האם חייזרים, שהתפתחו על כוכב הדומה לכדור הארץ, ייראו כמונו? * הטבע מספק תשובה חיובית
ד”ר נח ברוש
האם יצורים תבוניים החיים בכוכבי לכת אחרים, שבהם התנאים אולי דומים לאלה שעל פני כדור הארץ, ייראו כמונו? על השאלה הזאת ימשיכו המדענים להתווכח זמן רב, אבל בינתיים מספק הטבע תשובה חיובית משלו: הדורבן, הקיפוד וקיפוד הנמלים (Echidna) נראים דומים זה לזה, למרות שהביולוגיה של קיפוד הנמלים שונה קיצונית משל האחרים.
שלושת בעלי החיים הללו עוטים כסות קוצנית. הדורבן והקיפוד הם יונקים, אך קיפוד הנמלים הוא שלב ביניים התפתחותי בין זוחל ליונק. הדמיון בין שלושתם, על אף שהתפתחו בעידנים שונים בהיסטוריה של האבולוציה, מחזק את הגישה שלפיה צורות חיים שמתפתחות בתנאי סביבה דומים יציגו חזות דומה.
קיפוד הנמלים חי באוסטרליה. לפני כ-350 מיליון שנה היתה בכדור הארץ יבשת-על אחת בלבד, המכונה פנגיאה (Pangea). לפני יותר מ-200 מיליון שנה החלה פנגיאה להיפרד ליבשות, וצורות החיים התפתחו ביבשות המופרדות, ללא תלות במתרחש בזו או בזו. אז החלו להופיע גם היונקים. התפתחות העובר אצל היונקים היא לרוב פנימית, בתוך גוף הנקבה, והזנת הוולדות נעשית במזון מרוכז (חלב אם).
המדענים סבורים עתה שהטבע ”ערך ניסויים” באמצעות התהליכים ההתפתחותיים בבעלי החיים: חלק מהיצורים הטילו ביצים (זוחלים ועופות – כולם צאצאי הדינוזאורים), בעוד שהאחרים (יונקים) האכילו את הצאצאים שלהם בחלב אם. ה”ניסויים” נועדו לבחון מה יעיל יותר. אבל היה גם שלב ביניים, שכנראה נעצר באיבו, אליו משתייך קיפוד הנמלים.
ביבשות הצפוניות (שנפרדו מפנגיאה), התפתחו יונקים בעלי כסות קוצנית, כמו הקיפוד והדורבן, בעוד שבאוסטרליה התפתח בבידוד קיפוד הנמלים – חיית כיס מסדרת ”בעלי הביב” הפרימיטיבית, אליה משתייך גם הברווזן (פלאטיפוס).
קיפוד הנמלים מטיל ביצים, שמהן בוקעים כעבור כ-10 ימים צאצאים הניזונים מחלב אם. כמו הקנגורו, גם קיפוד הנמלים הצעיר ”מתגורר” כחודשיים בכיס האם, מצמיח שם את כסותו קוצנית שמתקשחת – עד שמגיע הזמן לצאת מהכיס.
אף שהתנהגות קיפוד הנמלים בעת סכנה דומה לזו של הקיפוד (התכדרות בתוך עצמו ליצירת הכדור הקוצני), מערכת הרבייה השונה מבליטה את ההבדל ביניהם. מכאן אפשר להסיק שאי.טי, היצור הקולנועי מכוכב לכת שתנאיו מזכירים את כדור הארץ, יהיה מן הסתם דומה לנו. לפחות במראה.
7 תגובות
תמוהה בעיני העובדה שאסטרונום הופך לעת מצוא לביולוג, זואולוג או מומחה לאבולוציה…
איזו מסקנה מוזרה, ועל סמך 3 זנים של חיות בלבד!
האם נמלה, עלוקה, קיפוד, תמנון, פיל ותולעת דומים זה לזה?
מה עם דינוזאור, ספוג, חיידק על בסיס ארסן ופלטפוס?
כדור הארץ הכיל מאז בריאתו בין 200 מיליון למיליארד זנים (שרובם המוחלט נכחדו כמובן). וזה רק על הכדור האחד הזה שלנו. אי אפשר להסיק מ3 זנים לא על הדמיון בחיים בכדוה”א ובטח לא ביקום.
טעות הגדרתית.
למרות שהחיות הקוצניות מוצגות כרחוקות זו מזו, הרי שהן אינן כאלו. כולם טטראפודות, דהינו חולייתנים יבשתיים. ולכן, טבעי שהם יתכנסו לכמה צורות דומות כגון טורפים, אוכלי עשב, או מוגנים ע”י קוצים.
אבל באבולוציה אחרת לגמרי, בכלל לא בטוח שיתפתחו חולייתנים. לא בטוח שיתפתח מוח קדמי, גפיים, או אפילו רקמות הדומות לסיווג שאנחנו מסווגים את החיות על כדור הארץ. ולכן הדוגמה אינה רלוונטית, וככל הנראה אם נגלה חייזרים הם יהיו שונים מכל מה שנוכל לדמיין.
אבי כהן
אני חושב שאתה צודק – אם התנאים על הפלנטה דומים לתנאים כאן. אבל, גם אצלינו, בתנאים שונים, מתפתחים צורות חיים שונות ומשונות. הסתכל על מדוזות בים….
ליאיר,
השאלה היא איך מגדירים דומה או שונה? אצלנו, בני האדם, יש מספר גזעים, והשוני הקטן הזה במראה או צבע העור, מספיק למספר פנאטים להגדירם כ”אחר” ואפילו “לא רצוי”. האם מכיוון שהם רואים אותם כשונים, ניתן לקבל את הגדרתם?
התופעה שמדברים עליה כאן נקראית “התכנסות”, שבה מספר זנים שונים מוצאים את אותו פתרון אבולוציוני, כגון עיניים שהתפתחו בנפרד מספר פעמים.
לכן ניתן להניח שבפלנטה אחרת עם תנאים דומים לכדוה”א אותם פתרונות שעבדו בכדוה”א יעבדו גם שם.
יהיו שם עיניים, רגליים, זנבות וראשים…
איך אפשר לבצע הסקה על-בסיס החיים על כדור הארץ??
הרי, כל החיים בעולם מבוססי פחמן, רובם ככולם התפתחו מאב קדמון משותף יחיד.
אין כאן בכלל מספיק מגוון כדי להחיל את אותם החוקים גם על חייזרים.
חוץ מזה, שאפילו אם אנחנו אכן מזהים דפוס של דימיון בין זנים שונים,
אי אפשר לומר שאנחנו דומים “חיצונית” לתנין או לג’ירפה.
אז איך אפשר לטעון שייצור חייזרי יהיה דומה לנו במראה?