אפשרות לחיים בכוכבי לכת אחרים – תרגיל מחשבתי

האם יש חיים בכדור הארץ? שואל יצור דמיוני החי על צדק

יהודה סבדרמיש

הקדמה

טעות נפוצה הנעשית בחקר חיים בכוכבי לכת אחרים היא לקחת את צורת החיים הידועה לנו בכדור הארץ, ולהשליך ממנה לגבי כוכבי לכת אחרים. מסקנות מנקודת ראות כזאת גורמות לנו לחפש חיים תבוניים דווקא בכוכבי לכת דמויי ארץ.

נניח שבדרך לא דרך הגיע לידי המערכת מסמך מאת ישות תבונית מחוץ לכדור הארץ, קרוב לוודאי מיצורים החיים בכוכב הלכת צדק. הבה ונראה כיצד יצורי צדק תבוניים אלה היו מגדירים ומחפשים חיים במערכת השמש ובמרחבי הגלקסיה.

להלן המסמך:

*

מאז חדירתו של כוכב השביט לאטמוספירה שלנו (הכוונה כנראה לחדירתו של כוכב השביט שומקר לוי-9 שפגע בצדק. מערכת.) גברה ביתר שאת השאלה: “האם יתכנו חיים תבוניים נוספים במרחבי הקוסמוס או שאנחנו לבד”.

כולנו מכירים את “נוסחת הימצאות החיים” (הכוונה כנראה ל”נוסחת דרייק” מערכת) נוסחה שמבטיחה למעשה קיומן של מספר ישויות תבוניות בגלקסיה שלנו- “שביל החלבן”. אך ידוע לנו גם שאי הוודאות בנוסחה זו הוא כה גדול כך שהשאלה עדיין נשארת פתוחה.

בהתייחסות לאפשרות לחיים תבוניים בכוכבי לכת אחרים אסור לנו לקחת רק את האפשרות הידועה לנו, כלומר חיים כפי שהם ידועים בכוכב הלכת הגדול והיציב שלנו, “צדק”. עלינו להבין שבמרחבי הקוסמוס יכולים להיות גם צורות אחרות של חיים תבוניים. אף על פי כן , נוכל להניח מספר עקרונות הכרחיים לקיומם של חיים מכל צורה. את קיומם של עקרונות הכרחיים אלה נבדוק כאן לגבי כוכבי לכת במערכת השמש שלנו ונראה מה הם כוכבי הלכת שבהם קיים הסיכוי הגדול ביותר להימצאות חיים.

למותר לציין שהעקרונות האלה מקובלים על כולם וקיים קונצנזוס נרחב לגבם. אף על פי כן קיימים מעטים (תמיד ישנם כאלה) שלדעותיהם החריגות נקדיש מספר מילים בסוף.

להלן העקרונות ההכרחיים להתפתחות חיים תבוניים בכוכבי לכת: (לא לפי סדר חשיבותם)

א. כוכב הלכת חייב להיות בעל מסה גדולה ואטמוספירה עבה.

החיים המתפתחים במשך מיליוני שנים על פני כוכב לכת כל שהוא, אסור שיהיו מופרעים ומושמדים ע”י אסונות קוסמיים.
כוכב השביט האחרון שפגע בנו לפני פחות משנה, (הכוונה לשנת צדק השווה לעשרים ותשעה שנות ארץ בערך. מערכת) הוכיח שלכוכב הלכת חייבת להיות מסה גדולה היוצרת כוח כבידה רב שבאפשרותו לפורר כל כוכב שביט או אסטרואיד גדולים העלולים לפגע בו. כמו כן לכוכב הלכת חייבת להיות אטמוספירה עבה שתוכל לשרוף ולאדות את השרידים המפוררים של האסטרואיד או כוכב השביט, כפי שזה נעשה, ובהצלחה, עם כוכב השביט האחרון.
למותר לציין מה היה קורה אם כוכב שביט זה היה פוגע באחד מכוכבי הלכת הפנימיים של מערכת השמש. פגיעה כזאת הייתה קרוב לוודאי משמידה כמעט כל צורת חיים בכוכב הלכת. היחידי שאולי היה ניצל מגורל זה הוא כוכב הלכת השני (הכוונה כנראה לנוגה- מערכת.) שיש בו אטמוספירה זעירה. לכל השאר אין אטמוספירה משמעותית. (יחסית לאטמוספירת צדק. מערכת)

ב. הרכב האטמוספירה

הרכב הגזים באטמוספירה חייב להכיל בכמות גדולה את גז החיים- היסוד הראשון, מימן, הוא היסוד הבונה חלק גדול מגופינו.
מצד שני אסורה בתכלית האסור הימצאותו של היסוד השמיני, הפעיל מאד מבחינה כימית. (חמצן- מערכת.) המצאות יסוד מעין זה באטמוספירה של הכוכב תשרוף כל יצור חי, ותחסל כל סיכוי להתפתחותם של חיים!

