כוכב חלף דרך מערכת השמש שלנו לפני 70 אלף שנה

כוכב שולץ – שהוא למעשה זוג כוכבים קטנים, האחד ננס אדום והשני ננס חום – חלף במרחק של 0.8 שנות אור מהשמש, לשם השוואה, הכוכב הקרוב ביותר לשמש כיום הוא פרוקסימה קנטאורי ומרחקו מאיתנו 4.2 שנות אור. כיום הוא מרוחק 20 שנות אור מאיתנו וממשיך להתרחק במהירות. ככל הנראה השפעתו על כדור הארץ היתה זניחה

אסטרונומים דיווח לאחרונה על חישובים לפיהם צמד כוכבים חלף בקרבת האיזורים הקיצוניים של מערכת השמש שלנו בסך הכל לפני 70 אלף שנה, כאשר בני האדם הראשונים החלו לצעוד בכדור הארץ. המעבר היה ככל הנראה קרוב דיו כדי להשפיע על מסלוליהם של שביטים בענן אורט, אך לניאנדרטלים ולאבותינו הקרו-מניונים לא נשקפה סכנה. ואולם כעת מוכנים האסטרונומים לבחון האם אירעו מקרים נוספים מסוג זה.

החוקר הראשי, אריק מאמאייק מאוניברסיטת רוצ’סטר ועמיתיו דיווחו בכתב העת אסטרופיסיקל ג’ורנל על המעבר הקרוב ביותר הידוע של כוכב למערכת השמש שלנו והוסיפו כי “טיסת המעבר גרמה ככל הנראה להשפעות זניחות על המסלול ארוך הטווח של השביטים. ואולם הגילוי הנוכחי של צמד הכוכבים מדגיש את חשיבותו פליטת השביטים מענן אורט בעת מעבר קרוב.

כוכב שולץ חלף במרחק של 0.8 שנות אור מהשמש, לשם השוואה, הכוכב הקרוב ביותר לשמש כיום הוא פרוקסימה קנטאורי ומרחקו מאיתנו 4.2 שנות אור.

בעוד האינטרנט רוחשת תיאוריות קונספירציה על כוכב המכונה נמסיס המתקרב למערכת השמש הפנימית ובדרך כלשהו מוחבא על ידי נאס”א, הננס האדום ומלווהו מייצגים את הדבר האמיתי.
בשנת 1984 העלו הפלאונתולוגים דייויד ראופ וג’ק ספקוסקי השערה לפיה כוכב ננס עמום, שזכה בציבור לכינוי נמסיס, מקיף את השמש במסלול ארוך במיוחד. הם העירכו כי מסלולו של הכוכב מביא אותו לקרבת מערכת השמש הפנימית אחת ל-26 מיליון שנים. התקרבות זו גרמה להתפרצות גשם של שביטים ולהכחדות המוניות בתקופות אלה. בלא צירוף מקרים אלא בשל התפוצה הגבוה השל ננסים אדומים בשביל החלב, כוכב שולץ (Scholz’s star) כמעט מתאים לתסריט זה. נמסיס המוצע אמור היה להיות במרחק המשתרע עד ל-95 אלף יחידות אסטרונומיות, בהשוואה למרחק הקרוב ביותר של שולץ – 50 אלף יחידות אסטרונומיות. (יחידה אסטרונומית היא המרחק בין כדור הארץ לשמש – 150 מיליון קילומטרים, יחידה שאין לה משמעות בפני עצמה אלא משמשת כאמצעי נוח לתיאור מרחקים במערכת השמש במקום להשתמש בקילומטרים).

מחקרים עדכניים באשר לקצב הפגיעות בכדור הארץ, הירח ומאדים הפחיתו את הסבירות לקיומו של כוכב נמסיס. ואולם כוכב שולץ – כוכב אמיתי הגורם לשיבושים בענן אורט, הוא כוכב בעל סיווג ספקטרלי M9. כוכבים מסוג M הם הכוכבים הנפוצים ביותר בגלקסיה שלנו וככל הנראה בכל היקום, ומהווים 75% מכל הכוכבים. מסתו של שולץ היא רק 15% מזו של השמש. שולץ היא מערכת כוכבים כפולה כאשר הכוכב השני המערכת הוא ננס חום מסוג T5. ננסים חומים עשויים אף הם להימצא בשפע ביקום ואולם בשל בהירותם המצוכה קשה מאוד לגלות אותם, למעט, כמו במקרה זה, כאשר הם מלווים כוכב בהיר יותר.

האסטרונומים דיווחו כי סקרו נתונים אסטרונומיים של הכוכבים סמוכים לשמש וזיהו את שולץ כעצם מעניין. המהירות הרוחבית שלו או המהירות הצידית של הכוכב נמוכה מאוד. בנוסף, הם זיהו כי המהירות הרדיאלית – המהירות אלינו או מאיתנו – היתה מהירה מאוד. כוכב שולץ מתרחק ישירות ממערכת השמש. כדי לדעת עד כמה היה שולץ קרוב אלינו בעבר הם נדרשו לנתונים מדויקים יותר.
השותפים השתמשו לשם כך בשני טלסקופי ענק הממוקמים בחצי הכדור הדרומי. במצפה הגדול של דרום אפריקה the Southern African Large Telescope (SALT) בדרא”פ וטלסקופ מגלאן במצפה לאס קמפאנס בצ’ילה. כעת הם יכלו לבחון במדויק את המהירות הצידית והרדיאלית של הכוכב ולחשב את מסלולו בהתחשב בתנועת השמש ושולץ סביב מרכז הגלקסיה.

כוכב שולץ הוא כוכב פעיל שהחוקרים אומרים שלמרות קרבתו הוא מאיר בדרגת אור 11, דרגת אור עמומה במיוחד, אך התפרצויות על פניו עשויות להעלות את בהירותו לרמה נראית ולהיראות כ”כוכב חדש” בעיני בני האדם הפרימיטביים של אותה תקופה.
כיום מרוחק שולץ כ-20 שנות אור מאיתנו, אך הוא עדיין אחד מ-70 הכוכבים הקרובים ביותר למערכת השמש ואולם האסטרונומים חישבו, בדיוק של 98% כי שולץ חלף בטווח של חצי שנת אור או 50 אלף יחידות אסטרונומיות מהשמש. במקרה, מרחק זה של 50 אלף יחידו תאסטרונומיות מסמל את גבולו החיצוני של ענן אורט שבו מרחפים מיליארדי שביטים במעין מחסן קר, במסלול שנדרשות בו אלפי שנים להקיף את השמש.

לאור תוצאות החישובים הללו המעידים על התקרבות זו, השותפים לכתיבת המאמר וחוקרים אחרים מתכננים חיפושים אחר כוכבי “נמסיס” נוספים. טלסקופ הסקר הסינופטי הגדול The Large Synoptic Survey Telescope (LSST) וטלסקופים אחרים שיפעלו בעשור הקרוב יספקו מערך של נתונים שיוכל לסייע באיתור ננסים אדומים, ננסים חומים ואולי גם כוכבי לכת ‘יתומים’ המרחפים בחלל הקרוב. כמה מהם עשויים לאתר מעברים בעבר או התקרבויות עתידיות של כוכבים כאלה לשמש וכדור הארץ.