קירור חולים שלקו בהתקף לב ואיבדו את ההכרה עשוי להפחית את מקרי המוות והנזק המוחי
דונלד מקניל ניו יורק טיימס
https://www.hayadan.org.il/coolheart.html
בתקווה להציל אלפי בני אדם שלקו בהתקף לב וגם איבדו את ההכרה, ממליצה ועדה מיוחדת של "התאחדות הלב האמריקאית" להוריד את חום גופם, לאחר שבוצעה בהם החייאה ולבם החל לפעול מחדש. לטענת ההתאחדות, צינון הגוף מאפשר להחזיר את החולים לחיים לאט ובהדרגה, וכך להפחית את הנזק המוחי שעלול להיגרם להם. עם זאת, טרם פורסם פרוטוקול מסודר לטיפול בקירור.
מחקרים באירופה ובאוסטרליה הראו כי בקרב חולים שלקו בהתקף לב ותרדמת, שגופם קורר לטמפרטורה של 34-31.6 מעלות צלסיוס ושהושארו במצב זה עד 24 שעות, נרשמו פחות מקרי מוות ונזק מוחי מאשר בקרב כאלה שלקו בהתקף לב ותרדמת ושבוצעה בהם החייאה מהירה.
"מדובר בגילוי מאוד מרגש. הרבה מאוד חולים יוכלו להרוויח ממנו", סבור ד"ר טרי ואנדן הואק, מרצה לרפואת חירום באוניברסיטת שיקאגו ומחבר ההמלצה של התאחדות הלב האמריקאית, שפורסמה באחרונה בכתב העת של ההתאחדות, " ."Circulation"אבל נגענו רק בקצה הקרחון. אנחנו מקווים למצוא דרכים יעילות יותר לקרר את החולים".
כ-680 אמריקאים ביום שלוקים בהתקף לב סובלים גם מדום לב (אוטם שריר הלב) – מצב שבו הלב מפסיק לפעום ומתחיל לפרפר (fibrillation). אם קצב הלב לא יוסדר במהירות בעזרת דפיברילטור (מכשיר המייצר שוקים חשמליים), מוחו של החולה יתחיל לגווע מחוסר חמצן – מה שאכן מתרחש בקרב כ-%95 מהחולים שלוקים בדום לב מלא מחוץ לבתי החולים. בארה"ב הושקה תוכנית ציבורית גדולה להתקנת דפיברילטורים נישאים במטוסים, בבנייני משרדים ובמקומות ציבוריים אחרים, כדי להגדיל את הסיכוי להציל חיים.
לאחר כמה דקות ללא מחזור דם מידרדר מצבו של החולה והוא נכנס לתרדמת. במצב כזה, גם אם הלב מתחיל לפעום מחדש, לעתים קרובות החולה מת או סובל מנזק מוחי חמור. רופאים סבורים שרוב הנזק שנגרם לחולים שבהם בוצעה החייאה, מתרחש כשדם מחומצן זורם שוב למוח, וכתוצאה מכך נוצרים רדיקלים חופשיים התוקפים תאי מוח ויוצרים דלקתיות, אשר מחמירה עוד יותר את הנזק המוחי. קור מאט את התהליך הזה ועשוי להפחית או למנוע את הנזקים.
שאלות רבות טרם זכו למענה מלא: כיצד לקרר את החולים במהירות אך בצורה בטוחה? האם צריך להתחיל לקרר את גופו של החולה כבר באמבולנס? כמה זמן צריכים החולים להישאר במצב של "היפותרמיה רפואית"?
החוקרים האירופים, שהציבו להם למטרה להגיע לטמפרטורה הנדרשת בתוך ארבע שעות, השתמשו במזרן קר עם כיסוי שמפזר אוויר קר. צוות החוקרים האוסטרלי השתמש בשקיות קרח. בכל מקרה, נדרשות עד כשמונה שעות לקרר את החולה, אמר ד"ר ואנדן הואק.
תהליך הקירור חייב להתבצע בזהירות, אומרת מרי פראן חזינסקי, מדריכת החייאה במרכז הרפואי של אוניברסיטת ואנדרבילט. לדבריה, לעתים צריך להזריק לחולה חומר המרפה את השרירים כדי למנוע רעד. רעד, תגובה טבעית לקור, "הוא ניסיון של הגוף להגביר את צריכת החמצן, וזה סותר את מה שאנחנו מנסים לעשות".
בין טכניקות הקירור החדשות שנבחנות כעת אפשר למצוא קסדות קירור; הזרקת תמיסות פיסיולוגיות מקוררות לוורידי החולה; החדרת צנתרים עם נוזלים מקוררים מאוד לעורקי החולה; החדרת קרח מרוסק לקיבה באמצעות זונדה; או אפילו הנשמה באמצעות גזים מקוררים.
הרעיון שקירור יכול לעזור למי שלקו בהתקף לב או בשבץ מוחי, קיים כבר משנות ה-.50 רופאים רוסים שביצעו ניתוחי לב פתוח ללא גישה למכונות לב-ריאה, קיררו את החולים באמצעות קרח עד שמחזור הדם פסק.
הוועדה של התאחדות הלב האמריקאית כותבת בהמלצותיה על קירור חולים כי שיטת ההיפותרמיה נאסרה בארה"ב משום שנחשבה להליך קשה לביצוע. גם בשנת ,2000 כשההתאחדות עידכנה את ההנחיות הרפואיות לטיפול בחולים שלקו בהתקף לב, נחשבו עדיין העדויות ליתרונותיו של ההליך כלא מוצקות. אולם מאז 2000 בוצעו ניסויים בכלבים ובחזירים, וגם מחקרים חדשים בבני אדם הצביעו על יתרונות ברורים להליך.
במחקר האירופי השתתפו 273 חולים. %55 מהחולים שקוררו במהלך ההחייאה חיו בעצמאות מרבית שישה חודשים אחרי הטיפול, לעומת%39 מהחולים שלא קוררו. %41 מהחולים שעברו קירור במהלך ההחייאה מתו, לעומת %55 מהחולים שלא קוררו. במחקר האוסטרלי השתתפו רק 67 חולים, אך תוצאותיו הצביעו על יתרון מובהק עוד יותר לחולים שקוררו. כ-%51 מבין אלו שעברו תהליך קירור מתו, לעומת %68 מהחולים שלא עברו את התהליך.
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~590335309~~~58&SiteName=hayadan
