דיווח ממסיבת העיתונאים ערב השיגור
הלוויין “עמוס 2” ישוגר מחר בלילה
לוויין התקשורת הישראלי “עמוס 2” ישוגר מחר ב-11 וחצי בלילה. הלוויין ימריא על גבו של משגר הלוויינים הרוסי “סיוז”, מאתר השיגור שבבייקנור, קזחסטאן. עמוס 2 הוא דור שני ללווייני התקשורת שמיוצרים במערכות “מבת” של התעשייה האווירית. משקלו כ-1.4 טון.
הלוויין יספק שירותי תקשורת לוויינית, ו-70% מקיבולתו נמכרו לחברות כבלים בישראל ובאירופה. הוא מסוגל להעביר שידורי לוויין גם למדינות המפרץ, ובעקבות המלחמה בעיראק שוקלת חברת “ח.ל.ל.”, שבבעלותה נמצא הלוויין, לפנות לממשל האמריקאי, לאו”ם ולחברות בארה”ב ולהציע להם להשתמש בשירותי עמוס 2.
בשיגור הלוויין חל עיכוב של כמעט שנה, בשל תקלות בייצורו, ותקלות שנתגלו במשגר הלוויינים הצרפתי “אריאן 5”, שנועד בתחילה לשגר את עמוס 2. בארבע השנים הקרובות ייתפקדו שני לווייני תקשורת ישראלים מהחלל. “עמוס 1” צפוי לסיים את חייו ב-2008, וחברת ח.ל.ל. מתכננת להתחיל בגיוס כספים למימון הפיתוח והייצור של “עמוס 3”, שיהיה גדול פי שתיים או שלוש מהמודל הראשון.
עמוס 2 ישוגר ב-27 בדצמבר ב23:30 מקזחסטן – דיווח ממסיבת עיתונאים שהתקיימה בת”א
16/12/2003
אבי בליזובסקי
במסיבת עיתונאים שכונסה הבוקר בת”א דיווח מנכ”ל חברת חלל תקשורת, דוד פולק כי הלווין עמוס 2 ישוגר במוצ”ש, 27/12/2003 בשעה 23:30 מאתר השיגור בבייקונור שבקזחסטן.
יוסי וייס, מנהל חטיבת מבת-חלל בתעשיה האווירית אמר כי שיגור עמוס 2 יהיה מורכב בהרבה משיגור עמוס 1. זאת מכיוון שבייקונור צפונית בהרבה מקורו, ויש צורך בזמן נוסף – שש שעות ויותר, כדי להביא את הלווין למסלול עצמאי וגם אז הוא יהיה בנטיה של 23 מעלות ובעזרת מנועיו הוא יצטרך לנווט עצמו בהדרגה עד למסלולו בנקודה קבועה מעל קו המשווה. הלווין עמוס '2 יתייצב בקרבת הלווין עמוס 1 כך שניתן יהיה להשתמש באותן אנטנות לשני הלווינים ולהגדיל בהרבה את היצע הערוצים.
בין הלקוחות הישראלים של חברת חלל ניתן למנות את רשות השידור, הרשות השניה, הטלוויזיה החינוכית, יס, חברת גילת והממשלה, “רק בזק מעדיפה לעבוד עם חברה זרה”, קבל פולק. בין החברות האירופיות – חברת התקשורת הונגריהדיגיטל, זכיניות HBO וויאקום בגרמניה וחברות כבלים ולווין ברחבי אירופה.
לדבריו, החברה גייסה את ההון הדרוש לבניית הלווין, 150 מיליון דולרים, בשוק ההון הישראלי על סמך חוזים שכיסו מחצית מקיבולת הלווין. ההכנסות הצפויות הן 400 מיליון דולרים, והסכום שיצטבר מעבר לעלות החזר האג”חים ישמש לרווחי החברה וכן להתחלת התנעת בנייתו של הלווין הבא – עמוס 3.
“הלווין עמוס 2 הוא יוזמה של חברת חלל תקשורת” מסביר פולק. לדבריו, קיבולת הלווין עמוס 1 מלאה לחלוטין ולכן היה צורך לבנות לווין נוסף. זאת בניגוד ללווין עמוס 1 שהיה פרוייקט ממשלתי של התעשייה האווירית. “אנחנו משגרים את הלווין בדיוק במועד הנכון כדי להכנס לשוק.
האפיונים של עמוס 2 בוצעו לפי הניסיון שצברנו מעמוס 1 בהגדלה של הקיבולת. אפשר להגדיר את עמוס 2 כעמוס 1 כפול 1.5 והלווין עמוס 3 יגדיל את הקיבולת בשיעור דומה לעומת עמוס 2.
“הרחבנו את הקיבולת באירופה מערב עד ללונדון וגם מזרחה עד לאוקראינה ורוסיה. ביקשנו גם את הגדלת רוחב הסרט. ניתן יהיה לשדר מאות ערוצים דיגיטליים ב-22 המשיבים.
חודשים אחדים לפני השיגור אירע מאורע שגרם לשינוי בתוכניות – החלפת המשגר מאריאן לסויוז והחלפת מקום השיגור מקורו שבגינאה הצרפתית לבייקונור שבקזחסטן. צוותים של התעשיה האווירית נמצאים כבר שבועות אחדים בבייקונור ומבצעים ביחד עם אנשי חברת STARSEM האחראית לשיגור.
