“אז אתה באמת חושב שרובוטים יוכלו להחליף אותי?” צחק רופא המשפחה. “איך הם יבינו כשלילד שלך כואב? איך הם ידעו שהוא לא מעמיד פנים רק בגלל שהוא לא רוצה ללכת לבית הספר? יש דברים שרק בני-אדם יוכלו לעשות!”
מי מכם שניסה להסביר פעם לרופאים את הרעיון שבינה מלאכותית תוכל לתפוס חלק גדול מהעבודה שלהם, נתקל בוודאי בתגובות דומות. לצערי, אלו תגובות אינסטינקטיביות שמבוססות בעיקר על הבנה חלקית של יכולותיה של הבינה המלאכותית כיום – ומתעלמות לגמרי מכל יתר כיווני ההתפתחות המאפיינים את העתיד.
בואו נעבור על כמה מהכיוונים הללו עכשיו, מכיוון שאני מאמין שראייה כוללת של הטכנולוגיה כיום מובילה באופן בלתי-נמנע למסקנה שמנועי בינה מלאכותית יוכלו להתמודד גם עם חלק גדול מהאינטראקציות האנושיות ולייחס להן משמעות נכונה.
כיוון ראשון: התפתחות המחשוב הרגשי
ככל שהבינות המלאכותיות מתקדמות יותר, כך הן יכולות גם לפענח ולהבין רגשות – לפעמים על סמך תיאור טקסטואלי בלבד, ולעתים באמצעות צפייה בתמונה או בווידאו. אלגוריתם שפותח במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס, למשל, בחן את פניהם של אנשים שסבלו מכאבים, והצליח לדרג את הכאב שחשו[1]. מחקר מאוניברסיטת קליפורניה וטורונטו חשף גם שמערכות ממוחשבות מסוגלות אפילו לזהות כאב טוב יותר מהרופאים האנושיים, ולסנן 85 אחוזים מהמתחזים – בזמן שבני-אדם מיומנים הצליחו לזהות את המתחזים רק ב- 55 אחוזים מהפעמים[2].
תחום זה, אגב, נקרא מחשוב רגשי (Affective Computing), והוא צפוי לזנק בנתח השוק מ- 9.3 מיליארד דולרים ב- 2015 ל- 42.5 מיליארד דולרים ב- 2020[3]. נראה את המחשוב הרגשי בכל מקום: הוא ישמש בינות מלאכותיות כדי שיוכלו לתפקד טוב יותר מול קשישים בבתי אבות, ילדים בכיתה, שיכורים, גיימרים ועוד ועוד. אה, וגם מול חולים.
אז איך מחשבים ידעו שילדים ‘חולים’ מעמידים פנים? הרבה יותר טוב מרופאים אנושיים.
כיוון שני: מידע ממקורות שונים
אני מסביר שוב ושוב שבעתיד הלא-רחוק, כולנו עומדים להיות מנוטרים בכל עת. החיישנים יהיו מסביבנו, בבתינו ועל עורנו ובגדינו. זו תהיה האינטרנט של הדברים. קיימות תחזיות לפיהן עד שנת 2020 נגיע למספר של 200 מיליארד חפצים שיהיו מחוברים לאינטרנט של הדברים. אפילו התחזיות הפסימיות ביותר מניחות שעד שנת 2020 צפוי כל אדם להחזיק 6.3 בממוצע חפצים מקושרים[4].
רופאים אנושיים אינם מסוגלים להתמודד עם המידע המתקבל מכל החיישנים הללו, אך בינות מלאכותיות יוכלו בקלות להתמודד עמו ולהצליב אותו כדי להגיע למסקנה סופית בנוגע למצבו הנפשי והרגשי של החולה. הן יוכלו לדעת אם החולה ישן בלילה היטב, כיצד הוא מדבר בחיי היום-יום, האם הוא נהנה ללכת לבית-הספר או לעבודה (לפי מצבו הרגשי כפי שנמדד באמצעות קצב פעימות הלב, הזעה, קצב נשימה ופרמטרים אחרים) וכן הלאה.
כך ששוב – בינות מלאכותיות יוכלו לפענח מצבים רגשיים ונפשיים טוב יותר מרופאים אנושיים.
כיוון שלישי: יכולת חיקוי של תגובות אנושיות
המסקנה המסקרנת ביותר משני הכיוונים הללו היא שכדי שאדם יקבל טיפול ואבחנה רפואיים בעתיד, הוא לא יצטרך בהכרח להגיע לבית החולים או למרפאה השכונתית. הוא יוכל לאפשר למחשב לקבל גישה לכל המידע שהתקבל מהחיישנים שמסביבו, ולענות על שאלות ממוחשבות כדי לקבל אבחנה ראשונית.
אבל כיצד תתנהל התקשורת מול הרופאים הממוחשבים הללו?
באופן מפתיע, ייתכן שהיא תהיה דומה מאד לשיחת וידאו מול רופאים אנושיים כפי שהיא מתקיימת כיום. הסיבה היא שהתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית כיום מקנות לאלגוריתמים את היכולת ליצור אוואטרים – דמויות דיגיטליות – שתגובותיהם דומות יותר ויותר לאלו של בני-אדם. פייסבוק, למשל, הצליחו ליצור בוט שצפה בשעות של שיחות סקייפ בין אנשים, ולאחר מכן שלט בהצלחה באוואטאר שהגיב לתנועות הפנים של בן-שיחו בתנועות פנים מתאימות משלו: כשהאדם צחק, האוואטאר הרחיב גם הוא את המרווח בין שפתיו, או הטה את ראשו בשעשוע מדומה. צופים מהצד קבעו שהאוואטאר הממוחשב ובני-האדם נראו טבעיים ומציאותיים באותה המידה[5].
כך שבהחלט ייתכן שהרופאים הממוחשבים יוכלו גם לטפל בנו – תוך התחשבות ברבים מצרכינו הרגשיים – דרך האינטרנט.
מה יישאר לרופאים האנושיים?
ובכן, מה יישאר לרופאים האנושיים, בהינתן עולם עתידי בו הבינה המלאכותית מסוגלת להגיע לאבחונים ולהמלצות רפואיות מדויקים יותר משל הרופא הממוצע?
ההמלצה הראשונה שלי מאז ומתמיד לרופאים הייתה להבין כיצד לעבוד מול מחשבים ולהפיק מהמלצותיהם את המירב. ההמלצה השנייה שלי הייתה תמיד לרופאים להתמקד בפיתוח כישורים חברתיים, על מנת שיוכלו לספק את מה שמחשבים מתקשים יותר לתת: אמפתיה.
אבל מה קורה כשגם מחשבים רגשיים יהיו מסוגלים לספק לחולה אמפתיה ותמיכה רגשית?
במצב זה, נותר רק יתרון אחד גדול – ואולי היחיד – לרופא האנושי: האנושיות שלו. רופאים אנושיים תמיד יהיו יקרים יותר מרופאים ממוחשבים. הם תמיד יצריכו עבודה יותר רבה מהחולה – להגיע לקליניקה, לשבת בחדר ההמתנה ולעמוד ביראת-כבוד מול הרופא האנושי. הם יכולים להרשים עמוקות את החולים בחלוקם הלבן ובקולם העמוק והסמכותי, בלחיצת ידם החסונה ובמבט העמוק לעיניים. כל אלו הם מאפיינים של טיפול בעולם הפיזי, שקשה להאמין שרובוטים יחליפו בעשורים הקרובים.
או במילים אחרות – עבודתם האחרונה של הרופאים האנושיים תהיה במשחק תיאטרון, בו הם עדיין מעמידים פנים שיש לדעתם חשיבות כלשהי, והחולים משתתפים כקהל מרצונם. עבודתם של הרופאים תהיה ‘לרמות’ את הפסיכולוגיה של החולים. להסתמך על ההטיות הקוגניטיביות האנושיות הבסיסיות שלהם.
ועבודה כזו, כפי הנראה, תישאר פתוחה כל זמן שבני-אדם ימשיכו להיות אנושיים.
כמו תמיד, אם אתם רוצים לקרוא על עתיד העבודה המשוער, ועל המודלים האפשריים השונים בהם אנו עשויים לעבוד בעתיד, אתם מוזמנים לקרוא עוד ב- “המדריך לעתיד” ו- “השולטים לעתיד” – שניהם בחנויות הספרים.
מקורות
- [1] https://arxiv.org/pdf/1708.04670.pdf
- [2] http://ucsdnews.ucsd.edu/feature/computers_spot_false_faces_better_than_people
- [3] http://www.marketsandmarkets.com/PressReleases/affective-computing.asp
- [4] https://madaduhcom.wordpress.com/2016/12/16/%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95/
- [5] https://www.newscientist.com/article/2146294-facebook-ai-learns-human-reactions-after-watching-hours-of-skype/
עוד בנושא באתר הידען:
5 תגובות
כאשר המחשב נשלט על ידי בני אדם המכונה יכולה לפגוע באנשות,גם אם האקר עומד מאחורי המתרס. אין ולא יהיה נאמן כאדם אל אדם. אז הרופאים יתיעצו עם גברת בינה. זה הכל.
כביכול כתבה מעניינת של “רועי צזנה”.
הוא כותב: “לצערי, אלו תגובות אינסטינקטיביות שמבוססות בעיקר על הבנה חלקית של יכולותיה של הבינה המלאכותית כיום – ומתעלמות לגמרי מכל יתר כיווני ההתפתחות המאפיינים את העתיד”.
ואני שואל – רועי, האם יכול להיות שבכתיבת המאמר אתה בעצמך התעלמת ממספר נתונים שאינם נמצאים כיום בתודעתך?
אני מסכים כי אם מסתכלים בצורה שטחית, אכן הבינה המלאכותית תהיה מסוגלת לספר מזור ורפואה בצורה מהירה ותכליתית. יעילה ואולי בעוד מספר עשורים גם רגשית.
יחד עם זאת צריך לקחת בחשבון מספר משתנים שלא נספרו במאמר.
1. הדיכאון !!! הדיכאון מאיים להפוך להיות המחלה מספר אחד בעולם בעוד מספר שנים, כך קובע ארגון הבריאות העולמי.
2. מחקרים חדשים מצאו כי האושר שלנו לא טמון בכסף, בריאות וגם לא במעמד, אלא דווקא בזוגיות טובה בגידול ילדים ויחסים עם חברים בעבודה ומחוצה לה.
3. ההבדל בין מחשב לבין מכונה , אתם יכולים לקרוא לה בינה מלאכותית, היא שהמכונה לא מסוגלת ליצור התפתחות חדשה, לראות לפנים. היא סך הכול מכונה שמיישמת את השכל שנמצא בה שגם הוא תוצר של ממציאה.
לאן כל זה לוקח אותנו?
לכך שאם מדברים על מחלות אופייניות אז אני מסכים כי הבינה המלאכותית עשויה לתת פיתרון הולם.
אם אנחנו מדברים על מה באמת ייסר את האנושות במאה הקרובה, איזה חיסרון יהיה זה שניתן לשייך אותו לגורם, לשורש, לסיבה לכל התחלואות. אז לא יעזרו לנו, לא מחשבים, לא רובוטים, ולא בינה מלאכותית.
אנחנו נצטרך בינה אנושית!
אנחנו נערוג למילוי שייכנס בדיוק לתוך אותם החסרונות שעדיין נמצאים אצלנו בצורה לא מודעת. אנחנו נשתוקק לתודעה חדשה שתזרום לתוך עורקי ההכרה שלנו ותספק לנו פיצוי פסיכולוגי לכל מה שחסר לנו, אך איננו יודעים עדיין מה הוא.
כל זה בהכרח יביא לגילוי של שיטה חדשה, פרדיגמה חדשה שהיא תיחשב לשיטת הבראת האנושות.
הרבה רופאים גם כך אין להם רגש….. כבר היום אפשר לבנות תוכנה שתכניס לה את כול משאתה מרגיש ותתן לך אבחנה
פשוט צריך להכניס את כול הנתונים לבסיס נתונים ענק ולתת למחשב לתת לך אופציות עם אחוזי סיכויים
בחלק מהמקרים אדם שנזקק לשירותיים הרפואים נמצא בהמתנה שבחלקה במיוחד בפריפריה
יכולה להימשך יותר מחצי שנה וגם יותר בפינג-פונג בין הרופא משפחה ולמומחים שבחלק מהמקרים חוץ מלהקיש באצבע אחת על המקלדת בקושי מסוגלים לראות מי בכלל יושב לפניהם כך שמראש כמעט אין רופא משפחה ולא מומחה זמין (עוד לא פתחו את היומן – מוכר לכם), ואם הם כבר זמינים בחלק לא קטן מהמקרים מערכת AI תהיה עדיפה בהרבה עליהם
גם בזמינות שזה יכול להיות כבר הטלפון הנייד מהיכולת לאיבחון כולל המלצות
(לבדיקת דם וזריקות צריך רק אחות ואולי גם את זה בעתיד יהיה ניתן להפוך לאוטומטי)
מאגרי מידע אישים שיהיו נגישים למערכות האלו בנוסף השוואה למאגרי מידע עולמיים עם המידע הכי עדכני שיש כולל יכולות הצלבת מידע ומהירות על אנושים, איפה שצריך מגע אנושי לחיצות וכו.. שם תופנה לרופא,
שיהיה יותר כמפקח מערכות בקרה ,
הסיבה שרופאים הם נמצאים על הכוונת של המערכות האלו הוא אחד המחיר והזמן העצום של הכשרת רופא
חוסר מתמיד ברופאים אנשים סובלים וחלקם מתפגרים בהמתנת הפינג פונג עד שמגיעים לאיבחון המיוחל לפעמים יש תרופה אבל צריך לחבר בינה והפצינט וזה לא קורה עד שיש איבחון,
הסיבה השניה שכולנו סובלים עם זה אנחנו או בן משפחה שאבד וכאשר האנשים שמפתחים את המערכות ה AI
מחפשים לאיפה ליישם את המערכות שפותחו המקום הראשון שהם רוצים ליישם הוא הרפואה כדי להקטין את הסבל האנושי שלמרות שהרפואה עזתה שינוי עצום באיכות חיים יש עוד המון לשיפור ואחת הדרכים המבטיחות הם מערכות ה AI.
כתבה מעניינת, אבל לדעתי המסקנה הסופית שגויה. לדעתי העבודה העיקרית של רופאים בעתיד תתמקד הרבה יותר במחקר ופיתוח ושכלול של אותם בוטים. להיות “שחקנים” גם יכול להוות יתרון יחסי, אבל אוי לנו אם זאת המיומנות העיקרית שיצטרכו להקנות בבי”ס לרפואה.