15 דגמים של חלליות עלו לשלב הבא בתחרות על הכלי שיחליף את המעבורת החלל.
אבי בליזובסקי
החלליות שיחליפו את המעבורות המזדקנות של נאס"א עשויות להמריא כמו מטוס, לקבל דחיפה מטילי עזר שישובו לכדור הארץ לשימוש חוזר, ואחד הצעדים החשובים יהיה ביטול תפקיד הטייס.
מטוס החלל הניתן לשימוש רב פעמי, יצוייד במערכות ליציאת חרום ופליטה בטוחה של אנשי הצוות במקרה תקלה, וכן במערכת נחיתה אוטמטית. לפיכך הוא יהיה הרבה יותר בטוח ממעבורת החלל. כך אומרים אנשי הסוכנות שחשפו 15 דגמים מתוכננים. לדבריהם, הדור הבא של המעבורות יהיה הרבה יותר זול לתפעול.
המטרה היא שכלי החלל החדש יטוס החל משנת 2012, המועד שבו יפרשו מעבורות החלל מן השירות לאחר כשלושים שנה. "יהיה זה כלי קטן מעט יותר, כך שהוא לא יהיה מרשים כמו המעבורת, ולא תהיה הצגה כל כך גדולה בעת השיגור" אומר דניס סמית' מנהל יוזמת השיגורים של נאס"א, תוכנית שמתוקצבת ב-4.8 מיליארד דולרים.
כאמור אחת התכונות של החלליות תהיינה האפשרות שטילי השיגור יפרדו ממנה, ויטוסו בחזרה לאיזור השיגור. כיום צונחים שני מאיצי המעבורת באמצעות מצנחים בים ומובאים לאתר השיגור באמצעות ספינות.
נאס"א תשתמש בספינות החדשות לשגר אסטרונאוטים וציוד לתחנת החלל הבינלאומית וחברות תעשיתיות ומסחריות וכן צבא ארה"ב ישתמשו בדגם שונה במעט לשיגור לווינים למסלול.
בין המטרות העיקריות של נאס"א – להפחית את עלות שיגור מטענים למסלול סביב כדור הארץ מ-5,000 דולרים לק"ג במעבורת היום ל-500 דולרים ופחות. מטרה חשובה נוספת היא להפחית את הסיכון לתקלה קטלנית מ-1 ל-500 כיום ל-1 ל-10,000. אנשי הצוות חסרים כיום מערכת מילוט למקרה שמשהו מתרחש בשיגור, כפי שאכן אירע בשנת 1986 למעבורת צ'לנג'ר. אם נאס"א רוצה לשנות את שולי התקלות, עליה לדאוג למערכת כזו, אומר סמי'ת.
סמית' אומר כי כסאות המפלט נבחנים לשם כך, כמו גם תאי צוות בעלי יכולת טיסה עצמאית. מרכז החלל קנדי עשוי לשמש כאתר שיגור, אף כי לא יהיה בכך צורך. כמו כן עדיין לא הוחלט אם ההמראה תהיה אופקית או אנכית. החללית גם עשויה להכפיל את קיבולת המילוט של תחנת החלל הבינלאומית. כמו כן לא יהיה צורך בטייסים כאשר המערכת תהיה אוטומטית לחלוטין.
במהלך השנה האחרונה הפחיתה נאס"א את מספר הדגמים ל-15 מתוך אלפי הרעיונות שהועלו. 15 הרעיונות הועלו בידי שלוש גופים תעשיתיים: בואיהג, לוקהיד מרטין וחברה המשותפת לאורביטל סינסס ונורתורפ. הדגמים מבוססים על משגרים דו שלביים בעלי מנועים המונעים בבנזין, מימן או שילוב שלהם.
נאס"א מתכננת להתייצב על דגם אחד או לכל היותר שניים בשנה הבאה. פיתוח מלא של אחד מהדגמים יחל בשנת 2006 והטיסה הראשונה צפויה ל-2012. במקרה של עיכוב, נאס"א מתכננת לשמור על צי המעבורות שלה כשירות לטיסה עד שנת 2020.
"הגענו לירח תוך תשע שנים מיום ההחלטה על כך ופיתחנו את המעבורת בתוך שמונה שנים. כאן יש לנו עשר שנים לממש את ההתחייבות שלנו ולהגיע למערכת חדשה." מסכם סמית'.
בצילום: קונספט אמנותי של קונספט "מונית חלל" שתוכננה לשימוש חוזר בידי נורתורופ. איור – נאס"א
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~330455231~~~9&SiteName=hayadan
