מעבדת חלל ישראלית הגיעה לתחנת החלל הבינלאומית

מעבדת חלל וזעירה שפותחה בתמיכת סוכנות החלל הישראלית ובה 4 ניסויים חיים שלא נוסו עד כה בחלל, הגיעה אתמול לתחנת החלל הבינלאומית בסיפון חללית אספקה מסוג סיגנוס, והיום יתחילו הניסויים בשליטה מכדור הארץ

חללית המטען סיגנוס שנשאה את המעבדה לתחנת החלל הבינלאומית (צילום: נאס"א).
חללית המטען סיגנוס שנשאה את המעבדה לתחנת החלל הבינלאומית, לפני החיבור עם הזרוע הרובוטית של התחנה (משמאל). צילום: NASA.

מעבדה חדשנית של חברת ספייס-פארמה הישראלית המכילה 4 ניסויים בתחום מדעי החיים הגיעה ביום שלישי, 14 בנובמבר, לתחנת החלל הבינלאומית לאחר שיגור מוצלח בסיפונה של החללית סיגנוס ביום ראשון.

המעבדה, שפיתוחה נתמך על ידי סוכנות החלל הישראלית, ייחודית בכך שהיא מתנהלת ללא מגע אדם ונשלטת ישירות על ידי החוקרים מכדור הארץ. במעבדה, שני ניסויים של חוקרים אמריקאים, ניסוי של חוקר שוויצרי וניסוי נוסף של חברת פארמה ישראלית. הניסויים על תאים ביולוגיים חיים במעבדה החללית, נחשבים חדשניים ולא התקיימו עד כה בחלל. כבר היום צפוי להתחיל הניסוי הראשון.

לדברי שר המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס: "אנחנו גאים לראות כיצד יזמים ישראלים בתחום חדש ומתפתח של סטארט אפים חלליים שאותו אנו מקדמים, מצליחים תוך זמן קצר לפרוץ גבולות ולרשום הישגים בחלל. זו הוכחה נוספת שישראל היא מעצמת חדשנות ופורצת דרך בכל תחום".

מעבדת "נקסוס" של ספייספארמה ששוגרה לתחנת החלל ביום ראשון האחרון יחד עם מטען אספקה של 3 טון לאסטרונאוטים בתחנה, מכילה אומנם ארבעה ניסויים אך גודלה זעיר – 20*10*10 ס"מ במשקל 2.3 קילו בלבד – דבר המוזיל את עלויות השיגור. המעבדה כוללת מיקרוסקופ-מצלמה המצלם דגימות לפי דרישת החוקרים. המעבדה ייחודית ביכולת הטכנולוגית שלה לשמור על טמפרטורה שדומה לגוף האדם, 37 מעלות, ועל מאזן חשמלי.

מעבדת החלל של ספייס-פארמה בהכנה לשיגור (צילום: ספייס-פארמה)
מעבדת החלל של ספייס-פארמה בהכנה לשיגור. צילום: ספייס-פארמה.

הפיתוח של ספייס-פארמה ייחודי גם בכך שהוא מאפשר לשלוט על הניסויים על ידי החוקרים מכל מקום בכדור הארץ – באתר אינטרנט דרך המחשב או באפליקציה בטלפון הסלולרי. החוקרים יוכלו להתערב בניסוי, לנהל אותו, לשלוף תמונות מיקרוסקופיות, לקבל נתונים בזמן אמת על הקרינה, הטמפרטורה ועוד, ללא תלות באסטרונאוט. החלל מספק סביבת ניסוי אופטימאלית לבדיקה של השפעת תנאי תת כבידה על חומרים כימיים וביולוגיים למשל לצורך בדיקת עמידות של תרופות.

לדברי מייסד החברה יוסי ימין: " העמידה בתנאי השיגור הנוקשים של נאס"א מהווה תו תקן משמעותי לחברה שזהו לה השיגור השני לחלל תוך 9 חודשים. הפעילות מול האמריקאים היתה תובענית ואין זה מובן מאליו שהמערכת הוכשרה לתוך חללית המטען".

המעבדה תתקבל בתחנת החלל ככל הנראה על ידי האסטרונאוט האיטלקי פאולו נספולי שגם ביקר בשבוע החלל בישראל לפני כארבע שנים, שיחבר אותה לחשמל בתחנה. מאותו הרגע תתנהל המעבדה בשליטה ישירה מכדור הארץ וללא צורך במגע אדם. הניסויים יסתיימו בתוך שלושה שבועות ולראשונה תוחזר המעבדה לכדור הארץ בתוך מספר חודשים מתום הניסוי לשם ביצוע אנליזות על ידי החוקרים, לצורך קידום המחקר.

שיגור החללית סיגנוס, ובסיפונה המעבדה הישראלית, לעבר תחנת החלל הבינלאומית ביום ראשון, על גבי משגר מסוג אנטארס

אחד הניסויים שיבוצעו במעבדה החללית היא של ד"ר שרה וולש שמחקרה עוסק בחיידק שגורם לזיהומים בעיקר בקרב אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה. הניסוי שלה בוחן השפעה של תנאי מיקרו-כבידה על מולקולה שגורמת לחיידק להשתנות. הניסוי עשוי להוביל לגילוי תרופה לחיידק ודרכי טיפול חדשים.

זהו שיגור שני לספייס-פארמה, שלוויין המעבדות הזעיר הראשון שפיתחה, "דידו", ובו ארבעה ניסויים שוגר בפברואר האחרון לחלל ופועל מאז בהצלחה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן