מסלול התנגשות: שביט עושה דרכו לעבר מאדים

השביט 2013 A1 עלול בסיכוי קטן אך לא זניח להתנגש במאדים באוקטובר 2014. גם אם לא, הוא יעטוף בזנבו את כוכב הלכת, ויגרום לשינויים אטמוספרים
השביט 2013 A1 בקרבת מאדים, כשהוא עוטף אותו בזנבו. תחזית לאירוע שיתקיים באוקטובר 2014. איור: נאס"אעדכון, בינתיים נערכו בדיקות נוספות ואפשרות ההתנגשות נשללה.

במשך השנים, המדינות הפעילות בחקר החלל שיגרו עשרות חלליות ורכבי שטח לחקור את מאדים. כיום מקיפים את מאדים שלושה לווינים פעילים, ושני רכבים – אופורטיוניטי וקיוריוסיטי מתגלגלות על חולות מאדים מלמטה. מאדים יבש, עקר וחסר חיים.

בקרוב החלליות הללו עשויות לחקור עולם מסוג שונה לחלוטין. קיים סיכוי קטן אך לא זניח שהשביט 2013 A1 יפגע במאדים באוקטובר 2014. כך מוסר דון יאומנס, מנהל תוכנית עצמים קרובי ארץ במעבדה להינע סילוני של נאס"א. ההערכות הנוכחיות מדברות על סיכוי של 1 ל-2000 להתנגשות כזו.

http://www.youtube.com/watch?v=1T2eBSexgX4
בסרטון וידאו חדש של סיינס קאסט, דנים המומחים בשאלה מה יקרה אם השביט 2013 A1 יפגע במאדים. צפו בו

קוטרו של גלעין השביט מוערך ב-1-3 קילומטרים, והוא מגיע במהירות של כ-56 קילומטרים לשניה או 200 אלף קמ"ש. "אם הוא יפגע במאדים, הוא יעביר אנרגיה בעוצמה של 35 מיליון מגהטון TNT." מעריך יאומנס. לשם השוואה, האסטרואיד שחיסל את תקופת הדינואורים על כדור הארץ לפני 65 מיליון שנה היה בעל עוצמה גדולה פי 3 – כ-100 מיליון מגהטון. לעומת זאת, המטאור שהתרסק מעל צ'ליאבינסק ברוסיה, בפברואר 2013 וגרם לנזקים לחלוטין היה זעיר מאוד – השביט שעושה דרכו למאדים יפיק אנרגיה חזקה פי 80 מיליון ממנו.

פגיעה לא עלולה לחסל את תוכנית החלל של נאס"א במאדים, אך היא עשויה לשנות את התוכניות, כמו את מאדים עצמו. "מדובר בניסוי אקלימי גדול" אומר מייקל מאייר, המדען הראשי בתוכנית התגליות במטה נאס"א בוושינגטון. "פגיעה כזו תעלה כמות גדולה של חומר לאטמוספירה של מאדים – אבק, חול, מים ושברים אחרים. התוצאה יכולה להיות חימום והרטבה לש אמדים בקנה מידה שלא ראינו עד היום."

מאייר מזהיר כי הרכב אופורטיוניטי המונע באמצעות קולטי שמש יחווה תקופה קשהאם האטמוספרה תהפוך עמומה. לעומתו, קיוריוסיטי, המונע בהינע גרעיני, יסתדר לא רע. הוא גם העיר כי מקפות מאדים תתקשנה לראות את פני הקרקע לתקופת מה לפחות, עד שהשברים יתחילו להתפנות.

פגיעה ישירה באחד מהכלים האנושיים במאדים לא סבירה. פול צ'ודאס מתוכנית עצמים קרובי ארץ של נאס"א מעריך כי הסיכוי של 1 ל-2000 משמעותו שיש סיכוי של 1999 ל-2000 שלא תהיה פגיעה. "קרוב לוודאי שנראה החטאה קרובה:" הוסיף.

גם החטאה קרובה תהיה אירוע גדול. הסימולציות האחרוונת של המסלולים מציבות את השביט ברדיוס של 300 אלף קילומטרים ממאדים בנקודה הקרובה. משמעות הדבר הוא שמאדים יכול למצוא את עצמו בתוך ה'זנב' הגזי של השביט. באופן חזותי, משמעות הדבר הוא שהשביט יגיע לבהירות אפס – כלומר בהיר פי כמה מכוכב בבהירות 1 כפי שנראה מפני השטח של מאדים.

"המצלמות על כל הכלים של נאס:א הפועלים על מאדים יוכלו לצלם את השביט 2013 A1" אומר ג'ים בל, מדען פלנטרי המומחה בהדמייה במאדים מאוניברסיטת אריזונה. "העניין עם מארס אודיסי ו-MRO יהיה ביכולת להפנות אותם לכיוון הנכון. הם משמשים לצפיה למטה – לא למעלה. מתכנני המשימה יצטרכו לחשוב האם הדבר אפשרי."

באשר לרכבי מאדים – אופורטיוניטי וקיוריוסיטי השאלה האם יוכלו לצלם בלילה. "אופורטיוניטי מונעת באנרגית השמש, כך שהיא תצטרך לחסוך אנרגיה בסוללה[ כדי להפעיל את המצלמות בלילה. מצד שני, קיוריוסיטי מונע באנרגיה גרעינית כך שהסיכוי שלו לצלם צילום לילי טוב יותר.

החוקרים יתעניינו במיוחד לראות כיצד תגיב אטמוספירת השביט במגע עם אטמוספירת מאדים. בין היתר צופה מאייר מטר מטאורים גדול. "ניתוח הספקורם של המטאורים הנשרפים יכול לתת לנו תובנה אודות הכימיה של האטמוספרה העליונה" אמר מאייר.

אפשרות אחרת היא היווצרות זוהר הקטבים על מאדים. שלא כמו כדור הארץ שיש לו שדה מגנטי המקיף את כולו, מאדים ממגונט רק בקטעים. פה ושם, מטריות מגנטיות מתפרשות החוצה מהקרקע ויוצרות מופע מטורף של קטבים מגנטיים- בייחוד בקוטב הדרומי. גזים מיוננים הפוגעים בחלקים העליונים של אטמוספירת מאדים יכולות ליצור זוהר הקוטב בקצות המטריות המגנטיות.

גם לפני שנודע על התקרבות השביט, נאס"א החליטה לשלוח למאדים חללית שתחקור את הדינמיקה של אטמוספירת מאדים, החללית המכונה לפחות בשלב זה MAVEN (קיצור של "Mars Atmosphere and Volatile Evolution"), תשוגר בזמן – בנובמבר 2013, ותגיע למאדים שבועות אחדים לפני השביט ב-2014.
.
ואולם לדברי החוקר הראשי של מייבן, ברוס ג'קובסקי מאוניברסיטת קולורדו, החללית לא תהיה מוכנה לצפות בשביט כאשר יגיע למאדים. "לוקח זמן להכנס למשימת מיפוי מאדים מהמסלול, להתקין את קולטי השמש, לפתוח ולנסות את כל המכשירים המדעיים" הוא מסביר.

"מייבן לא תהיה פעילה במלואה עד אולי שבועיים לאחר מעבר השביט. יש כמה אפקטים שהייתי מצפה שישארו לתקופה אורכה – בפרט אם השביט יפגע במאדים – ונוכל לצפות בשינויים אלה."

האסטרונומים עוקבים ומנטרים את 2013 A1. כל יום מצטברים נתונים חדשים המעדנים את מסלול השביט. ככל שרף השגיאת מצטמק, יאומנס מעריך שהפגיעה תישלל. "הסיכויים הם לטובת מעבר קרוב, לא התנגשות" אמר.

בכל מקרה, זה הולך להיות משהו טוב. המתינו לעדכונים ככל השביט מתקרב.

ולנו יש דה ז'הוו להתנגשות השביט שומייקר לוי 9 עם צדק בשנת 1993.

לידיעה באתר נאס"א

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

11 תגובות

  1. באמת מעניין שהסרטון הוא אחד לאחד לטקסט.
    אחרי שניכנסתי לקישור באתר נאסא מסתבר שכל הכתבה הזו מתורגמת מאנגלית.
    והיום אחרי שבדקו את זה כבר יודעים שלא תהיה פגיעה.
    יהיה נחמד אם יצרפו לכתבות האלו יותר תמונות של השביט ומסלולים שלו ויותר נתונים עליו

  2. ניתן ליצור למאדים ירח נוסף או להגדיל,או לאחד את הקיימים.אם פוגע במאדים אסטרואיד. מאדים כנראה מאבד חומר כי האטמוספרה שלו חלשה.

  3. מאדים מגן על כדור הארץ מאסטרואידים. בעבר הופצץ כדור הארץ בצפיפות אירועים גדולה וכך נוצרו הים והאטפמוספירה. כיום אם תהיה הפצצה היא תכחיד את החיים כאן. מאדים בהיותו כוכב חיצוני מגן על כדור הארץ ואם ייפגע משמעותית, הסתברותית יחטוף כדור הארץ יותר אסטרואידים יותר גדולים.

  4. כל מי שהתעללו בך אתה יכול ליצורתגובת שרשרת של ננוטכנולוגיה שיוצרת כמה שיותר אנשים קטנים שתקועים בתוך אטומים עם מיני תנורים קטנים מיליארדים שנים

  5. הצעה לניסוי:- לכוון את השביט הנ"ל כך שכן יפגע במאדים!! יהיה מעניין לראות אם נצליח לכוון, ואם נצליח לשנות את המציאות שם!
    כעת אני מצפה לשמוע תגובות בסיגנון:- " תנו למאדים לחיות!"
    חג שמח ומועדים לשמחה!!
    סבדרמיש יהודה

  6. כי לא ידועים פרטים מדויקים על השביט – למשל יש הבדל אם קוטר הליבה הוא קילומטר או שלושה. גם המסלול של שביטים עשוי להיות מוטה בגלל מעבר ליד גוף חללי אחר ומלבד זאת צריך עוד מדידות של המסלול בזמן אמת היום, כדי לעדן את הידע שלנו על המסלול העתידי. לכן יש טווח כלשהו שמאדים נמצא בתוכו.
    בכל מקרה, גם אם הוא יפספס, תהיה אינטראקציה בין זנב השביט ובין אטמוספירת מאדים, ועשויות להתרחש תופעות מעניינות בשל כך.

  7. אף פעם לא הבנתי את העניין הזה עם סיכוי לפגיעה, אם ידוע לנו מראש מסלולו של מאדים ואנחנו יודעים את מסלולו של השביט מדוע זאת בעיה לחשב אם תהיה נקודת מפגש או לא תהיה?

  8. חחחח
    הכתבה היא תרגום אחד לאחד של הסרטון??!
    אז למה לא לעשות ככתוביות וזהו?..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן