סיקור מקיף

מבט חודרני על הסופרנובה של קפלר

טלסקופ החלל צ'אנדרה סייע לפתור מסתורין בן 400 שנה, ובסדרת תצלומי רנטגן הוא חשף שמקורה בפיצוץ של ננס לבן שספח חומר מכוכב שליווה אותו, סוג סופרנובה הידוע בשם la, אך גם טיפוס נדיר בתוך קבוצה זו 

  טלסקופ החלל צ'אנרדה המצלם בתדר קרני ה-X יצר את ההדמיה המדהימה של אחת משרידי הסופרנובת הצעירים ביותר בגלקסיה שלנו. הסופרנובה הבהיקה בשמים לפני למעלה מ-400 שנה, בטרם המצאת הטלסקופ. אך היא היתה בהירה כל כך שלא היה צורך בטלסקופ כדי לצפות בה – היא הגיעה לבהירותו של כוכב הלכת צדק בשיאה. ואחד האסטרונומים הגדולים בהסטוריה, יוהנס קפלר, היה שם כדי לצפות בה.

כעת, 400 שנה מאוחר יותר, פנה טלסקופ החלל צ'אנדרה לשרידי הסופרנובה של קפלר וזה מה שהוא ראה. התמונה בוצעה באמצעות שילוב תצפיות של צ'אנדרה במשך למעלה מתשעה ימים והורכבה לתצלום X אחד.

לפני תצפיות אלו נשאר העצם בחזקת מסתורין. נראה שיש בו כמויות גדולות של ברזל ולא נמצא בליבתו כוכב ניוטרון – שיעיד על כך שמדובר בסופרנובה מסוג la, שבה ננס לבן התפוצץ לאחר שבלע לתוכו חומר מכוכב מלווה. ואולם צילומים באור הנראה הראו כי העצם מתפשט לתוך ענן דחוס של חומר עשיר בחנקן. הדבר עשוי להעיד על כך שמדובר בסופרנובה מסוג II שבה כוכב מאסיבי אחד משיר שכבה של חומר לפני שהוא מתפוצץ.

התצפיות החדשות של צ'אנדרה סייעו לפתור את המסתורין. האסטרונומים חישבו את הכמות היחסית של החמצן והברזל בענן השאריות, וקבעו כי כמויות אלה מעידות על היותה של הסופרנובה מסוג la. יתכן שהיא בכל זאת תצורה נדירה של סופרנובה מסוג la  שבו הכוכב מתפוצץ מאה מיליון שנים לאחר התחלת בליעת החומר מהכוכב המלווה ולא מיליארדי שנים לאחר שהם הופכים לננסים לבנים ומתחילים איפוא בתהליך ספיחת החומר.

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. לאבי בילובסקי ומתי תהיה הטיסה הבאה לתחנת החלל
    לאמצאתי את התשובה ובאיזה תאריך

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן