 860 מטר. ההערכה כיום היא שהאגנים נוצרו לפני 15-20 מיליון שנה במהלך פעילות טקטונית שהרימה את פני הקרקע, הרבה לפני שהיבשת כוסתה במעטה הקרח. מאוחר יותר כאשר הקרח הגיע לקרקעית האגנים הוא חומם כנראה על ידי פעילות רדיואקטיבית שבאה מתוך פנים כדור הארץ. הקרח נמס והפך למים נוזלים שמילאו את שני האגנים לתצורת אגם. האם תהליך זה הוא האחראי ליצירת שאר האגמים?

ממצא מוזר ביותר הקשור לאגם התגלה בתחילת 2001. במדידות מגנטיות,חשמליות וחומניות מתחת לקרח לאורך קו החוף המזרחי של האגם התגלתה אנומליה גרבימטרית חזקה. אחד ההסברים שניתנו לתופעה זו הוא שקרום כדור הארץ סמוך לאגם הוא דק למאוד. המתחותו היא שהביאה להתפתחותה של אנומליה זו. יש ששללו הסבר זה בכך שהצרה של עומק הקרום תביא לחימום הסלע במקום ותחליש את יכולת הקרום להגביר את עוצמת השדה המגנטי. למעשה לא ניתן לתופעה זו עד היום שום הסבר מניח את הדעת.

שאלת השאלות לגבי אגמים אלה היא אפשרות קיומם של חיים בסביבה כה עויינת ולכך חשיבות רבה מבחינת המחקר האסטרונומי.קיומם של חיים כאן מעלה את הסבירות למציאת חיים על המאדים ובאוקיינוסים התת-קרקעיים באירופה ירחו של צדק. העדויות המצטברות במהלך המחקרים שנעשים ביבשת זו הן יותר מאשר מעודדות.בשני קידוחים שנעשו מעל לאגם ווסטוק ב- 1999 אשר הגיעו עד לגובה של 120 מטר מעל פני המים של האגם נמצאו בקטריות וכי גדלים הסיכויים למצוא בקטריות ו/או סוגי חיים אחרים באגם עצמו.

אגם אחר,אגם וידה(אורכו יותר מ-5 ק"מ), ממעטה הקרח שמעליו הוצאו דגימות קרח ונמצאו בהן מיקרובים בני 2800 שנה ויותר. אגם אחר שנעשו בו בדיקות בעלות משמעות ביולוגית הוא אגם הואר.הקידוח לתוכו היה קל מכיון שהוא נמצא סמוך לפני השטח.גובה פני המים שלו מפני השטח הוא בין 3-6 מטר. נמצא כאן שפע של חיים מיקרוביים,חלקם מינים שלא היו מוכרים עד כה.חלק גדול מהם נמצא על רצפת האגם. למרבה הפליאה נמצאה גם עדות לפעילות פוטוסינטטית למרות שכמות האור המגיעה לכן היא כמעט אפסית. לממצא זה חשיבות רבה לגבי מקומות עמוקים יותר בימים ובאוקיינוסים מאחר שגדלים הסיכויים למצוא גם בהם פעילות פוטוסינטטית וזה מחזיר אותנו שוב לשאלת קיומם של חיים על המאדים ואירופה.

הפתעה ביולוגית אחרת נחשפה כאשר ב-2002 גוש קרח אדיר ניתק ממדף היבשת ובעומק 800 מטר מתחת לגובה פני הים נחשפה מערכת אקולוגית עשירה ומגוונת כמו בקטריות וצדפות .לעומק זה אור השמש לא מגיע ומקור האנרגיה הוא מתאן.

ייחודיותה של אנטרקטיקה וההפתעות שעדיין צפונות בה יכולות לא רק להאיר ולחדש היבטים שונים באשר לגיאולוגיה של כדור הארץ, היא יכולה לשמש גם כמפתח הפותח דלת כניסה לעולמות אחרים הרחק הרחק מעולמנו.

אתרים נבחרים
“Giant crater found :Tied to wrost mass extinction ever”
“Ice shelf collapse reveals new under sea world”
“Strange artifact”
“Stuning new map of Antarctica”

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן