תמרון מוצלח נוסף לחללית בראשית מכוון אותה למפגש עם הירח

התאמה מדויקת של מועד המפגש עם הירח. הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצע את התמרון שבמהלכו פעלו המנועים במשך כ-72 שניות. הצוותים בודקים כעת את תוצאות התמרון כדי לדעת האם יידרש תמרון התאמה נוסף לפני תמרון "לכידת הירח" הצפוי להתבצע ביום חמישי הקרוב

 

כדור הארץ כפי שצולם ב-31 במארס 2019 מהחללית "בראשית" העושה את דרכה לירח. הצילום בוצע כאשר החללית היתה בגובה של כ-16 אלף ק"מ, ורואים בו את סביבת המזרח התיכון וצפון מזרח אפריקה, כאשר ישראל מכוסה בעננים. יום זה היה סוער במיוחד. צילום: התעשיה האווירית  ועמותת SpaceIL
כדור הארץ כפי שצולם ב-31 במארס 2019 מהחללית "בראשית" העושה את דרכה לירח. הצילום בוצע כאשר החללית היתה בגובה של כ-16 אלף ק"מ, ורואים בו את סביבת המזרח התיכון וצפון מזרח אפריקה, כאשר ישראל מכוסה בעננים. יום זה היה סוער במיוחד. צילום: התעשיה האווירית ועמותת SpaceIL

ב-1/4/2019  בשעה 09:00 ביצעה החללית בראשית בהצלחה תמרון נוסף שמטרתו – התאמה מדויקת של מועד המפגש עם הירח. הצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית ביצע את התמרון שבמהלכו פעלו המנועים במשך כ-72 שניות. הצוותים בודקים כעת את תוצאות התמרון כדי לדעת האם יידרש תמרון התאמה נוסף לפני תמרון "לכידת הירח".

ביום חמישי, 4/4/2019 תבצע בראשית את תמרון לכידת הירח, אחת הנקודות הקריטיות במסע כולו. זה תמרון מורכב שמטרתו להילכד על ידי כוח המשיכה של הירח ולהתחיל בהקפות סביבו לקראת הנחיתה.

 

עמותת SpaceIL והתעשייה האווירית נערכות לתמרון "לכידת הירח" באמצעות תרגול תרחישים שונים, ביצוע סימולציות ובדיקות מעמיקות במעבדה ההיברדית.

כמו כן, אתמול (א', 31/3/2019) עברה החללית בראשית בקרבת כדור הארץ, היא התקרבה עד לגובה של 1,700 ק"מ. הצוות ההנדסי הצליח במהלך הטיפוס לצלם תמונה נדירה של כדור הארץ ממרחק של כ-16 אלף ק"מ. בתמונה ניתן לראות את חצי האי ערב וצפון מזרח אפריקה, ואת ענני הגשם שהסתירו את ישראל באותו יום סוער במיוחד.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. קונאן, נכון שהאמריקאים איבדו לווין כי עשו חישובים בפאונד במקום בקילו
    אבל כאן זה ישראל. אם היא לא תגיעה לירח אז לפחות תוכל לעלות לשידור בכל הערוצים ולהגיד "אמרתי לכם"

  2. שאלה: הרי כולנו שמענו שממש לפני התמרון השני שלה בוצע איתחול של המחשב, שגרם לדחיית התמרון בכ-24 שעות – ולכן אם יסתמכו על החישובים המקוריים של הפרמטרים בהפעלת המנוע הנוכחית – בעצם ישלחו את בראשית לא לירח אלא יביאו אותה לנקודה שבה היה הירח לפני 24 שעות!
    אם כך, האם לפני התמרון הזה של בראשית (בתאריך 1.4.2019, שהיה גם האחרון במסלולה סביב כדור הארץ) – הובא בחשבון השינוי במיקום ובמסלול החללית – ונערכו חישובים חדשים, כדוגמת זווית ומשך הפעלת המנוע – ואכן התבצע תמרון שונה מהתמרון המקורי (שחושב זמן רב לפני השיגור שלה)?
    לדעתי צריך לבחור אחת משתי האפשרויות הבאות: 1) ביצוע התמרון עם הערכים החדשים לאחר החישוב מחדש של מסלול בראשית בעקבות האיחור בביצוע התמרון השני שלה, או 2) לתקן את המסלול של בראשית על ידי מספר הפעלות קצרות של המנוע במהלך המסע לאחר התמרון הזה (שנערך ללא התיקון בפרמטרים ובמיקום בשל הפאשלה של התמרון השני שלה) ועד לרגע של תמרון "לכידת הירח"?

  3. אני סובר וצופה ששעון היד יהיה השליט היחיד בחיינו בעתיד בבצוע מטלות של פתיחה ונעית הרכב וגם הדלקה וכיבוי הטלויזיה וכן פתיחת וסגירת הבית הדירה התנעת המכונית הרופא שלנו לבדיקת חום ודם וכן כל המיחושים והכאבים בגוף והוא גם ירפא אותנו השעון במתן עצות רפואיות אני צופה לשעון היד הצלחה פנומינלית לנהול חיינו בכל רובד אני מתפלא שעד עכשיו אין הסכמים וחיבור בין יזמים על נהול ופיתוח פרןיקט השעון האולטימטיבי כי ההכנסות מזה יהיו בממדי ענק ועתק אז תתחילו יזמים את הדבר המופלא המדהים הבא עלינו לטובה לאין שעור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן