התרשמות מדויקת מאוד

מחקר מדעי תיארך ציור מפורסם של מונה

לואי לרואה (Leroy) לא היה מהאמנים הבולטים של המאה ה-19. הוא כתב מחזות, היה צייר וגם עסק בתחריטים, אבל את עיקר פרסומו קנה לא כאמן אלא דווקא כמבקר אמנות, בעיקר בכתב העת הסאטירי “לה שאריברי” (Le Charivari, מילה שמשמעותה מוזיקה רועשת, או מהומה) שהודפס בפאריס במשך יותר מ-100 שנה. באפריל 1874 ביקר לרואה בתערוכה של כמה אמנים צעירים יחסית, שלא זכו לחיבוק של הממסד האמנותי והאקדמיה, בשל סגנון הציור והפיסול הלא מקובל שלהם. מאחר שלא התאפשר להם להציג את עבודותיהם בתערוכות הרשמיות, ייסדו האמנים תערוכה משלהם, ואף המציאו לעצמם שם קבוצתי: “החברה בע”מ של ציירים, פסלים ואמני תחריט”. אחת התמונות שעוררו את הרושם הרב ביותר בתערוכה היה ציור בשם “התרשמות, זריחה” (Impression, Soleil Levant), של קלוד מונה (Monet). בציור נראית סירה קטנה במים, על רקע מעורפל של נמל ותרני אניות, שמיים בצבעי כחול-צהבהב-ירקרק, וכן פס מטושטש של השתקפות השמש העולה במי הים. השימוש בצבעים עזים וברישום מטושטש של אובייקטים, תוך התעלמות מקווי הגבול הברורים של כל עצם בציור, היה לצנינים בעיני מבקרי האמנות של התקופה. רבים מצרכני האמנות במאה ה-19 החשיבו ציורים כאלה של מונה ועמיתיו כיצירות שאינן גמורות – יותר סקיצה של תמונה מאשר תמונה שלמה. לרואה נתן ביטוי לתחושות האלה בביקורת שפרסם בעיתונו, תוך התייחסות לשמו של הציור: “התרשמות – הייתי בטוח בזאת. אמרתי לעצמי שמכיוון שהייתי מורשם, הייתה חייבת להיות בו קצת התרשמות… ואיזה חופש, ואיזו מיומנות! גליל טפט חדש הוא שלם יותר מאותו נוף ימי”. לימים התברר כי שורת הביקורת הזאת הייתה בסופו של דבר פסגת התהילה של לרואה: זרם האמנות של מונה ומשתתפים אחרים בתערוכה (בהם רנואר, פיזארו, סיסלי, ודגה) קיבל בזכות רשימת הביקורת את השם “הזרם ההתרשמותי”, או בלועזית “אימפרסיוניסטי” (Impression – התרשמות). על אף הביקורות וההתעלמות הממסדית בראשית דרכו, היה האימפרסיוניזם לאחד הזרמים האמנותיים הבולטים בסוף המאה ה-19, והשפיע רבות גם עמוק לתוך המאה-20, לא רק על האמנות החזותית, אלא גם על הספרות והמוזיקה.

זריחה או שקיעה?

קלוד מונה עצמו סיפר לימים מדוע בחר את השם הזה לתמונה. בראיון מ-1898 סיפר כי הגיש לתערוכה ציור שעשה בלה-הבר (Le Havre, עיר נמל בצפון מערב צרפת, לחופי תעלת למנש), ואז נתבקש לקרוא לתמונה בשם. “זו תמונה שציירתי מחלוני”, הוא אמר, “שמש מעורפלת וכמה תרנים של ספינות. לא היה אפשר להגדיר אותה תמונת נוף של לה-הבר, לכן פשוט אמרתי שיקראו לה ‘התרשמות'”. התמונה הותירה כאמור חותם עז על תולדות האמנות אבל השאירה לחובבי האמנות גם תעלומה לא פתורה. ליד חתימת האמן בתחתית הציור, מתנוסס המספר 72. ואולם, בקטלוגים שפורסמו לאחר מכן נכתב כי שנת היצירה של התמונה היא 1873, משום שככל הידוע, מונה עבד בלה-הבר באביב של השנה הזאת. מומחי אמנות לא רק שלא ייחסו חשיבות רבה למספר שכתב מונה על התמונה אלא גם לא לקחו ברצינות את השם שהעניק לה וטענו כי מדובר בשקיעה, לא בזריחה. מונה עצמו לא התייחס לסוגיה, והתעלומה לא נפתרה עד מותו ב-1926, באחוזתו בז’יברני (Giverny), שם בילה את רוב העשורים האחרונים של חייו בציור האובייקטים המזוהים ביותר עם עבודתו: חבצלות מים. למעשה, התעלומה נותרה על כנה עד העת האחרונה, אז נכנס לתמונה דונלד אולסון (Olson) מאוניברסיטת טקסס.

בלשות שמיימית

אולסון הוא פרופסור לאסטרופיסיקה, שעסק בחקר תופעות כמו קרינה של חורים שחורים ומודלים של פיזור גלקסיות. ואולם, בשנים האחרונות הוא עוסק יותר ויותר בפתרון תעלומות היסטוריות בעזרת נתונים פיסיקליים כמו תנועת גרמי השמיים. למשל, אולסון ניסה לברר מדוע ספינות נחתים אמריקניות שהסתערו על חופי האי טראווה (Tarawa) במלחמת העולם השנייה נתקעו בשוניות אלמוגים כחצי קילומטר מהחוף. הנחתים נאלצו לנטוש אותן ולדשדש במים עד לחוף עצמו, חשופים לאש כבדה, ומאות לוחמים נהרגו. כשבחן אולסון את הנתונים האסטרונומיים, גילה שבעת הנחיתה על האי, בנובמבר 1943, הירח היה בחלק מסלולו המרוחק ביותר מכדוה”א, ובשל כך הגאות היתה נמוכה יחסית, והסירות הכבדות לא הצליחו לעבור את השונית. ניתוח דומה שימש אותו גם בחקר נחיתה ימית קדומה הרבה יותר, והוא הצליח לקבוע את המיקום המדויק שבו עגנו כוחותיו של יוליוס קיסר בחופי בריטניה בשנת 55 לפנה”ס, וגם את התאריך המדויק (23.8). במחקר אחר קבע אולסון כי המרחק של הירח תרם לאסון טביעתה של הטיטאניק. בתקופת הטביעה (אפריל 1912) היה הירח בנקודה הקרובה ביותר לכדוה”א בתקופה של יותר מ-1,000 שנים, דבר שגרם לזרמים עזים ולריכוז גבוה של קרחונים במסלולה של האנייה הענקית.

תחביב נוסף של אולסון הוא חקר סוגיות באמנות בעזרת הכלים האסטרונומיים. כך למשל הוא ניסה לברר את פשר צבעם המשונה של השמים בציור המפורסם של אדוארד מונק (Munch) “הצעקה”. מונק עצמו סיפר כי הרעיון לציור עלה במוחו בעת טיול באוסלו, כשהשמיים היו אדומים כדם ואחוזים בלהבות אש. חוקרי אמנות רבים ראו בכך מטפורה אמנותית, אך אולסון לא קיבל את ההסבר. הוא מצא עדויות כי השמים באזורים רבים באירופה נצבעו בגוונים משונים בעקבות התפרצות חזקה של הר געש באינדונזיה ב-1883, ואפשר כי המראה רב-ההוד עדיין היה חקוק במוחו של מונק כשצייר את “הצעקה” כמה שנים לאחר מכן. במחקר אחר מצא עם תלמידיו את הבית שבו התגורר וינסנט ואן-גוך באובר (Auvers-sur-Oise) שבצרפת, לאחר שהתצפית מהבית שהוצג להם לא תאמה את מראה השמים כפי שוואן גוך צייר מחלונו. רבות מהתעלומות ההיסטוריות והאמנותיות שהעסיקו אותו מתאר אולסון בספר Celestial Sleuth (“בלש שמיימי”), שראה אור השנה.

גם בגלל הרוח

שוד בלי שבר

הסיפור המלא של תיארוך התמונה מתפרסם בחוברת התערוכה של מונה הנפתחת החודש במוזאון מרמוטן-מונה (Musée Marmottan-Monet) בפריס. “התרשמות, זריחה” תלויה במוזיאון דרך קבע… כמעט. ב-28.10.1985 נכנסו למוזיאון חמישה רעולי פנים. הם איימו באקדחים על השומרים והמבקרים ונמלטו לאור יום עם תשע יצירות אמנות, בהן התמונה שבמוקד סיפורנו.

מידע אנונימי שקיבלה המשטרה הוביל למעצרו ביפן של איש היאקוזה (ארגון פשע יפני) שישב חמש שנים בכלא הצרפתי על הברחת סמים. התברר כי במהלך המאסר הוא שינה את טעמו הפלילי, ועבר מסמים לשוד אמנות. בביתו נמצא קטלוג של מוזאון מרמוטן-מונה, ובו מסומנות בדיוק אותן תשע התמונות שנגנבו ממנו. אם לא היה די בכך, השוטרים גם מצאו אצלו שתי תמונות שנגנבו ממוזאון אחר בצרפת שנה קודם לכן. חקירתו הובילה למעצרם של שני שותפיו, עבריינים צרפתים שישבו עמו בכלא. חמש שנים לאחר השוד נמצאו התמונות הגנובות עצמן – בווילה בקורסיקה. חברי הכנופייה ניסו ככל הנראה למכור את התמונות ביפן, אך איש לא העז לרכוש מהם את היצירות משום שהיה ברור לכול שמדובר בתמונות גנובות, ששום אספן לא יוכל להציגן. אפשר להניח שהמוזאון הפריסאי שדרג מאז את מערכת האבטחה שלו. אבל אם יגנוב מישהו את התמונה המפורסמת של מונה, גם אם לא יוכל למכור אותה, יוכל ודאי להתנחם בעובדה שהוא יידע בדיוק רב את מועד יצירתה.

באותו הנושא באתר הידען:

השמים בציור הצעקה של מונק אדומים בגלל התפרצות הר געש
רשמים מתערוכת ציורים של אמנים שהשופעו מדארווין

ציורי קיר מהמאה ה-19 התגלו במנזר בירושלים