סיקור מקיף

אכד ושומר, ערש המדע? או האם המדע היווני הוקדם בקרוב ל-1500 השנה?

היסטוריה בימי קדם – מאמר היובל במלואת 50 שנה לאגודה הישראלית לאסטרונומיה * המאמר מובא באדיבות כתב העת "אסטרונומיה" – בטאון האגודה הישראלית לאסטרונומיה

מנחם בן עזרא – אוניברסיטת תל-אביב / האוניברסיטה הפתוחה ומצפה

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/acadastronomy.html

תקציר: במאמר זה ברצוני לקרוא תיגר על ההנחה הרווחת בתחום ההיסטוריה של המדע והאסטרונומיה הרואה במדע היווני את ערש המדע המודרני. טענה זו תבסס על טקסטים שומריים ואכדיים בני 4000-4500 שנה השופכים אור חדש על ההיסטוריה של המדע בכלל והאסטרונומיה בפרט. במאמר זה אציג את המקורות וההוכחות לכך שהידע המדעי בתקופת שומר ואכד לא נמצא בכתבים מדעיים או טקסטיים מדעיים אלא בתיאורים היסטוריים ומיתולוגיים אשר יישמו ידע זה מבלי להכניסו לקונטקסט המדעי הידוע כבר מהתקופה היוונית – כתבים מדעיים. טיעון זה מבהיר מדוע אין התייחסות נרחבת בהיסטוריה של המדעים לתקופה זו. לסיכום מאמרנו אציג את התיזה בה אטען כי ניסיונות קודמים לחקר שומר ואכד לא צלחו במציאת מידע הנוגע למדע העתיק בשל מחשבה וקונספציה שגויה מחד, ובשל חוסר עניין בחשיבה מולטי-דיסציפלינארית מאידך.

מבוא

כל אדם המתעניין קצת במדע ובאסטרונומיה מכיר את תאלס, ארטוסתנס, אריסטראכוס, ארכימדס, אמפקולדס ועוד רבים וטובים. למען האמת, התפישה השגורה כיום בתחום ההיסטוריה של המדע מצביעה על כך שיוון העתיקה היא בעצם ערש המדע ובתקופה זו צמחו הפיזיקה, האסטרונומיה, והמתמטיקה, הרפואה, הפסיכולוגיה, ההיסטוריה ושאר המדעים המוכרים לנו. קשה לחלוק על קביעה זו מכמה סיבות: א) חלק ניכר מהטקסטים היווניים עוסקים במפורש במדע ובאימפליקציות שלו. ב) ישנה תכתובת מדעית רבה בתחום מדעי הטבע ששרדה עד היום. תכתובת זאת מציגה בפנינו עושר עצום ורב של רעיונות, תיאוריות ותצפיות בתחום האסטרונומיה כך שקשה שלא לקבל את יוון כערש המדע. ג) כמעט ואין בנמצא טקסטים קדומים העוסקים במפורשות במדע או בתחומי המדע השונים. המדהים הוא, שאם בודקים טקסטים מלפני תקופת יוון אפשר לראות שאין בהם התייחסות למדע, ואלו שכן מתייחסים למדע מדברים על כוחות על טבעיים ללא זיקה מדעית כלשהי.

מתוך נקודת מוצא זו, נקל להבין מדוע לא קיימת כלל התייחסות למדע בתקופת אכד ושומר. אולם, הנחה מובלעת שלא צוינה קודם לכן בעצם טוענת שאין בנמצא כל כתב מדעי שומרי או אכדי, אלו מתבססות על הנחה חשובה מובלעת והיא: אין בנמצא כל טקסט מדעי אכדי או שומרי. הנחה זו הנה נכונה בחלקה. מה יקרה אם הטקסט האכדי או השומרי המתייחס למדע קיים אבל לא בצורה המצופה? במילים אחרות, האם בגלל שהרגלנו את עצמנו לחפש טקסט בסגנון מסוים או כתבים מדעיים בסגנון מסוים עצמנו את עינינו לאפשרויות אחרות. האם לא נקלענו כאן לחשיבה דוגמטית וקונספציה בדבר המדע בתקופת אכד ושומר. התשובה מתברר לנו הינה חיובית. נבירה בספרים רבים העוסקים בהסטוריה של המדע, האסטרונומיה והרפואה תביא אותנו למסקנה שאין כמעט התייחסות לתקופת אכד ושומר אלא במספר מילים לא מחייבות המתייחסות לתרבות המסופוטמית וללא שום הוכחה לקיומו או אי-קיומו של ידע מדעי כלשהו. מכאן, נשאלת השאלה מדוע לא ניתן למצוא טקסט אכדי או שומרי המציג לנו את קיומו של מדע כזה. התשובה היא שכל הרעיון המתבסס על כתבים מדעיים ברורים ועל כתיבה מדעית כמו ביוון אינה קיימת בתקופת אכד ושומר. יתרה מזאת, דרך כתיבה זו הייתה כנראה זרה לאכדים ולשומרים ולכן הדרך היחידה בה כן נתגלגלו רעיונות מדעיים ייתכן ותמצאנה במקומות אחרים. אולם, אליה וקוץ בה. מתברר כי החשיבה הדוגמטית הקיימת אינה ממריצה אותנו לחפש טקסטים כאלה ואף מגבילה אותנו בחיפוש במקורות הידע הקיימים. וכאן עולה שאלה חשובה: כיצד ייתכן שתרבות שהמציאה את הכתב ואף הפגינה טכנולוגיה ומנהל מתקדמים לא הכירה את המדע? פרדוקס זה מציק לכל מי שחש שחייב להיות איזה סימן כלשהו של פעילות מדעית. אולם, החשיבה הדוגמטית הקיימת לא מאפשרת לנו לחפש טקסטים אחרים היכולים להטיל אור על סוגיה זו. המעניין הוא, שאם תשאלו היסטוריונים של המדע, אנשי מדע, או רופאים תגלו שכל אחד מתמחה בתחום עיסוקו וכי הגישה המולטי-דיסציפלנרית קיימת אך ורק בחלק קטן של המדעים, בעיקר בין המדעים הקרובים אחד לשני. לכן ניסיונות לגשר בין תחומים מרוחקים ואף מעניינים עולה בתוהו עקב חוסר עניין או התמחות יתר באחד התחומים. הבעיה העולה מכך הינה ברורה לחלוטין, אם כל מומחה עסוק בשלו, מתי תוכל להתקיים הפריה הדדית שכזאת? האם שמעתם על רופא המתעניין בכתבי עת העוסקים בכתב יתדות? האם ראיתם שומרולוג הקורא את הגיליון האחרון של אחת מכתבי הרפואה היוקרתיים ביותר (Lancet) או (New England Journal of Medicine) ? או כל כתב עת אחר העוסק במדע שאינו קשור ישירות או בעקיפין לתחום עניינו? התשובה היא כמובן: לא! בא' רבתי. מתברר שחוקרים שונים אין חשים צורך לעיין בכל מיני כתבי עת המיודעים ליודעי ח"ן (חכמת הנסתר) בתחומים המרוחקים שנות אור מאותם מדעים.

על כן אנו נשאלים, מהי הרלוונטיות של הקדמה זו? התשובה פשוטה. מטרתו של פתיח זה הנה להפריך את הטענות שנאמרו לעיל ולהראות את קיומו של מדע אכדי שומרי שבחלקו מתאר במדויק את אותו ידע הקיים כיום בחלק מתחומי המדע. צורת הכתיבה והצגת הידע תדהים אתכם ברמת הבהירות שלה וברמת ההבנה של חשיבה מדעית. צריך להבין שצורת הכתיבה מזכירה בחלקה את הכתיבה המודרנית ולכן מקלה על הבנת הטקסט האכדי/שומרי.

כדי להדגים את הנושא האמור אציג כעת שתי דוגמאות מתחומי המדע שנחשבים למדעים העתיקים ביותר: אסטרונומיה ורפואה. אין כמעט שבט או עם על פני כדה"א שלא פיתח סוג כלשהו של ידע אסטרונומי מינימאלי או ידע רפואי מינימאלי.

אסטרונומיה

עתה נתחיל בתחום שלמו התכנסנו כאן, האסטרונומיה, מתברר כי למרות שישנן עדויות מרוחקות על אסטרונומיה אכדית ושומרית לא נמצאו ממצאים רבים המתארים בפרוטרוט עיסוק מדויק ושיטתי במדע השמיים. הממצא הבא שאציג בפניכם מציג את העיסוק וחלק קטן מהידע האסטרונומי דרך לא פחות ולא יותר תפילה במקדש. אולם, במבט מקרוב ניתן לראות כי תפילה זו היא בעלת השלכות מעניינות ביותר המעידות על ידע אסטרונומי נרחב המקדים את זמנו. אחת הידיעות המדהימות הינה העובדה שכבר מעל ל-3000 שנה ידוע ההבדל בין כוכבי לכת לכוכבי שבת וזאת בניגוד לספרים אחרים התולים את ידיעת ההבדל הזה החל מהתקופה היוונית לפני כ-2500 שנה. הפעם הראשונה בהיסטוריה שידע זה בא לידי ביטוי נמצא בכתב אכדי שתיארוכו נע בין 1000-1500 לפנה"ס. במקדש בבלי שערך טקסים נמצא טקסט קדום ובו שבח והלל לכוכבים מחד ולכוכבי הלכת מאידך. בנוסף על כך, זהו הטקסט הקדום ביותר שמציג היכרות ברורה עם מפת שמיים וחלק מקבוצות כוכבים המוכרות לנו כיום. ואם זה לא מספיק, אנו נסיים בכך את העדות ההיסטורית הראשונה לכך שגם בימי קדם כוכב הלכת נגה נחשב ככוכב הלכת הבהיר בשמיים.

טקסט זה מכיל מילות הלל ושבח לאלים, אולם אבקשכם לשים לב, למינוח התחילי של כל משפט.

להלן העדות להבחנה בין כוכב לכת לכוכב שבת.

…”The Star Musirkeshda, who carries the (royal) scepter and circle, My lord – My lord, Be Calm!
The Eridu Star, the possessor of wisdom, My lord – My lord, Be Calm!
…Planet Jupiter, who carries the sign for all, My lord- My lord, Be Calm!
Planet Mercury, who causes it to rain, My lord- My lord, Be Calm!
Planet Saturn, star of justice and righteousness, My lord – My lord, Be Calm!
Planet Mars, fierce flame, My lord – My lord, Be Calm!
The star Sirius, who measures the waters of the sea, My lord – My Lord, Be Calm!
The star Shupa, lord of Enlil gods, My Lord – My lord, Be Calm!
The star Nenegar, who was self-created, My lord – My lord, Be Calm!
The star Numushda, who causes the rains to continue, My lord – My lord, Be Calm!
The sting-of-the-scorpion star, who… the breast of the ocean, My lord – My lord, Be Calm!
Sun, light of the world, My lord – My lord, Be Calm!
Moon, who brings the darkness, My lord – My lord, Be Calm!

(1, verses 300-315)

…"הכוכב מוסירקשדה, הנושא עימו את השרביט (המלכותי) והכתר, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
הכוכב הרידו, בעל החוכמה, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
כוכב הלכת צדק, הנושא סימן לכל, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
כוכב הלכת כוכב-חמה, הגורם לגשם, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
כוכב הלכת שבתאי, כוכב של צדק ויושר, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
כוכב הלכת מאדים, להבה עזה, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
הכוכב סיריוס, המודד את המים בים, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
הכוכב שופה, הלורד של אלי אנליל, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
הכוכב ננגר, אשר נוצר בעצמו, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
הכוכב נומושדה, הגורם לגשם להמשיך, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
כוכב העוקץ של העקרב, אשר… החזה של האוקיינוס, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
השמש, אור העולם, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.
הירח, מביא העלטה, הלורד שלי – הלורד שלי, היה שלו.

להלן ההעדות לכך שכוכב הלכת נגה נחשבה גם בימי קדם ככוכב הלכת הבהיר והבולט ביותר:

"Planet Venus, who shines brilliantly (among) the stars…” (1, verse 325)
“Sarpanitu (Venus), who shines brilliantly (among) the stars…” (1, verse 253)
“May Venus, the brightest among stars…” (2, 428)

"כוכב הלכת נוגה, הזוהר בבהירות (בין) הכוכבים)".
"סארפאניטו (נגה),הזוהר בבהירות (בין) הכוכבים)".
"מי ייתן ונוגה, הכוכב הבהיר ביותר בין הכוכבים…"

בנוסף על כך, ניתן לראות את ההתייחסות הראשונה בהיסטוריה לקבוצות הכוכבים ובמקרה זה לקבוצת עקרב. נתון חשוב זה מלמד אותנו על הידע האסטרונומי ועל תפוצת מפות השמיים בעת העתיקה ועל השימוש הרחב שנעשה בהם הן לצרכי ניווט והן לצורכי תפילה. יחד עם תחום האסטרונומיה, לא נפקד מקומה של הרפואה בעת העתיקה.

רפואה

הטקסט הרפואי הבא שאציג הוא בעצם לא פחות מאשר האבחנה הרפואית והאבחנה המבדלת העתיקה ביותר בעולם (אבחנה מבדלת זהו מצב שבו הרופא מחליט מדוע על סמך נתונים דומים אדם לוקה במחלה א' ולא במחלה ב' הדומה לה מבחינה סימפטומטית). אבחנה זו מתייחסת לאחת מהמחלות הזיהומיות הידועות כיום והנגרמות ע"י חיידקים והם: סלמונלה (Salmonella), שיגלה (Shigellosis), או ברוצלה (Brucellosis). זיהומי מעיים אלו, נובעים מחשיפה למזון, מים מזוהמים, או מנבירה בצואת בעלי חיים ומחשיפה לבעלי חיים נגועים. מחלות מעיים אלו נפוצות גם כיום ברחבי העולם. במאה ה-24 לפני הספירה רופא אלמוני מציג בפנינו את מה שיכולה להחשב לאבחנה הרפואית הראשונה בהיסטוריה המלווה באבחנה מבדלת.
להלן הטקסט שתורגם מאכדית לאנגלית בליווי תרגום לעברית.

“…Our knees tremble and our head revolves like a potter’s wheel – and like a kid’s diarrhea. It has long been known that ‘menu’ is the name of the disease; the identification of the disease here is due to the observation that lambs suffer especially from diarrhoea.”3

"ברכינו רועדות וראשנו מסתובב כמו גלגל הכדר – וכמו שלשול של ילדים. ידוע כבר זמן מה ש"מנו" זהו שם המחלה; הזיהוי של מחלה זו מתבצע ע"י צפייה בגדיים הסובלים במיוחד משלשול".

אם כן, אנו רואים כאן אבחנה רפואית המתבססת על סימפטומים של רעד, סחרחורת, ושלשול. האבחנה המבדילה סימפטומים אלו מאחרים באה לידי ביטוי בצפייה בגדיים שגם הם משלשלים. כעת אנו יכולים להשוות את האבחנה להגדרה המודרנית של אחד מהזיהומים הבאים: סלמונלה, שיגלה, ברוצלה.
סלמונלה – זיהום המועבר מעיכול של מזון או מים הנגועים בסלמונלה. הסימפטומים העיקריים של זיהום הסלמונלה הם: רעידות, קדחת, שלשול והקאה. ברוצלה – זיהום המועבר מבעלי חיים לבני אדם על ידי חשיפה או עיכול מוצרי חלב נגועים. הסימפטומים העיקריים של ברוצלה הם: רעידות, הזעות, תשישות, כאבי ראש, ואיבוד משקל. שיגלה – זיהום זה מועבר על ידי שהייה במקומות עם רמה סניטרית נמוכה, אספקת מים ירודה ומזוהמת ומשחק בידיים חשופות בחול. הסימפטומים העיקריים של שיגלה הם: קדחת, רעידות, שלשול ובחילה 2. מכאן אנו רואים שכבר בעת העתיקה היה בסיס של אבחון רופאי הדומה לזה של היום במובן של צפייה בסימפטומים, והפעלת חשיבה מדעית במטרה לשלול גורמי מחלה אחרים. המעניין הוא שהאבחנה שנמצאת בטקסט מכוונת אותנו במדויק להפרעות עיכול. אולם, חסרונה של אבחנה זו אינה כוללות מספיק סימפטומים שהיו מאפשרים לנו לקבוע במדויק את סוג הזיהום. בכל מקרה, אנו מדברים על חשיבה רפואית מודרנית כ-2000 שנה לפני היפוקרטס! 4,12.

פסיכיאטריה

דוגמא נוספת לתחום אחר במדע הרפואה שנמצא בטקסטים שומריים הוא תחום מחלות הנפש – פסיכיאטריה. שני הטקסטים השומריים הבאים חוברו לפני למעלה מ-4000 שנה ומתארים את התגובה לאחר חשיפה למאורע טראומטי, חשיפה זו מובילה בחלק מהמקרים להפרעת ה-PTSD (Post-Traumatic Stress Disorder), הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית הנחשבת הפרעה פסיכיאטרית קשה לטיפול. המעניין הוא שרק בשנת 1980- החלו פסיכיאטרים להכיר משמעותית בהפרעה זו כאשר בכל הטקסטים הרפואיים בעת העתיקה ועד העת המודרנית לא נמצאה כלל התייחסות להפרעה זו5,9,11. החלק המדהים הוא שהשומרים הכירו את התופעה ואת תוצאות החשיפה למאורע טראומטי. במילים אחרות – השומרים הקדימו את הידע בתחום הטראומה הנפשית בקרוב ל-3900 שנה לפני שהפסיכיאטריה המודרנית נתנה דעתה עליה. רוצים הוכחה: הנה שתיים. הדוגמא הראשונה מתייחסת לטקסט שומרי קדום בן 4000 שנה הדן בחורבנה של העיר אור (אור כשדים – מקום מוצאו של אברהם אבינו). "הקינה על חורבן העיר אור" מתארת בפרוטרוט את חורבנה של העיר אור וכן את התגובות הנפשיות של הפרטים שחוו את הטראומה. בין 2007-2003 לפנה"ס בזמן שלטונה של השושלת השלישית של אור תחת הנהגתו של המלך איביסין6. העלמים מהמזרח והאמורים מהמערב תקפו את העיר אור והפכו אותה לעיי חורבות. תגובת האנשים לפשיטה, להרג ולהרס נשמרה בכתב יתדות. החרוזים בשורות הבאות מתארים סימפטומים פסיכיאטריים הדומים לאלו המצוינים ב- IV – DSM (Diagnostic and Statistical Manual for Mental Disorders). מדריך האבחון למחלות נפש7.

"The Sumerians and the Elamites, the destroyers, made of it thirty shekels.
The righteous house they break up with pickaxe; the people groan.
The city they make into ruins; the people groan.
Its lady cries: "Alas for my city," cries: "alas for my house." (2, verses 242–245(

"האמורים והעילמים, המשמידים, עשו מזה שלושים שקלים.
בית הצדיק נהרס במכות מכוש; והאנשים נאנקו.
העיר הפכה לעיי חורבות; והאנשים נאנקו.
הגברת קראה בצער: "אללי, מה קורה לעירי," בכי: "אללי מה קורה לביתי".

In its lofty gates, where they were wont to promenade, dead bodies were lying about;
In its boulevards, where the feasts were celebrated, scattered they lay.
In all its streets, where they were wont to promenade, dead bodies were lying about;
In its places, where the festivities of the land took place, the people lay in heaps. (2, verses 214–217(

בשערי העיר הנישאים, כאשר הם היו בטיילת, גופות זרוקות היו שם;
בשדרותיהם, במקום בו נערכו משתאות, (גופותיהם) שכבו שם פזורות.
בכל רחובותיהם, כאשר הם היו בטיילת, גופות היו שכובות שם.
בכל מקומותיהם, במקום בו נערכו הפסטיבלים, הגופות נחו בערמות.

At night a bitter lament having been raised unto me,
I, although, for that night I tremble,
Fled not before that night’s violence.
The storm’s cyclone like destruction—verily its terror has filled me full.
Because of its [affliction] in my nightly sleeping place,
In my nightly sleeping place verily there is no peace for me. (2, verses 95–99(

"בלילה קינה מרה הגיעה אלי,
אני לעומת זאת, בלילה זה רועד,
בורח לא מפני אימת הליל
סופת הציקלון כמו הרס – אכן אימה זו מילאה אותי.
בגלל זאת במקום תנומתי בליל
במקום תנומתי בליל אכן אין זה מקום של שלווה עבורי".

חריזה זו מסמלת מכל את החשיפה למאורע טראומטי ולזוועות המלחמה. עדות זו בת 4000 שנה נותנת בידנו הוכחה ראשונה לסימפטומים פסיכיאטריים המתאימה לתגובה פוסט טראומטית לאחר חשיפה למאורע טראומטי. זוהי הפעם הראשונה שבה ישנה הצצה לתגובות טראומטיות בעבר והצגת סימפטומים ברורה כל כך בעולם העתיק. אולם, התגובה הבולטת ביותר מכל השורות שלעיל היא הפרעת השינה אשר הינה התגובה הקלאסית לאחר חשיפה למאורע טראומטי ומהווה את אחד מסימפטומי הבסיס של הפרעת ה-PTSD.

דוגמא נוספת לתגובת קרב הנחשבת גם היא לתגובה טראומטית ניתן למצוא בכתב יתדות המתאר את מותו של אורנמה הראשון (Urnamma A) בשעת הקרב. אורנמה הראשון שלט בין השנים 2111-2094 לפנה"ס, ותיאור מותו בקרב וההשלכות של מוות זה בצורה של תגובה פוסט-טראומטית8,10. התיאור הבא מציג את תגובת התושבים לנוכח הרס ארצם במלחמה ונוכח מותו של מלכם בעקבות מלחמה זו:

"From the […, the…] was […] evenly in/on the land.
[The…] struck, the palace(s) was collapsed.
[The…] spread panic rapidly among its Black-headed who dwelt there.
[The…] established its abandoned places in Sumer.
In its vast […] cities are destroyed, the people are seized with panic.
Evil came upon Ur…".
(Urnamma A: 1-6. In Fluckiger-Hawker, 1999)

"מה…ה…היו… במידה שווה באדמה.
ה… הכו, הארמון(נות) קרסו.
ה… זרעו פאניקה במהירות בתוך הראשים השחורים ששכנו שם.
ה… התיישבו במקומות הנטושים בשומר.
בערים הנרחבות וההרוסות, האנשים אחוזים אימה.
רע הגיע לשכון באור".

"They weep bitter tears in their broad squares where merriment had reigned.
With their bliss (fullness) having come to an end, the people do not sleep soundly".
(Urnamma A: 19-20. In Fluckiger-Hawker, 1999)

"הם מחו את טיפות דמעותיהם המרירות בכיכרותיהם המרובעות שם השמחה שלטה.
עם אושרם שבא לקיצו, האנשים לא ישנו טוב בלילה".

אם כן, אנו רואים כאן תיאור מפורט של מאורע טראומטי המלווה בתגובה טראומטית של אימה, פחד וקשיי שינה. התיאור הזה עומד בקריטריונים מודרניים לסימפטומים פוסט טראומטיים. אם נשווה את התגובות המצוינות בטקסטים שלעיל עם תיאורים קליניים פסיכיאטריים על אנשים שנחשפו לטראומה, נגלה לתדהמתנו שהתיאורים כמעט זהים. ולצערנו במדינת ישראל תועפות אלו אינן זרות כלל וכלל.

אם כן, נשאלת השאלה. מדוע מידע תיאורי זה המתאים לכל תיאור בתחום הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה הקלינית לא נמצא בכתבים מדעיים או בשרידים של כתבים העוסקים בתחום זה. יתרה מזאת, התיאורים הללו מראים כי השומרים ידעו מהי טראומה וידעו לזהותה ככזאת ללא התייחסות לגורמים על טבעיים (תופעה שהייתה נדירה ביות בזמן זה, שבו מחלות נפש תוארו כפעילות על טבעית). שאלה זו ואחרות המתעוררות בנו לנוכח הכתוב נותנות תחושה לא טובה בדבר אובדן של ידע רפואי ופסיכיאטרי נרחב המקדים את זמנו באלפי שנים. אפרט יותר על ההשלכות של תגליות אלו בדיון הכללי.

סיכום: מטרת מאמר זה הינה להציג מספר עדויות בדבר קיומו של מדע בתקופת אכד ושומר. אולם, בניגוד לחיפוש אחר כתבים מדעיים ברורים נמצא כי יש עושר רב של עדויות דווקא בכתבים ספרותיים דתיים אשר שופכים אור על קיומו של מבנה ידע משגשג ורב בתקופה הנדונה. אנו הצלחנו להראות שהידע הרב הזה נבנה על חשיבה מדעית ותצפית בהתנהגות האנושית מחד, ותצפית אסטרונומית שיטתית מאידך. יתרה מזאת, כבר בתקופה זו ניתנו שמות לקבוצות כוכבים וכוכבים בודדים, ומפות שמיים היו חיזיון נפרץ ולא נדיר. ניתן לשער שמעמד הכהונה היה נדרש לידע מדעי במטרה להבין את מהות התפילות הנאמרות ולהכיר את מיקום הכוכבים בשמיים. תופעה שהפכה לנפוצה יותר במצריים העתיקה. אם כך, עלינו לשאול את עצמנו, לאן נעלם ידע זה? האם בין כל הפרגמנטים של כתבי היתדות חבוי עוד חומר מדעי בעל ערך אשר לא הובן כראוי בגלל הבנה שגויה? האם עדויות חשובות אלה שקוראות תגר על ההיסטוריה של המדע והאסטרונומיה נשארות מיותמות בגלל חסך אמיתי במדענים אינטרדיסציפלינריים, התשובה לכן היא כן.
לסיכום, אנו יכולים להבין כי ההשלכות של טקסטים אלו חורגים מהאמור לעיל ומציגים בפנינו יכולת מדעית המתקדמת לתקופתה. יתרה מזאת, השיטה המדעית הבסיסית של תצפית וחשיבה מדעית אינה נעדרת מתקופה זו. וכאן נשאלת שאלה חשובה, האם חיפוש נוסף בכתבים אלו יוביל אותנו לתגלית החשובה של מדע עתיק לפני המדע היווני? לעניות דעתי התשובה היא חיובית.

* – הכותב רוצה להודות למר חיים מזר ולגברת טל גולן על עזרתם הרבה בהבאת מאמר זה לדפוס בין אם בהערות, הארות, תיקונים ושיחות שעזרו להפוך בליל רעיונות לתזה ממוקדת.

ביבליוגרפיה

1. Sachs, A. (1969). Temple program for the new year’s festival at Babylon. In Ancient near eastern texts: Relating to the old testament, (pp. 331-334). Edited by Pritchard JB. New Jersey, Princeton University Press.

2. Reiner, E. (1969). The Vassal treatise of Esarhaddon. In Ancient near eastern texts: Relating to the old testament, (pp. 534-542). Edited by Pritchard JB. New Jersey, Princeton University Press, 1969.

3. Sturtevant EH. Review. Journal of Cuneiform Studies 1947; 1: 353- 356.

4. Goldman L, Bennett J.C. Cecil textbook of medicine 21st ed. London: Saunders, 2000.

5. Daly RJ: Samuel Pepys and post-traumatic stress disorder. Br J Psychiatry 1983; 143:64-68

6. Kramer SN: A Sumerian lamentation, in Ancient Near Eastern Texts Relating to the Old Testament. Edited by Pritchard JB. Trenton, NJ, Princeton University Press, 1969, pp 455-463

7. American Psychiatric Association (1994) Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (4th edn) (DSM—IV). Washington, DC: APA.

8. Fluckiger-Hawker, E. (1999) Urnamma of Ur in Sumerian Literary Tradition. Guttingen: University Press Fribourg.

9. Trimble, M. R. (1985) Post-traumatic stress disorder: history of a concept. In Trauma and its Wake: The Study and Treatment of Post-traumatic Stress Disorder (ed. C. R. Figley), pp. 5-14. New York: Brunner/Mazel.

10. Ben-Ezra, M. (2001). The earliest evidence of post traumatic stress? British Journal of Psychiatry, 179, 467.

11. Ben-Ezra, M. (2002). Trauma 4000 years ago? American Journal of Psychiatry, 159, 1437.

12. Ben-Ezra, M. (2002). A 4500 years old medical diagnosis. Canadian Medical Association Journal. Retrieved October 10, 2002, from http://www.cmaj.ca/cgi/eletters/167/3/281.

ידען ההסטוריה – העת העתיקה
האגודה הישראלית לאסטרונומיה

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~786104955~~~203&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. לא ברור לי החלק שעוסק באסטרונומיה: מדוע בעדות השמות של כוכבי הלכת הם זהים לשמות המודרניים? זוהי הטעייה. שנית, כיצד ידוע לכם איזה שם מייצג איזה כוכב?

    תודה לעונים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן