חוקרים טוענים שהסיכוי לקיום תרבויות אחרות ביקום קלוש וכי כדור הארץ כנראה ייחודי בצירוף התנאים המאפשרים לחיים לא רק להיווצר אלא גם לשגשג
מאת: וויליאם ברוד, ניו יורק טיימס
אפשר להפסיק לחכות. אם עד עתה היה נהוג לחשוב שיש ביקום עוד תרבויות מפותחות רבות, אבל המרחק הרב בינינו לבינן לא מאפשר ליצור קשר עמן – שני מדענים בכירים טוענים שהסיכויים לכך קלושים מאוד.
בהסתמך על ממצאים עדכניים באסטרונומיה, גיאולוגיה ובחקר המאובנים טוענים חוקר המאובנים ד”ר פיטר וורד והאסטרונום ד”ר דונלד בראונלי מאוניברסיטת ואשינגטון כי הרכב החומרים על פני כדור הארץ ויציבותו היחסית הם תנאים נדירים מאוד. לדבריהם, כמעט בכל מקום אחר ביקום שוררים תנאים שלא היו מאפשרים התפתחות חיים מתקדמים: רמות קרינה גבוהות מדי, מחסור בחומרים כימיים, או מטר של סלעים שהיה משמיד יצורים חיים.
השניים כותבים בספרם “כדור הארץ הנדיר” כי במקומות רבים ביקום יכולים היו להתפתח חיים חד תאיים, אך לא תרבויות מתקדמות. “אנשים סבורים שהשמש היא כוכב שבת אופייני, אבל אין זה כך”, אומר בראונלי. “כמעט כל הסביבות ביקום איומות להתפתחות חיים”.
כבר ב-1960 החל האסטרונום האמריקאי ד”ר פרנק דרייק בסריקת השמיים בניסיון לקלוט אותות רדיו מתרבויות חוצניות מתקדמות. ב-1961 הוא פירסם את “משוואת דרייק”, חישוב סטטיסטי שניסה לחזות את מספר התרבויות המתקדמות ביקום. בהסתמך על קצב התפתחותם של כוכבים, שיעור הכוכבים שבהם עשויים להיות תנאים נוחים לחיים, משך הקיום המשוער של תרבות מתקדמת ושיקולים דומים, חישב דרייק שבגלקסיה שלנו לבדה קיימות 10,000 תרבויות המסוגלות ליצור תקשורת רדיו בין כוכבית. מאוחר יותר תוקנה הערכה זו על ידי ד”ר קארל סגאן למיליון. ביקום כולו, העריכו, יש כ-10 ביליארד תרבויות מפותחות.
אבל מחברי “כדור הארץ הנדיר” טוענים שרבות מהנחות היסוד של החישובים הללו בלתי מבוססות, ומוסיפים שלדעם שותפים אסטרוביולוגים רבים. לפי מחקרים חדשים, אומר וורד, רוב הכוכבים ביקום סובלים מאירועים דרסטיים – כמו המטאור שפגע בכדור הארץ לפני 65 מיליון שנה והשמיד את הדינוזאורים – בתכיפות רבה יותר מאשר כדור הארץ. לדבריו, אלמלא כוכב הלכת הענק צדק סוכך על כדור הארץ, היתה תדירות פגיעות מסוג זה גדולה פי .10,000 “במערכות שמש אחרות”, הוסיף, “מסלוליהם של כוכבי לכת דמויי צדק מרוחקים מכדי להגן על הכוכבים הפנימיים”.
וורד ציין שהסיכויים לקיום חיים במרכזי גלקסיות קלושים במיוחד. “בחלק הפנימי של גלקסייה אתה מופצץ תמידית”, אמר. לדבריו, מחקרים חדשים אף מורים שבאזורים אלה שוררת רמה גבוהה מאוד של קרינת קרני רנטגן, קרני גמה וקרינה מייננת.
ד”ר בראונלי הסביר שהכוכבים בשולי הגלקסיות, לעומת זאת, סובלים ממחסור בחומרים כמו ברזל, מגנזיום וסיליקון. חומרים אלה חיוניים, לדעתו, להיווצרות כוכבי לכת דמויי כדור הארץ – שיש לו כוח משיכה מספיק כדי להחזיק את הימים והאטמוספירה, ומתאפיין בתנועה האיטית של לוחות הקרקע שלו (ברמה הגיאולוגית). תהליכים אלה תרמו להתפתחות החיים, מפני שהם יצרו את הגיוון הגיאולוגי על פני הקרקע, את היבשה לעומת הים, את הביוספירות השונות, ואיזנו את הטמפרטורה. לדברי בראונלי, בכוכב לכת גדול יותר או קטן יותר לא היו יכולים תהליכים אלה להתקיים באופן כזה.
בראונלי הוסיף שברוב הגלקסיות חסרות המתכות שמאפשרות יצירת כוכבי לכת בגודל המתאים, ושאם ישנן מתכות הן מרוכזות במרכז הגלקסיה, שכאמור, אינו מתאים ליצירת חיים.
בין התנאים הנדירים הנוספים לחיים שמנו החוקרים: מרחק מתאים מהשמש, כך שיאפשר קיום מים במצב נוזלי, וקיום ירחים הממתנים את השינויים האקלימיים על פני כוכב הלכת. תנאים אלה נדירים מאוד, אמרו וורד ובראונלי. “אבל נראה שאנשים רבים אינם רוצים לשמוע זאת”, הוסיפו.
{הופיע בעיתון הארץ, 9/2/2000} אתר הידען היה באותה תקופה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ.