ג. המרחק מהשמש.

מרחק כוכב הלכת מן השמש שלו חייב להיות מספיק גדול כדי שלא תהיה לשמש כל השפעה משמעותית על האקלים בכוכב הלכת.
הבדלי טמפרטורות של מאות מעלות או אפילו של עשרות מעלות בין היום והלילה,עלולים להקשות על היווצרות ייצור חי, לא כל שכן ייצור תבוני.

ד. אנרגיה פנימית.

לכוכב הלכת חייבת להיות אנרגיה פנימית קבועה ולאורך מיליוני שנים שתהווה חממה בפתוח החיים ממש כמו כוכב הלכת הנעים שלנו- צדק, הפולט לחלל חום מיותר ושומר על טמפרטורה חמימה וקבועה. (הכוונה למינוס מאתיים מעלות צלזיוס בערך. מערכת)

מסקנות

קל לראות שלמעשה כל כוכבי הלכת הפנימיים והקטנים לא יצליחו בשום אופן לפתח חיים, על אחת כמה וכמה, תבוניים. השמש הקרובה והטופחת תגרום לטמפרטורה לוהטת עם שינויים של עשרות מעלות תוך מספר שעות כתוצאה מסיבובו של כוכב הלכת סביב צירו. הקרבה לשמש טומנת בחובה קרינה אולטרה סגולית גדולה שתוסיף ותשמיד כל יצור שישרוד את חום השמש. הטמפרטורה הגבוהה תגרום לכמה יסודות מסוכנים לחיים להופיע דווקא במצב הצבירה הגזי שלהם כגון, חמצן.
אטמוספירה שאינה קיימת (מלבד אולי לכוכב הלכת השני שהלחץ האטמוספרי שלו מגיע לבערך אלפית משלנו) לא תצליח למנוע מכוכבי שביט ואסטרואידים להכות בהם, כשהם מותירים הרס ומוות!
אומנם לכוכב הלכת השלישי קיימת אטמוספירה זעירה, אך לחצה של זו אחד חלקי מאה אלף בערך מזו של צדק שלנו, כך שקשה לקרוא למעטפת גזים דלילה זו- “אטמוספירה”.
בנוסף לכל הצרות, כוכב הלכת השלישי עשיר בחמצן שאינו מותיר כל סיכוי לחיים.
סיכוי קלוש לאפשרות חיים היה יכול להיות (אולי) בכוכב הלכת השני (נוגה) אם הוא היה יותר קר. אך אפקט החממה שלו והעננים החומציים המקיפים אותו, גרמו לו להיות גיהינום לוהט.
כמו כן כל כוכבי הלכת הפנימיים חסרים כמעט לחלוטין את גז החיים- מימן.

האפשרות שנותרה להמצאות חיים היא בכוכב הלכת שלנו (צדק) ואצל השכנים שלנו הרחוקים מן השמש – כוכבי הלכת הגדולים העשירים בגז החיים מימן.

לגבי כוכבי הלכת במערכות שמש רחוקות, ובכן, גם שם המצב לא מבטיח. קרבתם של כוכבי הלכת הגדולים אל השמש שלהם, גורמת לטמפרטורה גבוהה של האטמוספירה שלהם ולהבדלים קיצוניים בין היום ללילה. רק אם בהמשך התפתחות מערכת השמש יתרחק כוכב הלכת מהשמש שלו, הוא יתקרר ויתפתחו אצלו תנאים מתאימים לחיים.

לסיום, מספר מילים לגבי המתנגדים למסקנות הנחרצות של מאמר זה.

אף על פי שהדברים ממש ברורים מאליהן וקיים קונצנזוס מלא לגביהם, עדיין ישנם כאלה הטוענים שחיים יתכנו גם בכוכבי הלכת הקטנים…

אנו נביא כאן את דעתו החריגה של מדען עקשן אחד .

מדען זה, המוכר לנו מסידרת המאמרים הפרובוקטיביים שהוא כותב, מתעקש שחיים ייתכנו גם בכוכבי הלכת הקטנים, ואפילו… בכוכב הלכת השלישי, העטוף חמצן ב”אטמוספרה” הדלילה והלוהטת שלו (כ-300 מעלות קלווין!).
כשהתבקש המדען להסביר טענתו, הוא אמר שיתכן ובמעמקי האוקיינוס של כוכב הלכת השלישי, הרחק מהחמצן הקיים “באטמוספירה” שלו, יתכנו תנאים לחיים.,

אבל , הוסיף אותו מדען, הוא לא רואה כל מניעה שבתנאים מסוימים יתפתחו חיים גם … ב”אטמוספירת” החמצן של כוכב לכת זה…… אשרי המאמין!.

*