מרוץ החלל החדש שמטרתו להביא את האינטרנט לכל העולם

רק לכ-40% מאוכלוסיית העולם יש כיום גישה לאינטרנט והצמיחה השנתית כבר הואטה מ-10.5% בשנת 2012 ל-8% בשנת 2013 ו- 7.9% בשנת 2014. כל צמיחה נוספת תדרוש גישה חסכונית כדוגמת רשת לוויינים גלובלית. בזכות הייצור ההמוני של מיקרו-לוויינים, ובניית אינטרנט בפס רחב שתפעל באמצעות קבוצות לוויינים, נפתחות אפשרויות רבות.

אותות מהחלל: האם רשת של לוויינים יכולה באמת לספק גישה סבירה לאינטרנט לכל? איור: Shutterstock
אותות מהחלל: האם רשת של לוויינים יכולה באמת לספק גישה סבירה לאינטרנט לכל? איור: Shutterstock

מחבר: נירמאלאתאס אמפלאוונאפילאי תאס, אתר, Theconversation
מנהל מכון Melbourne Networked Society Institute, באוסטרליה, פרופסור להנדסת חשמל ואלקטרוניקה, וכן מייסד שותף ומנהל אקדמי של תכנית המאיצים של אוניברסיטת מלבורן (תכנית לעידוד חברות הזנק).

אנו נמצאים בתחילתו של מרוץ חלל חדש, שנועד לחבר מיליארדי בני אדם לאינטרנט באמצעות רשת לוויינים גלובלית. יצרנית התעופה והחלל האירופית איירבוס הודיעה בתחילת החודש כי תתכנן ותבנה עד 900 לוויינים עבור חברת OneWeb, חברה בבעלות הפרטית, ואשר ריצ'רד ברנסון משמש חבר מועצת המנהלים שלה.

OneWeb אומרת בהודעה שפרסמה כי שיגורי הלוויינים של התכנית יחלו בשנת 2018 כדי לתת את הגישה לאינטרנט במחיר סביר עבור כולםעל ידי אספקת פס רחב במהירות גבוהה ובהשהייה נמוכה, בקצב כולל (לכלל המשתמשים) יגיע ל-10 טרהביט לשנייה כלומר 2-50 מגהביט לשנייה למשתמש.

זה מהלך שאפתני שבא בעקבות דיווחים לפיהם חברת SpaceX של היזם אילון מוסק מבקשת אישור ממשלת ארה"ב לשגר לחלל רשת של 4,000 לוויינים כדי לספק גישה דומה לאינטרנט.

גישה לאינטרנט באמצעות לווין איננה דבר חדש. חברת NBN האוסטרלית מתכננת לשגר בספטמבר לוויין שיסייע לחבר אנשים באזורים נרחבים לרשת במהירות גבוהה שלה.

אבל מה שעושה את OneWeb והמיזמים של SpaceX מעניינים היא התכנית שלהם לחבר בין אנשים בכל מקום על פני כדור הארץ, בדומה לתכנית שחשפה גוגל בשנה שעברה. גם פייסבוק הכריזה על פרוייקט דומה – internet.org שמטרתו להקל על יותר אנשים בכל מקום להתחבר לאינטרנט.

רשת WORLD WIDE WEB אמיתית
רק לכ-40% מאוכלוסיית העולם יש כיום גישה לאינטרנט והצמיחה השנתית כבר הואטה מ-10.5% בשנת 2012 ל-8% בשנת 2013 ו- 7.9% בשנת 2014. כל צמיחה נוספת תדרוש גישה חסכונית כדוגמת רשת לוויינים גלובלית. בזכות הייצור ההמוני של מיקרו-לוויינים, ובניית אינטרנט בפס רחב שתפעל באמצעות קבוצות לוויינים, נפתחות אפשרויות רבות.

לחברות אינטרנט גדולות כמו פייסבוק וגוגל יש היגיון עסקי להגדיל את הגישה לאינטרנט בעולם המתפתח. לאחר שנהנו מהחדירה העצומה של קישוריות לאינטרנט בקרב תושבי המדינות המפותחות, רואות חברות אלה הזדמנות בשוק שעדיין לא נוצל בקרב אלה שאין להם כיום גישה לאינטרנט.

הממשלות חייבות לנצל את ההזדמנויות הללו ולחבר את התושבים לאינטרנט ולהשיג בכך יתרונות חיוביים רבים לקהילה. האינטרנט תומך בפיתוח על ידי מתן האפשרות לדור הצעיר לרכוש ידע ומיומנויות ולתרום לצמיחה הלאומית. החיבור הזה גם יכול לעזור לאוכלוסיה המבוגרת להישאר פעילה ובריאה.
הקישוריות משנה את כל תחומי החיים כגון תחבורה, ייצור, לוגיסטיקה ותכנון סביבתי. הדרך של ממשלה להשיג יעילות רבה יותר ולקבל יחס טוב יותר של עלות-תועלת תלויה ביכולת של אזרחיהם להתחבר לאינטרנט. גישה לקישוריות דיגיטלית היא מרכיב חיוני של החברה המרושתת וחיוני שתהיה גישה שוויונית ואוניברסלית בכל רחבי העולם.

הגישה צריכה להיות בעלות סבירה

Alliance for Affordable Internet הדגישה כבר מזמן את הצורך בהגדלת שיעור בעלי יכולת הגישה לאינטרנט באמצעות אספקת אינטרנט במחיר סביר לאחוז גדול יותר מאוכלוסיית העולם.
דו"ח Affordability Report האחרון שלה חושף כי רק 5% מהאוכלוסייה ב-49 המדינות המפותחות פחות מחוברים לאינטרנט. ל-2 מיליארד אנשים החיים על פחות מ-2 דולר ליום, גישה בסיסית בפס רחב יכולה לעלות על 40% מההכנסה החודשית שלהם.
ההכנסה הנמוכה באזורים רבים אינה יוצרת ביקוש מספיק שיצדיק השקעה בחיבור לאינטרנט. הדבר משאיר קהילות אלה במעגל קסמים, שבו הולך ומתרחב הפער בין המחוברים וכאלה שאינם מחוברים. רשת לוויינים גלובלית עשויה להיות אחד הפתרונות שיאפשרו גישה כזו.

אבל איך זה יעבוד?

אספקת רשת בפס רחב מסוג זה דורשת התגברות על אתגרים משמעותיים בתכנון, פריסה ותפעול של תשתיות גלובליות ובמחיר סביר עבור אלו הסובלים ממצוקה כלכלית או מתגוררים באזורים מרוחקים.

קונסטלציות גדולות של לוויינים דורשות טכנולוגית תמסורת (Backhaul) זריזה וחסכונית שתספק קישוריות ושתאפשר להרחיב את פריסת האינטרנט. הכוונה תמסורת היא לקישוריות הנדרשת עבור הלוויינים והאינטרנט על מנת לספק ללקוחות את הגישה לאינטרנט. קישוריות זו ניתנת להשגה באמצעות קרני לייזר או גלי מיקרו הפועלים בתדרי מילימטר. היא גם דורשת מערכות פנימיות שתשמורנה על היחס בחלל בין הלוויין הבודד ללוויינים אחרים למרות השינויים במיקומם היחסי.

לחלופין, הלוויינים יכולים ליצור את ההתמסורת החיונית באמצעות התחברות לתחנות קרקע הממוקמות בקרבה לשערי גישה גדולים לאינטרנט גדולים. כך או כך, רשתות לוויינים גם צריכות תחנות קרקע ושערי גישה לאינטרנט, המוסיפים לעלות ולמורכבות של פריסת הרשת וניהולה.

באמצעות שימוש בקונסטלציות גדולות של לוויינים, אנו יכולים לצפות מכך שחלק מהלוויינים לא יתפקדו בכל רגע נתון. המפעילים נדרשים להתחשב במגבלות התפעול ולהביא בחשבון סיכונים לאובדן לוויינים. זו הסיבה לכך שבמסגרת עסקת OneWeb/Airbus ייבנו 900 לוויינים אך התכנון הוא לשגר רק 700.

גישה בפס רחב מבוסס לוויין עשויה להיות רק בהישג ידם של אלה המתגוררים ביישובים כפריים במדינות מפותחות ולתקשורת במצבי חירום. שאלת המפתח היא האם המפעילים יוכלו למנף את השווקים הראשוניים הללו כדי לספק גישה במחיר סביר ל-2 מיליארד בני האדם המרוויחים שני דולרים ליום.

העולם זקוק לקישוריות והוא נדרש לה כעת במקומות שבהם היא כבר כמעט בלתי אפשרית מהבחינה הטכנית. מיקרו-לוויינים יכולים לספק פוטנציאל אמיתי שכדאי לחקור ועשוי להיות הדלק המניע של מרוץ חלל חדש, הפעם בין חברות האינטרנט.

לידיעה באתר The Converstation

גילוי נאות: נירמאלאתאס אמפלאוונאפילאי תאס (Thas Ampalavanapillai Nirmalathas) הוא פרופסור להנדסת חשמל ואלקטרוניקה. הוא מנהל מכון Melbourne Networked Society Institute שקיבל מימון ממגוון רחב של מקורות, כולל אוניברסיטת מלבורן, שותפים בתעשייה וכן ממשלת מדינת ויקטוריה. הוא גם המייסד והמנהל האקדמי של תכנית המאיצים של מלבורן אשר מסייעת לקידום תרבות יזמות באמצעות קידום חברות הזנק. הדעות מובאות במאמר זה הן לחלוטין של המחבר ואינם משקפים את הדעות של מעסיקו – אוניברסיטת מלבורן. הוא מקבל מימון ממועצת המחקר האוסטרלי. אוניברסיטת מלבורן מספקת מימון כשותף מייסד של Theconversation.au.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן