סיקור מקיף

מין צפרדע שחשבו כי נכחד עם ייבוש החולה נמצא במפתיע

אתמול מצא פקח רשות הטבע והגנים בשמורת החולה פרט של המין "עגולשון שחור גחון: בטבע- עדות לכך שאוכלוסיה קטנה של המין שרדה בשמורה

עגולשון שחור גחון. צילום: רשות הטבע והגנים
עגולשון שחור גחון. צילום: רשות הטבע והגנים

להלן הודעת רשות הטבע והגנים

חמישים שנה לאחר שנחשב כמין שנכחד מהעולם נמצא עגולשון שחור גחון בשמורת החולה.

עגולשון שחור גחון הוא מין צפרדע שנחשב כמין שנכחד מהעולם כולו מאז סוף שנות החמישים. אתמול מצא פקח רשות הטבע והגנים בשמורת החולה פרט של המין בטבע- עדות לכך שאוכלוסיה קטנה של המין שרדה בשמורה

העגולשון שחור גחון הוא מין ייחודי לאזור ביצת החולה, והוא נעלם מהטבע בישראל ובעולם לאחר ייבוש החולה בשנות החמישים. ארגון שמירת הטבע של האו"ם הכריז רשמית כי העגולשון נכחד- כעת ניתן למין סיכוי נוסף לשרוד

עולם האקולוגיה הישראלי כמרקחה: פרט של עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן, מין צפרדע שנחשב כנכחד מהטבע מאז שנות החמישים, נמצא אתמול בשמורת טבע החולה, על ידי יורם מלכה, פקח- ביולוג של רשות הטבע והגנים. זוהי התצפית הראשונה במין זה מאז נעלם מהטבע בישראל, ובעולם כולו, עם ייבוש אגם החולה ובתי הגידול הלחים באזור החולה כולו- שהיה ביתו היחיד בכל העולם. היכחדותו נחשבת על ידי רבים בעולם שמירת הטבע הישראלית כסימן לטעות האקולוגית הגדולה ביותר שעשתה מדינת ישראל הצעירה, וחשיבותו של המין נודעה גם מחוץ לישראל: לפני כשנה הכריז ארגון שמירת הטבע של האו"ם כי משלחת מדעית תישלח לישראל וללבנון, במטרה לנסות לאתר פרטים של המין. היום אישר ד"ר שריג גפני כי הפרט שנמצא הוא אכן של המין שנחשב כנכחד במשך עשרות שנים.

ד"ר דידי קפלן, אקולוג מחוז צפון של רשות הטבע והגנים: "מעטות מאוד העדויות בעולם על קיומה של צפרדע מסתורית בשם עגולשון שחור גחון. 4 פרטים, מהם שני בוגרים ושני ראשנים נאספו לראשונה בחופה המזרחי של ביצת החולה ההיסטורית במרץ 1940. פרט בודד נוסף בלבד נמצא ונאסף בשנות החמישים של המאה העשרים במהלך ייבוש החולה. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לחפשם בעמק החולה ובגולן לא נמצאו מאז פרטים נוספים ובשנת 1996 הכריז האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע ( IUCN) שעגולשון שחור גחון, שהיה ייחודי לאזור החולה, נכחד מהעולם. זוהי תגלית מרעישה, שכן ברור לכל שהפרט שנמצא מעיד על קיומה של אוכלוסייה קטנה של המין, ששרדה לאורך כל השנים בשמורת החולה, שהיא בעצם השריד הטבעי היחיד מביצת החולה שיובשה בשנות החמישים ושרדה כבית גידול לח לאורך כל השנים. לאור כל זאת נשאלת השאלה כיצד זה שרד העגולשון ומדוע בחר להציג עצמו דווקא עכשיו: ככל הנראה, מרבית האוכלוסייה של העגולשונים נכחדה עם ייבוש אגם החולה ובעקבותיו הרס של מקומות החיות שלה. אבל לפני כשלוש שנים החלו שינויים מרחיקי לכת בשמורת החולה. במסגרת פעולות שיקום השמורה, המבוצעים על ידי רשות הטבע והגנים, החלה כמות המים המוזרמת לשמורה לעלות עד אשר שילשה את עצמה. את מי בריכות הדגים והקולחים החליפו מים איכותיים שמקורם בירדן. גם חלק ממי מעיינות עינן, שקודם נתפסו במלואם, שוחררו למטרות שמירת טבע והחלו זורמים לשמורה תוך כדי חידוש של מקטע בית גידול שקודם נעלם. יתכן ושיפור במצבה של השמורה מאפשר גם שיפור במצבן של בעל חיים מהם נותרו אוכלוסיות שרידיות בלבד. "

ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול לחים של רשות הטבע והגנים: הופעתו המחודשת של העגולשון היא אירוע מכונן גם בקנה מידה בינלאומי שכן בעשורים האחרונים מתרבים הדיווחים על ירידות חדות באוכלוסיות דו-חיים בכל העולם. תופעה מדאיגה זו לא פסחה על ישראל וכל ששת המינים המקומיים המוכרים בישראל מוגדרים כיום ברמת סיכון כזו או אחרת ועל כן הוגדרו כערכי טבע מוגנים. מצבם של הדו-חיים בישראל מדאיג במיוחד שכן בנוסף להרס וזיהום של בתי הגידול התורמים להיעלמותם התגלתה לאחרונה בישראל מחלה המוכרת בעולם כגורם מרכזי הקשור בדעיכה של אוכלוסיות דו חיים. רשות הטבע והגנים פועלת ומשקיעה משאבים רבים בשימור המינים המקומיים ותפעל בשיתוף המומחים המקומיים גם לשימור ולביסוס האוכלוסייה של עגולשון שחור הגחון."

ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים: "למרות שהוכרז כמין שנכחד, תמיד קינן הספק שמא נותרו עוד כמה פרטים של המין, שדרכם עוד נוכל לתקן עוולות עבר ולאושש את האוכלוסייה בטבע. הגילוי אתמול הופך את התקווה לידיעה, ומטיל על כתפינו אחריות עצומה. כעת, כאשר ידוע לנו כי המין שרד בטבע, ניתנת לנו הזדמנות שנייה ונדירה למנוע את היכחדותו."

הפרט הנדיר שנמצא מוחזק כעת בבית גידול מלאכותי בשמורת החולה, ורשות הטבע והגנים תזמין חוקרים בכירים בתחום לתרום מניסיונם וללמוד על המין, מתוך מטרה ליישם את המידע שיופק לטובת ביצוע סקרים ושמירת המין בטבע. בסופי השבוע הקרובים תקיים רשות הטבע והגנים סיורים מיוחדים בשמורת טבע החולה על מנת להציג את התגלית לקהל הרחב- פרטים נוספים במוקד המידע של רשות הטבע והגנים, "כוכבית ב.ט.ב.ע." (3639*).

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. מאמר מעניין לדעתי צריך ליצור דף של כל הכתבות על העגולשון שחור הגחון במקום אחד כי מצאתי כבר 3 אבל זה הרבה חיפוש מתיש למצוא את כולן

  2. עדכון וגם בהתייחס לתגובת אסף. הצפרדע שוחררה לטבע ולא הושארה באקווריום. כשבועיים לאחר מציאת צפרדע זו, נמצאה צפרדע אחרת מאותו מין (קטנה יותר), על ידי אותו פקח שמצא את הראשונה. גם הצפרדע השנייה שוחררה. כך קראתי בכתבה – "הארץ" 30.11.11.

  3. אני מבין שיש מרחק בין הידוע במדע ליישום בכל תחום.
    אך האם לא ניתן היום לקחת תא חי מהצפרדע הבוגרת,
    לאפס אותו באמצעות חומרים ידועים כך שיוכל להתמיין בעצם לכל תא,
    להרבות אותו ולשתול אצל מינים קרובים?

    חבל שזה לא כלכלי.. היו עושים את זה אתמול

    בכל מקרה, עדיין משמח לשמוע על שריד
    הלוואי וכל היצורים יהיו שמחים

  4. תגלית מדהימה האם נבדק נושא המין כלומר האם נימצאה נקבה או נימצא זכר?

  5. בתנאים נוחים צפרדעים יכולים לחיות גם כמה עשרות שנים ומוצאים אחד את השני בעזרת הקירקורים שנשמעים למרחוק. לכן יתכן שלאחר ההכחדה בשנות ה-50 נותרו פרטים בודדים שבמשך השנים נפגשו שוב והולידו דור שני. מציאת הפרט הנוכחי איננה מרמזת כי המין שרד יתכן וזה פריט בודד או חלק מכמה צפרדעים בודדות שאינם יכולים להביא דור שלישי.
    למרבה האירוניה יתכן ונטילת המין מהשמורה לתוך אקווריום היא זו שדנה את המין לכליה.

  6. קיימים מקרים נדירים, בהם מתקיימת רביית בתולין, ע"י נקבה ללא הזרעה של זכר. זה ארוע שקרה בגן החיות של לונדון ע"י לטאת כח ענקית בשנת 2007. לכן, לכאורה, היתה יכולה להישאר אפילו נקבת צפרדע בודדת בסוף שנות ה- 40 ועדיין לקיים את המין. יותר סביר כמובן שנותרו פריטים בודדים או אפילו עשרות שהסתתרו היטב מסתבר בסבך.

  7. יכול להיות שנשארו בריכות קטנות פה ושם, לא אגמון כמו החולה אבל בריכות שיספיקו כמה לשרוד

  8. שאלה שמעניינת אותי הרבה זמן –
    איפה הצפרדעים בקיץ שמקווי המים מתייבשים ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן