סיקור מקיף

הצצה אל מה שנעשה מתחת לכתם שמש

נאס"א שחררה לפרסום סרטון שצולם בידי החללית היפנית הינודה של כתם שמש גדול שפרץ בדצמבר 2006  *תמונות ראשונות מחלליות סטראו

 

לחצו על התמונה לצפיה בסרטון (MPEG)

סרטון שצילם הטלסקופ האופטי הסולארי (SOT) במצפה השמש היפני-אמריקני הינודה ב-13 בדצמבר 2006 מראה את פרטיו של כתם שמש מספר 930 למחזור זה, כתם חזק במיוחד מסוג X. מדובר באחד הסרטונים המפורטים ביותר של סופות שמש שפיסיקאי השמש ראו מעולם. הכתם צולם ברזולוציה של 0.2 שניות קשת או 0.00006 המעלה. הטלסקופ יכול היה לצפות במקטעים של השמש שרוחב כל אחד מהם כ-150 ק"מ, ממרחק 150 מיליון ק"מ.

ואולם רזולוציה היא רק חלק אחד של הסיפור, "מה שהופך את הינודה למיוחד כטלסקופ שמש הוא היכולת הייחודית שלו לראות את השדה המגנטי של השמש" אומר ג'ון דייויס, המדען הראשי בפרויקט הינודה עבור נאס"א במרכז טיסות החלל מארשל. לדבריו יכולת זו היא שאיפשרה הצצה אל המתרחש מתחת לכתם השמש של ה-13 בדצמבר.

"סופות שמש הן במהותן מגנטיות" מסביר דייויס. "במערבולת הנמצאת מעל כתם שמש, קווי הכוח המגנטי מרקדים ונמתכים עד שהמתח מגיע לנקודה מסוימת, ואז הכל מתחיל להתפוצץ."

"רצועת גומי יכולה לספק אנלוגיה טובה. קוח אחת מהשולחן, אחזו קצה אחד שלה בכל יד, מתחו וסובבו. אם תסובבו שוב ושוב עד לקיצוניות, הרצועה המיוסרת תקרע לפתע ותשחרר בכאב את כל האנרגיה שזה עתה הכנסנו לתוכה. שדה מגנטי מתנהג כמו רצועות גומי והינודה יכלה לראות את הסיבובים והמתיחות שנוצרו בסופה של ה-13 בדצמבר" אמר.

בסרטון נפרד (לחצו על הקישור לסרטון ברזולוציה גבוהה) רואים את הסופה, דמוית הוריקן, אך גודלה לפחות כפליים מכדור הארץ. למעשה זו מפה מגנטית של איזור הסופה בקצה הדרומי של כתם השמש 930. החיצים האדומים מתארים את כיוון השדה המגנטי של כתם השמש, האיזורים הלונים הם בעלי קוטביות חיובית (N), והשחורים הם בעלי קוטביות שלילית (S). הסרטון מתחיל ב-10 בדצמבר, שלושה ימים לפני ההתפרצות ומסתיים ב-14 בדצמבר, יום אחד לאחר ההתפרצות.

 תמונות ראשונות מסטראו

 (נא ללחוץ על הצילום לקבלת התמונה ברזולוציה גבוהה)

צמד חלליות סטראו המקיפות את השמש במסלולים שונים, ומכאן גם במהירויות שונות וצופות לפיכך בשמש מזויות שונות, שיגר השבוע תמונות ראשונות של פני השטח של השמש. שילוב הנתונים משתי החלליות נותן לנאס"א אפשרות לבנות תמונה תלת ממדית ובכך להעריך טוב יותר לאן מתקדם החומר שנפלט בהתפרצויות השמש.

שיטה זו תאפשר לדייק יותר בחיזוי אירועים שעלולים להשפיע על כדור הארץ, שכן חלקיקים אלה עלולים לפגוע בכדור הארץ ולגרום לשיתוק רשת החשמל באזורים נרחבים, פגיעה בלווינים בחלל, וכן סיכון בני אדם הנמצאים בפעילות בחלל.

 

 

לידיעה באתר נאס"א

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן