סיקור מקיף

פצצות אטום בחלל – מאמר מאת איימי שירה טייטל

הרשומה להלן הינה תרגום מאמר מאת היסטוריונית החלל איימי שירה טייטל, מתוך הבלוג המרתק שלה Vintage Space. בבלוג תוכלו לקרוא סיפורים מדהימים בעיקר אודות ההיסטוריה של תכנית החלל המאויישת של ארצות הברית, כתובים בפירוט רב ובהתלהבות מדבקת. לכן אפתח בתודה מקרב לב לאיימי, שנאותה לבקשתי לתרגם מרשומותיה

ציור ממוחשב של רקטת פעימה גרעינית מתקרבת לצדק.
ציור ממוחשב של רקטת פעימה גרעינית מתקרבת לצדק.

ברשומות קודמות דיברתי על מספר אתגרים הקשורים למשימה מאויישת למאדים, ובפרט לקושי לנחות על כוכב הלכת האדום. הבאת אנשים למאדים היא משימה מסובכת, אולם איננה בלתי אפשרית.
זמן הטיסה של משימה למאדים נמדד בחודשים ולא בימים; המסלול המהיר ביותר הוא כרגע בסביבות 180 יום או ששה חודשים.
לנחתות רובוטיות או רוברים, זמן הטיסה לא מהווה אתגר גדול. כל עוד המצברים מסוגלים לשמור על המפרקים המכניים ועל המערכות שלו מפני קפאון, לרובוט לא אכפת להמתין.

משימה מאויישת היא סיפור אחר. שמירה על הצוות בחיים ובמצב גופני טוב מסבכת את המסע למאדים; הבעיה אינה רק לספק לאסטרונאוטים מקור חום. ששה חודשים הם זמן ממושך מדי מכדי שהצוות יוכל לשבת ולחכות בתוך חללית קטנה וצפופה, חשופים לקרינה ובתנאי אפס-כבידה. ישנן דרכים להגן על האסטרונאוטים באמצעות מגיני קרינה ולסחרר את החללית ליצירת די כבידה למניעת ניוון שרירים או לפחות להגבלתו. אולם הדרך הטובה ביותר להתגבר על האתגרים הכרוכים בהבאת אנשים למאדים היא פשוט לקצר את משך הטיסה. אין זה רעיון חדש, אלא רעיון שנאס"א חוקרת כבר למעלה מ- 50 שנה. השיטה המועדפת היא רקטה גרעינית.

המחשבה על טיל המונע בכוח גרעיני עלולה להרים דגלים אדומים אצל מי מאיתנו. זה תרחיש ששווה לתהות לגביו: כיצד יגיבו מדינות בעלות יכולת גרעינית כמו רוסיה, סין או אחרות לכך שארצות הברית שולחת חומר גרעיני למרחב האווירי שלהן? ובתרחיש הפוך, האם חומר גרעיני המשוגר אל מעל המרחב האווירי של ארצות הברית יגרום לגל בהלה ברחבי המדינה? מובן שאיש אינו מעוניין שמעל ביתו תרחף פצצה שוות עוצמה להירושימה.

אבל כוח גרעיני בחלל הוא לא דבר חדש, אלא רק לא כל כך מוכר, וקל להאפיל עליו באמצעות טיסות מאויישות שהן מרגשות יותר ובעלות פחות פוטנציאל הרס.

חתך של מודול השירות של אפולו מראה את המנוע ומיכלי הדלק
חתך של מודול השירות של אפולו מראה את המנוע ומיכלי הדלק

בשנות ה- 50 המוקדמות של המאה ה- 20, שיחות ספקולטיביות בין מהנדסים ופיסיקאים על יישומים אפשריים לכוח גרעיני נסובו לבסוף לתחום הטיסות; כור גרעיני נחשב ליצרן של אנרגיה מספיקה להנעת רקטה מהירה יותר מכל רקטה כימית.

העקרון המבדיל בין רקטות גרעיניות וכימיות הוא מקור האנרגיה. רקטות כימיות משיגות את האנרגיה שלהן משריפת דלק. המחמצן וההודף מעורבבים ומחוממים, והפיצוץ שנוצר מכוון מבעד לנחיר בקצה הרקטה ליצירת דחף. הכוח של רקטות גרעיניות נובע מתגובות גרעיניות. באמצעות ביקוע (שבירתם של גרעינים כבדים) או היתוך (מיזוג של שני גרעינים קלים), האנרגיה המשתחררת מחממת הודף שמכוון החוצה מבעד לנחיר המנוע ומומר לדחף. גם בביקוע וגם בהיתוך התוצר המתקבל הוא אנרגיה רבה.

סוג שלישי של הנעה גרעינית הוצע לשימוש בחלליות – הנעת פעימה גרעינית [Nuclear Pulse Propulsion – י.ל]. הנעת פעימה גרעינית משתמשת באנרגיה של פיצוץ גרעיני לדחיפת החללית. פצצות גרעיניות קטנות מתפוצצות מאחורי הרקטה ומעניקות לה מהירות; האנרגיה הנפלטת מהפיצוץ בצורת פלזמה בצפיפות גבוהה דוחפת את הרכב. באמצע שנות ה- 60 חקרו שיטה זו כחלק מתכנית אוריון.

מנוע הקיווי-A בניסויים
מנוע הקיווי-A בניסויים

אחד הפיזיקאים הראשונים שהחל לעבוד על הנעה גרעינית היה רוברט באסארד [Bussard – י.ל]. בתחילת שנות ה- 50, באסארד שילב את הנתונים שברשותו אודות הכוח הבלתי-מרוסן של תגובות גרעיניות עם המידע הזמין על הנעת רקטות כימיות. העבודה ההיפותטית הציעה שההנעה הגרעינית עשויה להיות עדיפה בהרבה על ההנעה הכימית במובנים של דחף, טווח וקיבולת מטען. מִמצאיו הוציאו לו שם רע במידה מסויימת, וב- 1955 הצטרף לחטיבה להנעה גרעינית בלוס אלאמוס כדי לפתח מנוע רקטי גרעיני.

הצעד הראשון היה לפתח מנוע-כור קטן, להוכחת הרעיון. בשנת 1959 בוצע ניסוי במנוע ההנעה הגרעינית הראשון, שנקרא "קיווי" [Kiwi] על שם הציפור הלא מעופפת. המנוע פעל – הכור הפיק דחף מתון אך סיפק בטחון בכך שהנעה גרעינית היא שיטה ששווה לדבוק בה.

סכמה של מנוע NERVA
סכמה של מנוע NERVA

בשנת 1960, השאיפה להשגת יכולת הנעה גרעינית קיבלה דחיפה מתכנית חדשה בשם "רובר" [Rover] לפיתוח יכולות הנעה גרעיניות. המימון הגיע במשותף מנאס"א, מהועדה לאנרגיה אטומית, ומחיל האוויר של ארצות הברית. בתוך רובר היו תכניות קטנות יותר עם יעדים נפרדים. פרויקט NERVA – מנוע גרעיני לכלי רכב רקטיים – הוקדש לפיתוח מערכת הנעה גרעינית לרכב מאוייש. פרויקט מנוע פוֹבּוּס – נועד לפיתוח המנוע בעל ההספק הגבוה ביותר. פרויקט XE-P – אבטיפוס למנוע טיסה ניסיוני – נועד לפיתוח מנועים גרעיניים לשימוש חוזר.
תכנית רובר התקדמה בקצב יציב במהלך שנות ה- 60. לאורך העשור, כשהניסויים הניבו תוצאות מוצלחות יותר ויותר, נאס"א החלה לתכנן את עתיד מערכת ההנעה החדשה שלה. מנועים ייצרו יותר ויותר דחף ובערו לאורך זמן רב יותר ויותר, ונראה היה שהמשך הפיתוח יפיק רקטה המסוגלת לשלוח אנשים למאדים בפרק זמן סביר; משך המסע הצטמק מחודשים לשבועות. ב- 1968, המנהלים של פרויקט רובר ציפו באופטימיות שהטילים הגרעיניים הראשונים יהיו בדרכם למאדים עד 1975.

לאחר שאפולו-11 נחתה על הירח בשנת 1969, נפגעה נאס"א מקיצוצים משמעותיים בתקציב, שהשפעתם הקרינה אל מעבר לתכנית הירח. נעשה ברור שמשימה מאויישת למאדים איננה עוד באותה עדיפות עם יעדים לאומיים לאחר שהושגה הנחיתה על הירח, והתכנית למשימה למאדים בהנעה גרעינית ננטשה. כזו היתה גם ההשפעה על תכנית רובר, שהופסקה לבסוף בשנת 1973. כלי הרכב ששיגרו את הנחתות הראשונות של נאס"א למאדים, וייקינג 1 ו- 2 ב- 1975 היו רקטות כימיות מסורתיות.

שיטת ההנעה הגרעינית עבור משימות למאדים הוקמה לתחייה פעמים רבות מאז שבוטלו המאמצים ההתחלתיים של תכנית רובר. הצעות מרובות עלו בשנות ה- 70 והבטיחו מסע של 30 יום למאדים אם נאס"א תתחייב לפיתוח ומימוש הנעה רקטית גרעינית. בשנת 1987 הוגשה לנאס"א הצעה ממרכז המחקר לואיס בקליבלנד, אוהיו, עם סקר מקיף על הנעה גרעינית במאמץ לקדם ענין מחודש בהנעה מסוג זה לחלליות, ובה מוצגת השיטה כטכנולוגיה חיונית לחקר מאדים. הנעה גרעינית עדיין משווקת על ידי רבים כאמצעי הטוב ביותר לא רק לשליחת אנשים למאדים, אלא גם ליעדים אחרים במערכת השמש. ששת החודשים שעשוי לקחת מסע בהנעה כימית למאדים יכול להיות מסע בן שישה חודשים בהנעה גרעינית לירח של שבתאי, טיטאן.

בזמן שהנעה גרעינית מעולם לא נהנתה מתפקיד מרכזי בטיסות חלל, אנרגיה גרעינית היתה במשך עשרות שנים מצרך יסודי בחקר החלל.

תפישת אמן של חללית וויאג'ר
תפישת אמן של חללית וויאג'ר

בליבן של רבות מחלליות המחקר הפלנטרי שנשלחו למסעות ארוכים על פני מערכת השמש טמון מחולל תרמואלקטרי רדיואיזוטופי, או RTG – מכשיר שימושי עבור חללית הנוסעת הרחק מהשמש, היכן שכוח סולרי אינו יעיל עוד. יחידת RTG מייצרת הספק מהתפרקות חומר רדיואקטיבי. החום המופק מומר לחשמל אשר יכול להפעיל את מערכות ומכשירי החללית. עם מטען גרעיני המתפרק בקצב איטי, חללית יכולה לחיות במשך עשרות שנים; התאומות וויאג'ר 1 ו- 2, אשר לאחרונה הגיעו להליופאוזה (היכן שמערכת השמש מסתיימת באופן רשמי), דיברו עם נאס"א לאורך כל תקופת המסע הודות ליחידות ה- RTG שלהן.

אותם מחוללים גרעיניים שימשו את משימות אפולו 12 עד 17 כמקור כוח משני למכשירים ולניסויים שנותרו על הירח. אבל לא כל מתקני ה- RTG נותרו מחוץ לטווח גרימת הנזק. כשאפולו 13 נאלצה לבטל את נחיתתה על הירח, האסטרונאוטים נאלצו להחזיר את המטען הגרעיני הביתה, אל תוך האוקיינוס השקט, קצת לפני שהצוות נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ. הליבה הגרעינית של ה- RTG נמצאת אי שם בתחתית האוקיינוס [הערה: זה איננו ה- RTG היחיד שצלל לאוקיינוס, אבל זה סיפור לפעם אחרת – י.ל].

החומר הגרעיני שבתוך ה- RTG מעורר כנראה פחות חשש מאשר החומר הגרעיני שבתוך רקטה. החומר הגרעיני שנשלח לחלל כמקור כוח, נשלח כשהוא ארוז בתוך מין קופסה שחורה אולטרה-עמידה שנבנתה כדי לעמוד במגע ישיר עם טיל מתפוצץ.

מנוע קיווי מושמד בכוונה תחילה כחלק מניסוי בטיחות. 1965.
מנוע קיווי מושמד בכוונה תחילה כחלק מניסוי בטיחות. 1965.

רקטות, לעומת זאת, מתפוצצות. רקטה בעלת הנעה גרעינית עלולה להיות הרבה יותר מטרידה אפילו בשביל חובבי טיסות החלל המסורים ביותר. אבל אם הנעה גרעינית תשמש למסעות בין-פלנטריים, היא לא בהכרח תהיה שיטת ההנעה עבור השיגור; רקטות כימיות ייקחו את החללית הפלנטרית למסלול, היכן שהמנוע הגרעיני שלהן יתפוס פיקוד. כרגע אין בנמצא תכניות ברורות לרקטות בעלות הנעה גרעינית שישלחו משימות למאדים או לכל מקום אחר, וכל החומר הגרעיני הנשלח לחלל מאוחסן לבטח לקראת מסעו. מאידך יתכן שיבוא בקרוב יום, שבו הנעה גרעינית תהפוך לשיגרה בטיסות חלל, מטריד ככל שזה נשמע.

 

המלצות לקריאה / מקורות נבחרים

Stanley Borowski. “Nuclear Propulsion – A Vital Technology for the Exploration of Mars and the Planets Beyond.” NASA. 1987.

“Nuclear Pulse Vehicle Study Condensed Summary Report.” NASA. 1964.

Annie Jacobson, Area 51. Little Brown. 2011.

_____________________________________
קישור המאמר המקורי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. מדהים איך מצליחים להכניס פולטיקה לכל מאמר
    מחר יהיה מאמר על יחסי מין של חלזונות בקוטב הדרומי
    ואחת התגובות תעסוק בהתרבות המוסלמים

  2. הנסיון במדע כאן אצלנו, האם אנו לא אחראים למותם של מליונים בני אדם? האטום שספגה הירושימה היה הכרחי להטיל על נגאסקי? לעניות דעתי לא היה צורך? לשם מה פצצות אטום בחלל? האם אין הרבה חורים שחורים קטנים אשר יבלעו את האטום? בחלל האטום לא מהווה הגנה עלינו מאסון שבא מהחלל, יתכן וקיימים שכנים אי שם, יתכן ואינם מעוניינים בקשר איתנו, למה? האם המין האנושי מתכונן להילחם בשכנים אשר נפגוש מעבר לגלקסיה שלנו? אם הם אכן מבקרים כאן אצלנו, אם כך הטכנולוגיה שלנו פרמיטיבית לעומתם? אני אישית על פי ההגיון שלי אכן יש אי שם תרבויות למינהם? כפי שאנו קיימים יש מקום שהם קיימים??
    קיים הבדל גדול בין האטום אשר משתמשים בו כאן לבין השימוש בו חלל?? האטום אינו נמא במקום ראשון להגנת האנושות בחלל כאן אצלנו יש השפעה להשמדה המונית הדדית לכך שואף האדם, להשמיד את האחר השונה ממנו??? בחלל לא ילך לו הוא יביא עלינו בכדור שלנו השמדה טוטאלית? יש מצב כי אנו עדיין בחיתולים של טכנולוגיה שלנו? מי יודע מה תהיה התוצאה???? אנו כבר נמצאים בתוך לב האסונות כתוצאה מהשאיפה שלנו להגיע יותר רחוק?
    כדור הארץ חי ונושם, ואנו מתעללים בו, העתיד טומן בחובו אסונות בממדי תנכים לכן אנו ממהרים לעזוב את הבית הזה, לאחר שהמשאבים שלו מוצו ונהיה דליל במשאבים שבו, לכן טבעי שנקום ונברח ממנו??והיה וכאשר יבוא אסון בדרכו אלינו מהחלל , פצצות אטום לא יועילו , החלל מלא בנשק בלתי ידוע לנו שאין לעצור אותו לבצע את האסון שלו בנו, מי יי[כול על הנשק שנמצא אי שם בחלל בדרכו אלינו?? הפכנו את הכדור לרוצח סידרתי ושקט שאינו מתריע מראש? אנו נמצאים בשלב של סיוט ,אימה, וחרדה, הן מהחלל והן מהכדור שלנו???
    רופפנו את הגנת הכדור שלנו אשר מגן על עצמו הן מקרינה ועוד, התבונה שלנו היא ברכה וקללה לנו,
    בכבוד סמי אלקיים,

  3. לגבי אנרגיה חילופית. הממשלים בעולם לא תומכים מלבד בססמאות באנרגיה ירוקה. המדינה לא עומדת בתשלום 50000 ש"ח לחודש ללולן כושל שמייצר 15KWAAT-HOUR בחודש. תכפול את
    זה ב 4000 לולנים כאלה (זה המספר), ותקבל 200 מליון ש"ח בחודש ותבין איך ב 4 שנים עלה
    הגרעון של חברת החשמל מ 4 מליארד ש"ח ל 70 מליארד.

    עזוב עכשיו פתח לביקורת על הצורך ברפורמה בחברת החשמל. תהליך דומה של צמצום התעריף
    לייצור חשמל פרטי, עובר גם באירופה ושאר העולם. אגב גם מדיניות הרווחה שאני תומך בה,
    הביאה לפשיטת רגל את אירופה, עיין ערך מדינות PIG"S. העולם שאנו משאירים לילדינו,
    לא בהכרח ימצא את הפתרונות המדעיים לקיים 7 מליארד אנשים. הפתרונות אפשריים טכנולוגית – אני
    גם מאמין, אבל יש תהליכים גאופוליטיים שמראים לדעתי כניסה לימי ביניים שניים, עם מרכזים לשימור ידע כפי שהיו המנזרים באירופה, אבל בפירוש עולם לא נעים.

    זה לא תיאורטי ולא מסע בין כוכבים:
    תאמר לי בבקשה שאינך מרגיש כמה קשה ולא נעים השינוי שעובר על אירופה וארה"ב.
    שאתה מאמין שבעתיד יצליח נשיא "לבן" רפובליקני להבחר, בלי שיהיה ממוצא היספני, ערבי, שחור.
    שאינך רואה שינוי דמוגרפי באירופה. השינוי כאן ועכשיו, ולא ייפסק כשהנפט יאזל. הוא דמוגרפי.
    ממתי היה ניהול מערכה מול עיר "עזה" שמטילה אימה על 5000000 תושבים, כה בלתי אפשרי, כמו היום. ב 1967 תקפנו 3 מדינות, וב 1973 איפשרו לנו להגן על עצמינו בקושי. היום לא יתנו.

    דווקא הספר מד"ב חולית – באמת מסע בין כוכבים, מראה השתלטות של ג'יהאד על האימפריה
    הבינ-גלקטית. חורבנה רק לאחר 300 שנה, ע"י פיצוץ כוכב הבית של פול אטרידס,שמייצר את
    הסם שמאפשר תנועה בין כוכבית, ניווט באינטואיציה (הספר שנכתב ע"י הבן).
    מה שהיה מד"ב בשנות השמונים, הוא מציאות ב 2012. כתב ולא ידע אולי מה ניבא.
    השאלה אם נעצום עיניים ונדמיין שזה יעבור, זה יעבור כשייגמר הנפט. לדעתי לא.

  4. גם ללא הנפט מלחמת הדת תימשך. המלחמה תהיה על אירופה וארה"ב ואוסטרליה וקנדה, לא על ישראל. הצדקת המלחמה, שיעורם היחסי של מוסלמים במדינות אלה בעוד 20 שנה, וראה
    כבר היום את הבחירות בארה"ב, כדוגמא ממחישה איך ייראו אנגליה, צרפת, גרמניה, בלגיה, נורווגיה
    שהעניקה שבוע שעבר מדליה מלכותית לאנטישמי חריף, ועוד ועוד. דמיין איך זה ייראה במדינות
    שקולטות 100000 אזרחים מהגרים בשנה: אוסטרליה וקנדה. האם זה כה דמיוני שנשיא "לבן"
    יתקשה עד בלתי אפשרי להבחר בארה"ב בלי שמוצאו שחור, היספני, ערבי?

    אם חוזרים להנעה גרעינית – כבר 50 שנה שמונעים אותה. יש הנעה בדלק גרעיני אך לא במנוע גרעיני.
    ואני אומר: אם יש צוללת גרעינית, ונושאת מטוסים גרעינית עם דלק ל 13 שנה, צריך לאפשר גם ספינת חלל גרעינית. אני מודע לסכנה שבספינת חלל לעומת צוללת – ניתן לפתור אותה, להעלות את הבטיחות
    מנשורת בעת שיגור, ע"י הפרדת המנגנון הגרעיני מההמראה, וע"י איזושהיא השמדה עצמית במקרה
    תקלה תוך תנועהבאטמוספירה. אני לא רואה יותר מדי מסע בין כוכבים.
    אני רואה התיישבות בחלל כאופציה ב, במקרה שכאן מתחילים ימי ביניים שניים.
    לדעתי זה בדיוק מה שקורה – הדברים נדפקו מסיבות אחרות כבר ב 1914, 1939 ובמאמץ על ניצלה התרבות. בשני המקרים אירופה לא הצילה את עצמה. הפעם ארה"ב לא תציל את אירופה, היא בעצמה עוברת שינוי. הפעם השינוי יקרה. ראה כיצד ישראל מתקשה עד בלתי אפשרי לנהל מערכה מול עזה, ע"מ להבין איך לא יתנו לה להתקיים בעוד 20 שנה.

    גם המתיישבים הראשונים באמריקה הצפונית והדרומית נסעו בספינות רעועות, נסיעה חד-כיוונית אל עבר עתיד לא ידוע, חלקם מתו באמריקה. אבל הושגה התיישבות יציבה באמריקה מ 1492, ועד 2012.
    חלקה דוגמא שלילית משהו כמו מקסיקו, ששם הספרדים שלטו, וחלקה חיובית מאד כמו קנדה וארה"ב ששם האנגלים משלו. בכוונה אני אומר אנגלים ולא צרפתים. האנגלים השאירו אחריהם בד"כ ממשל מסודר ולא בעיות. הצרפתים רק בעיות: סוריה, לבנון, הודו סין קמבודיה ווויטנם, ובאפריקה.

    תמיד תחילת ההתיישבות בחלל תהיה גדולה עלינו, אבל חובה לעשות צעד ראשון.
    ארה"ב ביטלה את כל תוכניות החלל המאוישות, ואת פרויקטי פיתוח אטלס ועוד. נראה שיש השלמה עם
    מיתון מתמשך, איסלמיזציה, נצחון העולם השלישי על הראשון. בקיצור: ויתור על התקווה לעתיד נראה לעין טוב יותר. הנעה גרעינית היא אמצעי בגבולות הטכנולוגיה של ימינו, שנותן מענה טוב לקיצור המרחקים בחלל, ובטח לצורך בקונטיינר לא-ריאלי של דלק, או בתנועה בהעדר דלק בין הארץ למאדים.
    אני לא משער בנפשי שאסע לאילת בלי ללחוץ על הגז כל הדרך. גם אם אני לא צריך. אני צריך, רק
    שבהעדר האפשרות הטכנולוגית (הנעה רקטית ודלק מאובנים), אנחנו הולכים על הנעה בליסטית בריק.

  5. ירון …אני חושב שאתה רואה יותר מדי מסע בין כוכבים ….גם אם נשיג פריצת דרך מדהימה הדרך לטיסה והתיישבות כלשהיא הרחק מפה עוד רחוקה מאוד ..שלא נדבר על מי שירצה לעשות את זה
    ונכון לעכשיו אין לנו שום דבר קרוב אפילו .

    הדבר הכי טוב שיקרה עם הנפט הוא שבסוף הוא ייגמר ובכל מקרה כמו שראית משבר כלכלי עולמי עקב אינפלציה עצומה בכל המדינות ..דברים כאלה גורמים תמיד לכורח שהוא כידוע אבי ההמצאה …אנרגיה חילופית תפותח וכבר מפותחת, ייעול אמצעי הצריכה הזה רק משתפר בשנות דור כל כמה שנים ככה שהאחוזים שלך כבר לא מעודכנים לגבי כמה יעיל או לא.

    אין ספק שיש פה בעיה גיאופוליטית נרחבת אבל תן לעולם לדאוג לעצמו אם אנשים ירגישו שהם נדחפו לפינה הם יעשו פשוט מעשה קיצוני ..היספני או לא היספני ..

    ומלחמות הדת…זה לא הולך להעלם כרגע…לא כל עוד הנפט מממן אותן .

  6. המסעות בחלל נעצרו, ותהליכים גיאו פוליטיים בעולם מראים תנועה לכיוון ימי ביניים שניים, וקריסת אימפריות משמרות ציוויליזציה מערבית. התבוננות בבחירות בארה"ב מראה שייתכן שלעולם עוד לא ייבחר נשיא אמריקאי שאינו בן מיעוטים: היספני, או שחור או ערבי, בגלל הדלת הפתוחה שגרסה דמוקרטיה לכולם, גם ללא דמוקרטים. תהליכי ילודה בעולם והלחץ המאד לא מתון שאנו חשים מצד איסלם לא מתון ומתון, בכל העולם ולא רק בישראל, ממחישים כיצד ייראה העולם בעוד כעשרים שנה.

    מסע בחלל יכול לשנות דינמיקה כזו, ואם הנעה גרעינית יכולה להניע מחדש את התהליך אז אני
    סבור שיש ללכת על זה. ניתן לבנות מערכות שיהיו יחסית בטוחות בטווח קרוב לכדה"א, והאלמנט הגרעיני יפעל הרחק מכדור הארץ. חשש לנשורת, אז שימקמו מנגנון השמדה עצמית. ואם יורים טיל גרעיני ומולו טיל משמיד להגנה נגד טילים-יש כאן אותו סיכון.

    יש לדעתי להאבק בפרדיגמה של מאובנות טכנולוגית, והסכמה עם שפל כלכלי מתמשך, ונצחון העולם השלישי את הראשון, בתנופה מדעית. כלומר לדעתי טיסה לחלל היא חוליה בשרשרת שנקראת התרבות המערבית. כל הדיבורים על אנרגיה ירוקה – כרגע היא לא מייצרת 15% מהחשמל. וגם לא תייצר, בגלל מדיניות הממשלות לשנות בכל בחירות את תעריף החשמל שמשולם ללולנים שמתקינים לוחות סולריים. חברות חשמל לא רוצות לשלם 50,000 ש"ח לחודש ליצרן חשמל קטן. יש אלפים כאלה. יש פתרונות סולריים יעילים – בחלל. גם אלה צריכים משגרים רבי כוח = לשגר 27 קמ"ר של תאים סולריים לחלל, שם הקרינה חזקה פי 10. מבחינה פוליטית צריך לדעתי להתבגר, לא בגזענות, על הנטייה להכניס לתוך הנוזל ששמו תרבות מערבית, נוזלים אחריפ בכמויות גדולות. לא בגזענות – אבל לא יהיה מי שישמור על הגחלת, אם ניתן דמוקרטיה ללא דמוקרטים. התרבות המערבית עם כל המוות שהיא הביאה, מביאה גם נאורות. התרביות האחרות ובכלל זה יהדות חרדית – לא.
    אישה חרדית מנסיוני לא יודעת כלום בתלמוד – הם משאירים אותן בחוץ, בידע שלם.
    האימפריה הרומאית קרסה כשחדלה, לכפות רומניזציה על עמים שהתיישבו באימפריה: גרמנים והדת הנוצרית. כל עוד נכפתה הרומניזציה, לא סיכנו "נוזלים חדשים" שהצטרפו למיכל "רומא" את הנוזל הקיים. ראה להלן גליה, בריטניה, פרובינציה איגיפטיה ועוד.לעיתים זה עלה
    בהשמדת עמים: קיסר בגליה, טריינוס בדקיה (יוגוסלביה), טיטוס בישראל (פלסתינה).

    מסע זמין לחלל יכול להוות אופציה ב' שלנו להצלת כדה"א, במקרה ואנו נאבד את הבית כפי שזה נראה עכשיו לתרבויות מדכאות נשים, מדכאות חשיבה, שבהן אפשריות הפגנות מליונים נבערים.

  7. למה שזה יטריד מישהו? מסע בחלל נשמע כמו שימוש הרבה יותר פרודוקטיבי בנשק גרעיני מאשר מלחמת עולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן