בנוסף לניסוי MEIDEX ישנם עוד שני ניסויים שתערוך קולומביה, ששותפים בהם חוקרים ישראלים
תמרה טראובמן
הניסוי הישראלי שייערך במעבורת החלל קולומביה מכונה ,MEIDEX ראשי תיבות באנגלית של "ניסוי אבק ישראלי במזרח התיכון".
מטרתו העיקרית של הפרויקט היא לחקור את השפעת סופות אבק וזיהום אוויר על האקלים במזרח התיכון. הניסוי תוכנן באוניברסיטת תל אביב, ולדברי פרופ' זאב לוין, אחד מראשי הניסוי, ימדדו במסגרתו אירוסולים – חלקיקי אבק המרחפים באסטמוספירה – מעל אזור הים התיכון. זאת, במטרה לבחון את השפעתם על היווצרות עננים וגשם.
לדברי פרופ' לוין, מידע שהתקבל בשנים האחרונות הוביל מדענים להאמין כי חלקיקי אבק משפיעים על תהליכים אקלימיים כמו היווצרות עננים וממטרים. עם זאת, לדבריו, "האבק הוא עדיין נעלם לא מובן במשוואה המכונה 'אקלים', וחקירותו נמצאת היום בחזית המחקר המדעי. האבק חשוב לא רק לישראל, הוא מכסה את כל כדור הארץ, והבנתו חשובה להבנת תופעת התחממות כדור הארץ, ממטרים ותופעות נוספות".
מצלמות הנמצאות במעבורת יכוונו לעבר סופות אבק, ובמקביל – יטוס מטוס מחקר מתחת לשטח הכיסוי של המעבורת. המטוס יאסוף נתונים נוספים שיסייעו בפירוש הנתונים שיתקבלו מהמכשירים שבמעבורת החלל. לדברי הצוות, הנתונים שיאספו יוכלו לשפר את דרגת הדיוק של מדידות האבק שעושים לוויינים הפועלים בחלל.
לפי התוכנית המקורית, ניסוי האבק היה אמור להתבצע בקיץ לפני כשנתיים, ואולם דחייתו הביאה לביצועו בעונת החורף, בעת שסופות האבק נדירות למדי. מכיוון שהצוות חשש שמיעוט הסופות בחורף יפגע באיכות תוצאות הניסוי, הוחלט להוסיף גם מדידות של זיהום אוויר ושלושה ניסויים אחרים.
באחד מהם יחקרו הבזקי אור מסתוריים המכונים "שדונים". הדיווחים הראשונים על שדוני האור התקבלו לראשונה בשנות ה-50 במאה הקודמת, על ידי טייסים שראו הבזקי אור בצבע אדום וכחול. "מדענים לא כל כך האמינו להם", אומר פרופ' לוין. ואולם בשנת1989 צולמו לראשונה, מהקרקע, תמונות של השדונים. לדברי לוין, השדונים מופיעים בעת סופות ברקים, אך לא ברור כיצד הם נוצרים. בניסוי – שייעשה בשיתופה של האוניברסיטה הפתוחה – ינסו החוקרים לפענח את אופן היווצרותם.
ישנם עוד שני ניסויים שתערוך קולומביה, ששותפים בהם חוקרים ישראלים:
– ניסוי לבדיקת יכולת ההתרבות של חיידקים בתנאי המיקרו-כבידה בחלל. הניסוי נעשה בהנחיית ד"ר ערן שנקר מהמכון הישראלי לרפואת חלל, וד"ר דיוויד וורמפלש, חוקר בנאס"א. שותפים בו יובל לנדאו, סטודנט לרפואה מאוניברסיטת תל אביב וטארק עדואן, סטודנט פלשתינאי לרפואה בארה"ב. לאחר חזרת המעבורת לכדור הארץ, ישוו החוקרים את החיידקים שגדלו בחלל לקבוצת חיידקים שגדלה בכדור הארץ, ויראו אם קיים הבדל בקצב או באופן גדילתם.
– ניסוי שיבדוק בחלל פורמולה, המכילה חיידק "פרו-ביוטי", ופותחה על ידי חברת "מטרנה". הניסוי יעשה בשיתוף של נאס"א, ד"ר שנקר מהמכון לרפואת חלל וד"ר יעל בר, רופאה וחוקרת במכון לפתולוגיה של בית החולים איכילוב. במסגרת הניסוי, תיבחן פעילות החיידק במבחנות שימצעו על גבי המעבורת, תוך השוואה לפעילות החיידק בכדור הארץ.
האסטרונאוט הישראלי, אילן רמון, יפקח גם על ניסוי שתוכנן על ידי תלמידי תיכון "אורט" בקריית מוצקין, בהנחיתו המדעית של הכימאי פרופ' אליעזר קולודני מהטכניון בחיפה. בניסוי יגודלו גבישים (מולקולות כימיות) בצבע כחול ולבן. גבישים מהסוג שיילקח לחלל גדלים בדרך כלל בניגוד לכיוון כוח הכבידה, והתלמידים רוצים לראות כיצד גדלים הגבישים בתנאי חוסר משקל.
שיגורה של המעבורת קולומביה היום יהיה הפעם ה-113 בה משוגרות מעבורות חלל לחלל והפעם ה-28 שבה משוגרת מעבורת זו. אחרי שתשלים משימה זו תוכנס קולומביה לשיפוצים, במהלכם היא תוכשר לצורך עגינה בתחנת החלל הבינלאומית. בשנים האחרונות צומצמה באופן משמעותי ההשקעה של ממשלת ארה"ב בתוכנית החלל האמריקאית ורוב המשאבים רוכזו אך ורק בבניית תחנת החלל הבינלאומית שלה.
המשלחת היוצאת לדרכה היום – ששם הקוד שלה הוא – 107-S.T.S תהיה המשלחת הראשונה זה שלוש שנים המשוגרת לצורך ניסוייים מדעיים בלבד, ולא לצורכי בניה ותחזוקה של תחנת החלל.
