סטיבן הוקינג יבקר בישראל וברשות הפלסטינית ב-15-7 בדצמבר

המדען הבריטי הנודע, סטיבן הוקינג, ראש הקתדרה ע”ש לוקס באוניברסיטת קיימברידג', ומחבר רב המכר “קיצור תולדות הזמן”, יבקר בישראל וברשות הפלסטינית בין ה-5 ל-7 בדצמבר 2006

סטיבן הוקינג. תמונה: פיליפ ווטרסון (באדיבות דוברות שגרירות בריטניה בישראל)
המדען הבריטי סטיבן הוקינג יגיע לביקור בן שלושה ימים בארץ וברשות הפלסטינית, בשבוע הבא, בין ה-5 ל-7 בדצמבר 2006.

שגרירות בריטניה פתחה בסוף השבוע אתר אינטרנט באנגלית ובעברית ובו פרטי הביקור. באתר נמסר כי במהלך ביקורו, שיתקיים בחסות הממשלה הבריטית, ייפגש פרופסור הוקינג עם מדענים ואנשי אקדמיה. הוא יקיים הרצאות לציבור באוניברסיטה העברית בירושלים וייפגש עם מדענים ישראלים צעירים במוזיאון המדע בירושלים ע”ש בלומפילד. פרופסר הוקינג יבקר גם במכון ויצמן ברחובות ובאוניברסיטת תל אביב. בנוסף הוא ייפגש עם נציגי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ופיזיקאים ישראלים מהמרכז למצוינות בנווה שלום.

בנוסף, ירצה באוניברסיטת ביר זית ברמאללה, וישוחח עם סטודנטים פלסטינים למדעים מכל רחבי השטחים באמצעות ועידת וידאו שתארגן המועצה הבריטית לתרבות במזרח ירושלים.

ביקורו של פרופסור הוקינג, המגלם באישיותו את המצוינות המדעית הבריטית, יקדם את בריטניה כשותפה בינלאומית מועדפת לשיתופי פעולה מדעיים וטכנולוגיים.

לקראת הביקור שלח פרופסור הוקינג ממשרדו שבקיימברידג' את ההודעה הבאה: “אני שמח מאד על ביקורי המתוכנן בישראל וברשות הפלסטינית, ונרגש מההזדמנות להיפגש עם מדענים ישראלים ופלסטיניים.”

איתן קרין, מחמד”ע מוסיף את קורות חייו של סטיבן ויליאם הוקינג, כפי שנמסרו לו ממשרדו של הוקינג בקיימברידג':

סטיבן הוקינג נולד ב-8 בינואר 1942 (300 שנה לאחר מותו של גליליאו) באוקספורד שבאנגליה. בית הוריו היה בצפון לונדון, אבל במהלך מלחמת העולם השנייה נחשבה אוקספורד כמקום בטוח ללדת בו ילדים. כשהיה בן שמונה, עברה משפחתו לסנט אלבנס, עיר השוכנת במרחק של 32 ק”מ מצפון ללונדון. בגיל 11 למד סטיבן בבית הספר סנט אלבנס ומשם המשיך ליוניברסיטי קולג' באוקספורד שם למד אביו בשעתו. אף על פי שאביו העדיף שסטיבן יילמד רפואה, הוא רצה ללמוד מתמטיקה. אך מכיוון שיוניברסיטי קולג' לא הציע לימוד מתמטיקה הוא בחר במקום זאת בלימודי פיזיקה.

לאחר שלוש שנים, שלא דרשו ממנו מאמץ ניכר, הוא סיים את לימודי במדעי הטבע בהצטיינות יתרה. סטיבן עבר לקיימברידג' כדי לעסוק במחקר בקוסמולוגיה, מפני שבשעתו אף חוקר באוקספורד לא עסק בתחום. המנחה שלו היה הפיזיקאי דניס סיימה ((Sciema, על אף שהוא קיווה ללמוד ללמוד אצל פרד הויל (Hoyle) שעבד באותו זמן בקיימברידג'. לאחר שקיבל את תואר הדוקטור הוא קיבל משרת עמית מחקר, ולאחר מכן פרופסורה בקולג' גוניוויל וקאיוס.

לאחר שעזב את המכון לאסטרונומיה ב-1973 הוא עבר למחלקה למתמטיקה יישומית ופיזיקה תיאורטית, ומ-1979 הוא מחזיק בקתדרה על שם לוקאס. הקתדרה נוסדה ב-1663 בכספי הירושה שהשאיר הכומר הנרי לוקאס, שהיה נציג האוניברסיטה בפרלמנט הבריטי. המחזיק הראשון בקתדרה היה אייזיק בארו ואחר כך, ב-1669, החזיק בה אייזיק ניוטון.

סטיבן הוקינג מוכר בעיקר הודות לתיאוריה שלו, מ-1974, כי חורים שחורים פולטים קרינה, והצעת היעדר הגבולות שהציע ב-1983 ביחד עם ג'ים הרטל מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה. בין פרסומיו הרבים: “המבנה בקנה מידה גדול של המרחב-זמן” שכתב עם ג' פ' ר' אליס, “יחסות כללית: סקר המאה של איינשטיין” עם ו' ישראל ו”300 שנות כבידה” עם ו' ישראל. הוא כתב ארבעה ספרי מדע פופולרי: “קיצור תולדות הזמן”, “חורים שחורים, גורי יקומים ומסות אחרות”, “היקום בקליפת אגוז” ולאחרונה “קיצור קצר עוד יותר של תולדות הזמן”.

סטיבן הוקינג הוא בעל 12 תארי כבוד ושני תארי אצולה בריטיים. הוא זכה בפרסים מדעיים רבים, הוא חבר בחברה המלכותית הבריטית ובאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים. הוא משלב חיי משפחה (יש לו שלושה ילדים ושני נכדים) עם מחקר בפיזיקה תיאורטית ותכנית נרחבת של נסיעות בעולם והרצאות לקהל הרחב.
הוקינג. להקים מושבה על הירח תוך 20 שנה ועל מאדים בתוך 40 שנה

לפינה המיוחדת על ביקורו של הוקינג באתר שגרירות בריטניה