הרעש שלפני הסערה

בעקבות רעידת האדמה בתורכיה לפניכם כתבה על אסונות רבי נפגעים, שעלולים להתלוות לרעידת אדמה חזקה ועל האופן שבו ישראל צריכה להיערך לקראתם

ד”ר אפרים לאור | גליליאו

רבים סבורים שמדינות מסוימות בארצות-הברית, או מדינות כמו יפן, יכולות להתמודד עם השלכותיהן של רעידת אדמה חזקה או אסונות NATECH, תופעות טבע המחוללות אסונות טכנולוגיים כדוגמת רעידות אדמה או צונאמי שגורמים לפריצה בלתי מבוקרת של חומרים מסוכנים לסביבה. בפועל אין התמודדותן של מדינות אלה מספקת כלל.

יתרה מכך, מדינות רבות בעולם המעיטו בפעולות היערכות להתמודדות עם רעידת אדמה חזקה וספגו קורבנות ונזק מעבר לבלתי נמנע. שוב ושוב מתברר שמניעה עדיפה על מענה. העובדה שרעידות אדמה חזקות פוגעות קשות באוכלוסייה – מוות, פציעה ושיבוש קשה באורחות חיי התושבים, הגירה (זמנית או קבועה) בהיקף של מאות אלפים ואף כמה מיליוני בני אדם בכל אירוע – מלמדת על כשל תפישתי מהותי.

טענת “כוח עליון” היא הסבר חיוור. רעידת אדמה חזקה מחוללת אסון פתע רב נפגעים )אפר”ן( בגלל חוסר מחשבה מספקת. מעשי אדם עשויים למנוע אפר”ן, הגם שאינם יכולים למנוע את תופעת הטבע עצמה.

אצביע כאן על כשלים מהותיים שמעכבים פעולות מניעה והיערכות לצמצום קורבנות. הכשלים נובעים ברובם מרדידות הידע המקצועי בנושא התמודדות עם מצבי חירום קיצוניים, אפר”נים. אתמקד בעיקר בהעשרת ידע לצורך מניעה.

אסון פתע רב נפגעים: דרושה חשיבה גמישה
כל העוסק בהתמודדות עם אסון פתע רב נפגעים צריך להינתק מדרכי מחשבה ופעולה שהועתקו מעולם השגרה ומעולם המלחמה, דרכים שאינן רלוונטיות ואף מזיקות בנסיבות אפר”ן. עליו לקרב ולאמץ את שהכחיש והדחיק; ומנגד להרחיק את ההגיוני-לשיטתו, השגור והמוכן.

בתנאיה של מדינה כישראל יהיה האפר”ן בהיקף של רבבות או מאות אלפים. מאחר שאפר”ן הוא מצב יסוד שונה ממה שאופייני לנסיבות מלחמתיות, כל ניסיון להתמודד עם מצב זה כ”מקרה פרטי” של מלחמה שגוי וגובה קורבנות רבים מהבלתי נמנע.

רעידת אדמה חזקה עתידה להתרחש בישראל במהלך קריאת מאמר זה בהסתברות דומה לכך שהרעידה תתחולל בעוד עשור. איננו יודעים כמעט כלום ביחס לרעידת האדמה החזקה הקרובה, היחידה שבאמת מעניינת את הציבור ומנהיגיו. מדענים אינם יודעים לחזות רעידת אדמה חזקה, אם כי ישנם ניצנים לצמצום מהותי של טווח אי-הוודאות ביחס לחלונות המקום, הזמן, ועוצמת רעידת אדמה חזקה.

מדענים אינם יודעים לחזות תופעות NATECH (גרעיניות, בחומרים מסוכנים כימיים, בחומרים ביולוגיים) או התפרצות מחוללי נזק מעשה אדם, בשגגה או בזדון. אך הכרחי להפנים שבאזור מתועש, בוודאי כדוגמת ישראל, תופעות NATECH הן חלק בלתי נפרד מרעידת אדמה חזקה. אפר”נים הולמים בדרך כלל בהתראה קצרה מאוד, קצרה מכדי “להסתדר”; מלכודת לעם ולממשל שמטיל יהבו על “נסתדר” ו”יהיה בסדר”.

