נתגלתה עדות לקיומו של קניבליזם במאה ה-12

האינדיאנים לא אכלו רק תירס; סבלו מתקופת בצורת

מאת: תמרה טראובמן
מדענים אומרים כי גילו עדויות ישירות לקניבליזם אצל האינדיאנים ביישוב קדום של בני שבט האנאסזי, ליד מסה ורדה בקולורדו. במקום נתגלו עצמות אדם מבותרות, כלי חיתוך עשוי אבן מוכתם בדם, ושאריות של רקמות אנושיות בסיר בישול מחרס. ואולם העדות המוצקה ביותר, לדעת החוקרים, נמצאה בצואת אדם קדומה. בדיקות ביוכימיות של הצואה גילו עקבות של חלבון שריר אנושי.

"הממצא מספק עדות חד משמעית לקניבליזם שהתרחש מעת לעת בדרום מערב אמריקה", מסר אתמול הד"ר בריאן בילמן, ארכיאולוג מאוניברסיטת צפון קרולינה, חבר בצוות המחקר שפירסם את ממצאיו אתמול בכתב העת המדעי "Nature".

בתגובה אמרו מנהיגים של צאצאי שבט האנאסזי שהשבט מעולם לא עסק בקניבליזם וכי הם שוללים את ההיקשים של הארכיאולוגים. בשנים האחרונות התפרסמו כמה מחקרים נוספים הקושרים בין אינדיאנים קדמונים לקניבליזם. המחקרים התבססו על עצמות אנושיות פגומות שנראה שנפגעו משחיטה. אבל מבקרי המחקרים טענו שאין די בסימנים האלה, כיוון שהעצמות יכלו באותה מידה להיפגע כתוצאה ממנהגי קבורה עתיקים, הכוללים שריפה והטלת מומים אחרים בעצמות המת.

במחקר הנוכחי חזרו החוקרים על הבדיקות כמה פעמים, כיוון שידעו שמדובר בנושא רגיש ושנוי במחלוקת. מסקנתם הסופית והחד משמעית לדעתם היתה שחלבון השריר (מיוגלובין) שהתגלה בצואה יכול היה להימצא רק בצואת אדם שאכל בשר אדם.

הד"ר ג'רר דיימונד, אנתרופולוג מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, שכתב מאמר נלווה למחקר, אמר שהעדויות שאסף צוות המחקר "משכנעות", והוסיף שגם הוא שותף למסקנה שכמה מהאבות הקדמונים של האינדיאנים התנסו בקניבליזם.

גם אם היה קניבליזם, הארכיאולוגים סבורים שהוא היה נדיר ביותר, וייתכן שנעשה בעתות של מצוקת רעב קשה. ישנן עדויות הרומזות על אכילת אדם בין השנים 1150-900 לספירה. עדויות מתקופה מעט מאוחרת רומזות שבמשך כחמישים שנה חל מה שארכיאולוגים מכנים "נוהג קניבליסטי" – כלומר, אכילת קרובי משפחה מתים או אויבים שלא על רקע של רעב.

כנגד ארכיאולוגים שסברו בעבר שהיו אינדיאנים קניבלים, נטען שהם מלבים גזענות ורצח עם. יש לציין שמתיישבים אירופים שהגיעו לעולם החדש השתמשו בסיפורים על קניבליזם אצל האינדיאנים כצידוק למעשי כיבוש והרג שנקטו.

אך העדויות במחקר הנוכחי נתגלו דווקא במבצע שימור שנעשה בידי צאצאי שבט היוטה. הללו יזמו חפירות הצלה באתרים היסטוריים שעמדו בפני הריסה.

מהחפירות התברר שבין השנים 1150-1130 חיה במקום קהילה שמנתה 125-70 איש. בשנים האלה פקדה את האזור אחת הבצורות הקשות שידעה מערב אמריקה באלפיים השנים האחרונות. הבצורת היתה הרקע למתיחות בין האינדיאנים המקומיים לבין פולשים משבט האנאסזי שהגיעו מהסביבה.

הד"ר בילמן ועמיתיו כתבו בדו"ח כי נראה שכל הקהילה נכחדה ב"אירוע בודד של אלימות וקניבליזם טרוריסטי במהלך תקופה של כאוס חברתי שנגרם בעקבות הבצורת". העדויות מצביעות על הרג, בישול ואכילה של שבעה בני אדם. כעת אומרים החוקרים שיהיה מעניין לנסות לאתר בצואה גם עקבות של רקמות אנושיות אחרות, נוסף על החלבון שהתגלה בשריר.
{הופיע בעיתון הארץ, 8/9/2000}

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן