כך מעריכה חברת תומפסון רויטרס, שבחרה שלוש קבוצות שהמאמרים שפרסמו הם המצוטטים ביותר. בנוסף לשני מפתחי ה-OLED עשויים לקטוף את הפרס מפתחי חומרים מזו-נקבוביים פונקציונאליים ומשפרי תהליך הפילמור
פרופ’ צ’ינג טאנג פרופסור להנדסה כימית, אוניברסיטת רוצ’סטר במדינת ניו יורק ובמכון למחקרים מתקדמים באוניברסיטת הונג קונג וסטיבן ואן סליקה, מנהל טכנולוגי ראשי בחברת קאטיבה מקליפורניה, מפתחי הדיודה פולטת אור (LED) המבוססת על חומר אורגני מוזכרים בידי חברת תומפסון רויטרס בין המועמדים האפשריים לזכיה בפרס נובל לכימיה, שההודעה עליו תימסר ביום רביעי הקרוב.
החברה מפעילה אלגוריתם הבוחן את הפיתוחים שהמאמרים הראשוניים שלהם הם המצוטטים ביותר וטרם קיבלו פרס נובל בתחומים האקדמיים (רפואה, פיסיקה, כימיה וכלכלה). בסופו של דבר היא מפרסמת את פרטיהן של שלוש קבוצות הראויות ביותר ובמקרים רבים גם קלעה החברה ובין השלושה היתה גם הקבוצה הזוכה.
טנג וסלייקה, שעבדו בחברת קודאק ברוצ’סטר ניו יורק (כזכור זו היתה אחת החברות הגדולות בתחום הצילום אשר לא שרדה את המעבר לצילום הדיגיטאלי), פרסמו בשנת 1987 מאמר בכתב העת Applied Physics Letters בו חשפו כיצד השילוב הנכון של כימיקלים אורגניים מסוגל לייצר אור מועיל מבלי להשתמש בכמות חשמל מרובה. המאמר צוטט למעלה מ-9,100 פעמים. טאנג פרסם מאמר באותו כתב-עת שנה קודם לכן, בו הוא דיווח על פיתוחו של תא פוטו-וולטאי המבוסס על שתי שכבות של חומר אורגני (מאמר זה צוטט יותר מ-2,700 פעמים).
צ’ארלס קרסגה, מנהל טכנולוגיות ראשי בחברת הנפט ערמקו, ריונג ריו מנהל המרכז לננו חומרים במכון המתקדם לכימיה של קוריאה וגלן סטאקי העובד בתאגיד חשוגי, ורופ’פ באוניבסיטת קליפורניה בסנטה ברברה, ראויים לזכות בפרס נובל לכימיה . על הפיתוח של חומרים מזו-נקבוביים פונקציונאליים. חומרים מזו-נקבוביים הם חומרים חלולים שהנקבוביות שבהן מגיעות לקוטר של 2-50 ננומטרים, והם לפיכך בעלי שטח פנים גבוה, דבר שהופך אותם למצע שימושי עבור זרזים, ביו-חיישנים, ליישומי דימות ולהפרדה בררנית של תערובות.
קרסגה היה הראשון שהראה כי ניתן להכינן במעבדה בגדלים שונים ומאמרו צוטט 11,500 פעמים. המחקר של המדען ריו התמקד בעיקר בפחמן מזו-נקבובי. סוג כזה של חומר יכול להטמיע בתוכו צברים של אטומי פלטינה והוא משמש בתאי דלק. המחקר של סטאקי בתחום החומרים המזו-נקבוביים התמקד בעיקר בסיליקה (SiO2), והוא הראה כיצד ניתן לייצר מזו-חומרים בעלי תצורת משושה. אחד מהחומרים הללו הפך לנפוץ במיוחד והוא מכונה בשםSBA-15 הוא משמש בתחומים של העברת תרופות וביו-חיישנים.
גרים מוד ממכון Commonwealth Scientific and Industrial Research Organisation (CSIRO) באוסטרליה, אזיו ריצארדו, עמית מחקר באותו המכון וסאן תאנג, מדען ראשי במכון, על הפיתוח של תהליך הפילמור מסוג העברת שרשרת של הוספה-קיטוע הפיכים (RAFT) .
למרות העובדה כי פולימרים מעין אלו קיימים כבר כ-70 שנים ויותר, הבנת הכימיה שמאחוריהם השיגה התקדמות משמעותית בשנות ה-90 תודות לשלושה כימאים העובדים באחד ממרכזי המחקר החשובים באוסטרליה המאמר שחשף את פריצת הדרך המדעית שלהם פורסם בכתב-העת המדעיMacromolecules והוא צוטט מאז מעל 2,700 פעמים.