חשוב להדגיש כי המציאות מלמדת שרעידת אדמה חזקה היא מעורר התחלי, טְרִיגֶר, לשרשרת ארוכה של מחוללי נזק שנלווים לכל רעידת אדמה חזקה וקטלניותם עולה לעתים על רעידת האדמה כשלעצמה, בכלל זה:
א. רעידות אדמה עוקבות (aftershocks), צונאמי, שרפות (תעשייתיות), התפרצויות וולקניות.
ב. תאונות בחומרים מסוכנים (גרעיניים, כימיים, ביולוגיים).

לנו זה לא יקרה?
מתברר שבכל הנוגע לאפר”ן, הציבור ומנהיגיו נוטים להאמין ש”לנו זה לא יקרה” ו”אם יקרה, יש מעט מאוד לעשות”. שתי הקביעות מופרכות! אדגים את הטיעון באמצעות שני מקרים: ציקלון במיאנמר (בורמה לשעבר) ותרגיל מנהלים ארצי “רעש אדמה 2006” ומסמך יסוד למערכת הבריאות 2009.

ציקלון בבורמה

בתחילת מאי 2008 התרחש ציקלון קטלני בשטחה של מיאנמר. הסופה חלפה דרך שטח שהוא בית לכ-24 מיליון תושבים, כ-4 מיליון מהם בעיר המרכזית יאנגון, הבירה לשעבר. ממשלת מיאנמר, כמו כל מחובר לאינטרנט, ידעה עשרות שעות מראש על העומד להתרחש והתריעה בפני התושבים לנקוט באמצעי התגוננות.

ברם נוכח חוסר אמון בסיסי בין התושבים והממשל (הצבאי), התעלמו רבים מההתרעה ודנו עצמם למוות, לפציעה ולעקירה, באחד האסונות הקטלניים בהיסטוריה האנושית. בין שלושה לארבעה מיליון בני אדם נהרגו בתוך מחצית היממה, כ-2,400,000 הפכו לעקורים בנתיב הסופה, רובם בדלתת נהר אירבדי (Ayeyarwaddy).

ציקלון, בוודאי בעוצמה כזו, טרם תקף את מיאנמר מעולם, כך לפי רישומי העתים ולמיטב זיכרונם של מיאנמרים מבוגרים. התושבים שקיבלו התרעה לא האמינו שהדבר ייתכן. דייגים יצאו למרחבי הים: איש מהם לא חזר.

מסמך: “היערכות מערכת הבריאות לרעידות אדמה”, 2009

במסמך: “היערכות מערכת הבריאות לרעידות אדמה”, של אחד המרכזים הרפואיים הגדולים בישראל, כתוב בעניין צפי נפגעים בעקבות רעידת אדמה חזקה בעמוד 1: “ההערכות הן כי ברעידת אדמה חזקה יהיו בין 5,000 ל-15,000 הרוגים וכ-15,000 עד 45,000 פצועים.”

באותו מסמך בעמוד 56 נכתב: “באופן עקרוני ייתכנו שני סוגי תרחישים: רעידת אדמה מצומצמת, בסדר גודל של עד מאות ספורות של נפגעים; ורעידת אדמה נרחבת, בסדר גודל של מאות רבות עד אלפי נפגעים.” עיון בגוף המסמך מלמד שמחבריו כיוונו לתרחיש מצומצם עשרות מונים ממה שנכתב ברישא של המסמך, המשקף הנחיות מחייבות של תרחיש הייחוס הלאומי לרעידות אדמה.

והנה, ברעידת אדמה ב-27.5.2006 באי ג’אווה, אינדונזיה, קרסו מאות בתי ספר. ברעידת אדמה במגניטודה 6.9 שהתרחשה ב-8.10.2005 בחבל קשמיר, פקיסטן-הודו-אפגניסטן, נהרגו למעלה מ-83,000 אנשים, מהם למעלה מ-17,000 ילדים!

לנוכח עובדות אלה, יש לכייל תרחישים להיערכות לפי מציאות ממשית, במקום לפי כושר העיכול והנוחיות הנפשית של המעורבים בהכנה, בהיערכות ובתרגול. הנה ראינו, למשל, שברעידת האדמה שפקדה את האיטי ב-12 בינואר 2010 נהרגו לפחות 38,000 תלמידים, כך על פי אונסק”ו. ואילו בישראל מתרגלים רעידת אדמה “[…] שהתרחשה בזמן ההפסקה הגדולה כשהילדים מחוץ למבנים”.

מסקנת ביניים
מהאמור לעיל נובע שצריך להיערך, ובדחיפות. עוד נובע שניסיון להצדיק כיווני פעולה על פי מבחן ההסתברות להתרחשות אפר”ן הוא מוטעה. יש לבחור כיווני פעולה על פי אומדן הנזק ולא לפי הסתברות התרחשותו, ועל פי מחיר הטעות ולא מבחן אחר. די באירוע חד-פעמי, כדוגמת רעידות האדמה שנזכרו או תאונה כימית כבבופאל, הודו (1984), כדי להסיג את מדינת ישראל שנים לאחור.

בעשורים האחרונים התרחשו אירועים שהיו מעבר לכל תחזית של המפריזים, גם המחמירים ביותר; אך עובדה היא שהם התרחשו. מה צריך לדעת כדי למנוע אפר”ן מרעידת אדמה? מה צריך לדעת כדי להיערך? האם מנהיגים, מדענים, גורמי חירום יודעים מה שעליהם לדעת? מספר קורבנות רעידות אדמה מוכרעים משילוב הדוק בין ארבעה מרכיבים:

א. תגובת אתר (סמיכות לשבר פעיל; הגברה; מדרונות; התנזלות; צונאמי).
ב. איכות הבנייה בהתייחס לאתר קונקרטי.
ג. מיקום קונקרטי של אנשים המאכלסים מבנה/מתקן בשעת רעידת האדמה והתנהגותם.
ד. התנהלות הרשויות הארציות והמוניציפליות לפני רעידת האדמה, במהלכה ואחריה.

איתני טבע הם שמחוללים תופעות טבע כגון רעידות אדמה; מעשי אדם ומחדליו מחוללים אפר”ן. תושבי ישראל חשופים לרעידות אדמה ממקומות ידועים יותר, כמו השבר הסורי-אפריקאי, חשודים פחות כמו העתק הכרמל, וכן צפון הגליל, דרום לבנון ו”הקשת הקפריסאית”.

אלה ידועים ומקצתם נחקרים במידה זו או אחרת. אני מודאג ממוקדים סיסמיים שגם אם ידענו על אודותם ייחסנו להם חשיבות זניחה או שטרם חשפנו אותם. דוגמה לכך הוא השבר שפעל באזור כפר בן-נון-שעלבים ב-24.11.2007. עוצמת הרעידה היתה נמוכה, 4.4M. אבל נס דומה אינו מובטח לאורך עשרות שנים, תוחלת חיי הערים החדשות: מודיעין, מכבים, רעות, קריית-ספר הסמוכות, או ערים ותיקות יותר כגון לוד ורמלה. רעידות אדמה מסוכנות הן אלה שמתעלמים מקיומן הפוטנציאלי, רעידות חריגות בעוצמה ובמקום.

בנייה והנדסה: אזור סכנה
“תגובת אתר” (באנגלית site effect) הוא מושג המתייחס לנתוני תת-קרקע בקואורדינטה ספציפית. תגובת אתר משפיעה מאוד על עמידות מבנה או מתקן הנדסי בפעילות סיסמית. הגורמים המשפיעים על תגובת אתר הם סמיכות לשבר פעיל; הגברה; מדרונות; התנזלות; צונאמי.

כמה ממתכנני המבנים בארץ, המתקנים, מפעלי התשתית, המכלים המאחסנים חומרים מסוכנים התחשבו כראוי בגורמים אלה? מרבית המבנים ההנדסיים בישראל נבנו בלי התחשבות כלשהי, או בלי התחשבות ראויה, בהשפעתם של גורמים אלה. גם כיום, כשהשפעתם ידועה יותר, אם כי טרם מחייבת על פי החוק, הם אינם חלק מובנה בתקן ישראלי 413 ופרקיו. כלומר גם כיום מתקן שנבנה על פי החוק מגלם ספֵק ידוע ביחס לעמידותו ברעידת אדמה חזקה.

מרבית המבנים בישראל – למגורים, לתשתית, לתעשייה, למסחר ולבילוי – נבנו לתוחלת אופיינית של 50 שנים. כך מתכננים גם כיום. מאות אלפים מהם עומדים מעל 50 שנים. יש תוכניות מגירה להחלפתם בחדשים; מעט מכך מתרחש בפועל. כמחצית ממתחמי בתי הספר בישראל מתקרבים לסף תום שירות. כך גם כמיליון מ”ר משטח רצפת בתי החולים, כמחצית מבתי החולים בישראל. אפשר להמשיך ולהשתמש בהם כמחסנים לחומרים ולציוד, אך לא כקורת גג לתלמידי ישראל או למאושפזים ועמם מיטב הסגל הרפואי של מדינת ישראל.

ומה ביחס למבנים שנבנו בשנות השבעים, השמונים ואילך? הדעת מצפה שיהיו עמידים בפני פעילות סיסמית. בדיקה במערכת ההשכלה הגבוהה בטכניון, באוניברסיטאות ובמכללות תעיד שנדירים המהנדסים שמורשים ומוסמכים לתכנון מבנים הנדסיים ושלמדו בנייה סיסמית.

יש מתכננים שאינם יודעים לתכנן מבנים לעמידות סיסמית וגם עמיתיהם לכיתה, מאותם מוסדות השכלה, המכהנים בגופי הרגולציה ובוועדות התכנון, אינם יודעים זאת. קשר השתיקה, הרשלני, נמשך שנים והעמיד בישראל מאות אלפי מבנים ומתקנים שיש ספק לגבי עמידותם ברעידת אדמה בינונית, שלא לומר חזקה.

שיעור בהתנהגות בשעת רעידה
מיקום קונקרטי של בני אדם המאכלסים מבנה בשעת רעידת האדמה, והתנהגותם, הם שיקבעו את מספר הנפגעים באותה שעה. מספר הקורבנות (הרוגים, פצועים או עקורים) ייגזר בין היתר מִתְּפִּיסוּת מבנים או ממיקומו של כל אחד מהשוהים בזירת האפר”ן בשניות שרעידת האדמה מתרחשת. מיקום יקבע אם השוהה ייפגע: התנהגות אישית ומשפחתית קרובה תקבע אם השוהה ישרוד. במקרים רבים מדריכים את הציבור להתרחק ממבנים, ומציינים שרעידת האדמה אינה הורגת אלא “מבנים הורגים”. הדבר נכון פחות או יותר בשני שליש מהמקרים.

יש הבדל מהותי בסיכויי שרידותו של אדם מיומן שנקלע לרעידת אדמה ובין אדם חסר מיומנות. הבדל של חיים ומוות, שנרכש בהכשרה שמשכה כ-24 שעות. סגולותיה משתוות למי שהוכשר לנהיגת רכב ונושא רשיון לפי תקנות התעבורה, בהשוואה לעמיתו שנוהג בפעם הראשונה בחייו בתנועה סואנת וסוערת במיוחד. מי שמיומן בהתנהגות -יש סיכוי גדול שימנע מרעידת אדמה להפוך לאפר”ן.

לעת עתה, חרף החלטת ממשלה מפברואר 2004 להכשיר את האוכלוסייה לשיפור שרידות, והטפתם העקבית של מרבית דוברי הממשלה בחיוניות תפקודם של התושבים בעת מענה, אזרחי ישראל אינם מיומנים בכל אלה ואינם מוכשרים במיומנויות הנדרשות. דרך אגב, בניגוד לתחושתם של רבים, גם חיילי צה”ל ומפקדיו הזוטרים והבכירים לוקים בכך: המציל אינו מוכשר למלאכתו!

רעידת האדמה עשויה לגרום לרבבות של פצועים בדרגות שונות. כל מוסדות האשפוז בארץ מסוגלים לטפל בו-זמנית במאות רבות של פצועים, בקריטריונים ובסטנדרטים הנוכחיים. אזרחים מצפים למערכת רפואית כפי שנצפתה במשלחות לזירות אפר”ן בהאיטי (ינואר 2010) וביפן (אפריל 2011); המערכת הרפואית מצפה לנסים.

כתושבים בישראל, זכינו ברמות שירות מהמשובחות בעולם המודרני. על כך גאוותנו ותודתנו בעת רגיעה. בנסיבות אפר”ן, זוהי דוגמה נוספת לפער בלתי ניתן לגישור בין ציפיות לאכזבה שתתברר מהביצוע. הדבר מחייב לימוד והטמעת מיומנות הולמת בסגל מקצועי לסוגיו: הרפואי, הניהולי, המנהלי, המשקי. כל אלה אינם נעשים לבד ממס שפתיים. עד כאן הצבעתי רק על קצה קצהו של פער: הוא קיים בכל מרכיבי התשתית להגנת התושבים.

תופעות טבע ואסונות טכנולוגיים
NATECH הוא מונח כולל לתופעות טבע כמחוללות אסונות טכנולוגיים, לאמור רעידות אדמה או צונאמי שגורמות לפריצה בלתי מבוקרת של חומרים מסוכנים לסביבה. מצב כזה עלול להתרחש בראש וראשונה במפרץ חיפה ובאשדוד, על שלל מפעלי החומרים המסוכנים המאוחסנים באזור כולו ובנמל בפרט. קצרה היריעה מרישום החומרים המסוכנים בנמלים.

אני מודאג מפריצה של חומרים מסוכנים ממכלים וצינורות, מקצתם בני גילי, שייכשלו תחת כוחות בתאוצות שלא תוכננו ושישחררו אלפי טונות של רעלים לסביבה אל אוכלוסייה חשופה. לדוגמה, סימולציה של פריצת אמוניה בכמות של 2,400 טון, שהיא חלק קטן מכמות האמוניה הנמצאת בכל רגע נתון באחד המכלים במפרץ חיפה, עלולה להרוג כ-17,000 אנשים, להרעיל כ-25,000 שימותו ללא התערבות רפואית בתוך שעה עד שלוש שעות, ולהרעלה מתונה יותר של כ-40,000 נוספים, שההתערבות הרפואית יכולה להציל אותם רק אם תיעשה בתוך שעות רבות או עשרות שעות מהרעלה.

בהקשר זה יש לציין שתרחיש הייחוס הלאומי מיולי 2004 צמצם בהשפעת הנזקים הפוטנציאליים מחומרים מסוכנים. ככל שהמחקר התקדם, התברר שהערכת הסיכונים בעבר אופיינה בהערכת-חֶסֶר. יש לעדכן את התחזית, ולהיערך לקראתה: אך בראש וראשונה צריך להחליט שמתמודדים עם המציאות כפי שהיא, מבלי לנסות לגמד את הסיכון. לכך נחוצים ידע הולם והחלטיות.

סיכום
פעולות מניעה והיערכות מתאימות יוכלו לצמצם בשיעור דרסטי את מספר הקורבנות בעת אפר”ן. בחו”ל קיים ידע מעשי כיצד לעשות לצמצום קורבנות, אך היישום כרוך בהבנה שאפר”ן הוא מצב ייחודי.

אפר”נים הם מעבר לניסיון אישי ומעבר לניסיון ארגוני מצוי. רעידת האדמה ביפן ב-11 במרס 2011 היא תזכורת כואבת לכך, כך גם רעידות האדמה החזקות בהאיטי, בצ’ילה ובסין בשנים האחרונות, והציקלון במיאנמר שככל הידוע לנו מעולם לא היה כדוגמתו.

התמודדות עם אפר”ן מצריכה כלי חשיבה והשמה מתאימים למקרה כזה. כל ניסיון ישראלי להתמודד עם אפר”נ כ”מקרה פרטי” של מלחמה הוא שגוי ויגבה קורבנות רבים.

הכותב הוא אפר”נאי

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו, אוגוסט 2011