יוסי וייס, מנהל חטיבת מבת-חלל בתעשיה האווירית אומר כי התעשיה האוירית היא בית החלל של ישראל. “בזמן קצר הצלחנו להגיע להישגים שאין כמותם בעולם. תוך 15-17 שנה בנינו מערך חלל החל מלוויני תצפית נמוכי מסלול צבאיים ואזרחיים וגולת הכותרת הטכנולוגית היא לוויני התקשורת המכניסים את התעשיה האווירית למשפחה המצומצמת של ספקי תשתיות לווינים. נבנתה פה תשתית טכנית ותשתית אנושית – הכשרנו אנשים במקצועות כמו הגנה מפני קרינה, תפקוד ציוד בחוסר כוח משיכה, הנעה ושליטה על המסלול של הלווין בחלל בלי להשתמש בדלק ועוד התמחויות רבות מעין אלה.
וייס חיזק את דברי פולק אודות ההספק הגדול יותר של כל משיב ומספר משיבים רב יותר (11 לעומת 7). אורך החיים המתוכנן של עמוס 2 הוא 12 שנים, לעומת 10 שנים של עמוס 1 ואולם בעמוס 1 הצליחו המהנדסים לחסוך דלק רב בתמרונים להבאתו למסלולו ובכך איפשרו להאריך את חייו בשנתיים נוספות.
וייס משבח את שיתוף הפעולה בין חברה ישראלית המייצרת את הלווין לבין התעשיה האווירית הישראלית שאיפשרה הקמת מוקד ידע שלא רואים כדוגמתו במדינות אחרות וזו נקודת זכות למדינת ישראל.
ויקטור ניקולייב, מנכ”ל תפעול בחברת STARSEM אומר כי שיגור עמוס2 יהיה השיגור ה-12 של החברה שהוקמה ב-1996 כחברה משותפת לאריאן הצרפתית ולסוכנות החלל הרוסית. ואולם החברה מתבססת על משגרי הסויוז שהוכחו את אמינותם מאז שיגור הספוטניק ב-1,600 שיגורים. “מכיוון שהמשגרים הללו משמשים גם לטיסות מאוישות, הם עברו בדיקות איכות קפדניות והאיכות נשמרת גם בטיסות הלא מאויישות, דבר המאפשר אמינות גבוהה.
בין השיגורים הקודמים הראויים לציון של החברה היו ששה לווינים מסדרת גלובלסטאר (לוויני תקשורת נמוכי מסלול, חברה המתחרה באירידיום), וגולת הכותרת: שיגור צמד חלליות אירופיות במאי השנה, ואשר עושות את דרכן כעת למאדים. אחת מהן – החללית האירופית מארס אקספרס תקיף את מאדים והחללית ביגל 2 שבתוכה, ואשר תנחת על המאדים לקראת סוף החודש.
בתשובה לשאלת “הידען” האם לא דובר על שימוש במשגרי סויוז גם מקורו, ענה ניקולאייב כי בישיבה הקרובה של האיחוד האירופי, השבוע, אמורה להתקבל החלטה על מימון הקמת כן שיגור לטילי סויוז אבל הוא ישמש רק לשיגורי לווינים למסלול גיאוסטציונרי. “כעת אנו נמצאים בשלב מילוי הדלק בשלב הרביעי ובימים הקרובים נחבר את הלווין לשלב הרביעי.” מסכם ניקולייב את מצב ההכנות לשיגור.
בתשובה לשאלות עיתונאים אמר וייס מהתעשיה האוירית כי החלפת המשגר הצריכה שינויים קלים בלבד בלווין וכי הדבר זכה לאישורה של חברת הביטוח המבטחת את השיגור. הוא גם אמר כי הסיבה לדחיה היתה התקלות החוזרות ונשנות בדגם החדש של אריאן, דבר שגרם לחברת אריאן לשנות את לוח הזמנים העתידיים. שיגור עמוס 2 בהתאם לתוכנית החדשה היתה אמורה להתבצע לפחות באמצע 2004, והדבר לא היה מקובל על חברת חלל בגלל העיכוב בתחילת השירות והאפשרות למימוש החוזים. לפיכך בעצה אחת עם חברת אריאן הוחלט לפנות לחברה האחות הצעירה של אריאן ולשגר את הלווין מקזחסטן.
YNET מוסר כי ח.ל.ל לא הצליחה לשגר את הלוויין בתאריך שהתחייבה עליו בהסכם המימון שלה עם בנק לאומי ובנק הפועלים. כתוצאה מכך, החליטו הבנקים שלא לשלם למחזיקי איגרות החוב של החברה את הריבית המגיעה להם. היקף האג”חים מגיע לכ-18 מיליון שקל. מחזיקי האג”ח איימו, שאם לא יקבלו את הריבית, יפעלו למימוש מיידי של האג”חים. לפני כארבעה חודשים הגיעה ח.ל.ל להסכם עם התעשייה האווירית, בו התחייבה על שיגור הלוויין עד סוף 2003. בעקבות ההסכם עם תע”א, הסתיים המשבר עם הבנקים ומחזיקי האג”ח.
לפני כחודשיים הודיעה החברה שהיה אמורה לשגר את הלווין, אריאן הצרפתית, שתדחה את השיגור ל-2004 בשל עיכוב בשיגורו של לוויין אחר, שהיה מיועד לשיגור לפני כן. בעקבות זאת, חידשו הבנקים המושקעים בח.ל.ל. את האיום והודיעו, שיימנעו מהחברה לשלם את התשלומים על על האג”ח, במידה והשיגור לא יבוצע השנה. ח.ל.ל מיהרה לנסות למצוא משגר אחר ושכרה את חברת השיגור STREAM.
בתחילת השבוע שעבר התעורר איום חדש על השיגור, כשמבדיקות שביצעו STREAM והתעשייה האווירית התעורר חשש לתקלה בלוויין.
ח.ל.ל נמצאת בבעלות משותפת של התעשייה האווירית עצמה, חברת יורוקום, החברה הכללית ללוויינים וחברת האחזקות חמ”ר, שכל אחת מהן מחזיקה 25% ממניותיה.
