מדעני וממציאי העתיד עדיין בתיכון וכבר לומדים באוניברסיטה

משלבים בין בילוי בחוף הים לנוסחאות מורכבות בפיזיקה, בין ספורט לחקר כימיה, וגם מספיקים לצפות בטלוויזיה. הכירו את המדענים הצעירים של היום שמבחינתם לימודים גבוהים היא לא מילה גסה אלא עוד אתגר לפיצוח

לכאורה הם בני נוער רגילים לגמרי, אוהבים את החיים, מוצאים זמן לבלות עם חברים, לנגן ולעסוק בספורט. אך איתמר תורן, נדב גינוסר ושגיא פרנקל מצליחים לשלב בלו”ז הצפוף שלהם גם את אהבתם למדעים. השלושה משתתפים ב’תכנית הנשיא לגילוי וטיפוח מדעני וממציאי העתיד של ישראל’ שמובילה קרן רש”י, ולקחו חלק בכנס ייחודי שהתקיים במסגרת אירועי כנס TEDMEDLive Jerusalem center 2014. ואם לשפוט לפי מידת ההתלהבות שלהם היום מהתחום, ייתכן שמבין משתתפי התוכנית יצמח הישראלי הבא שיזכה בפרס נובל היוקרתי.

לכתבה הקודמת בנושא – ראיון של עורך אתר הידען אבי בליזובסקי עם כמה מתלמידי פרויקט “מדעני וממציאי העתיד” שהשתתפו בערב הכרזת זוכי פרס וולף.

“יש סטודנטים שמעט מופתעים לראות אותי חולק איתם את ספסל הלימודים באוניברסיטה”, מספר נדב גינוסר בן ה-16.5 ממודיעין. “אחרי הכל אני עדיין צעיר בהשוואה אליהם, אך מידת העניין שלי בכימיה לא פחותה משלהם”.
גינוסר, שאותר לתוכנית על-ידי מורה בבית הספר בו למד, עבר מבחני מיון ראשוניים והצטרף למכינה בחופשת הקיץ. “כבר בשלב המכינה היו מועמדים שנשרו מכל מיני סיבות ואחרים נשרו במהלך השנה הראשונה. היום, כשהתחלנו את השנה השלישית בפרויקט נותרנו קבוצה של שמונה תלמידים בלבד”.

גינוסר השתלב בתוכנית של כימיה ומדעי החיים וכיום מתמקד בכימיה. הוא אף זכה באולימפיאדה הארצית לכימיה במקום השני וטס עם הנבחרת לתחרות בויאטנם.
אם חשבתם שמדע הוא כל עולמו, אז קבלו תיקון. גינוסר עוסק גם בענף ספורט ייחודי – ניווט ספורטיבי, ענף בו מידי שבוע נערכת תחרות בין המשתתפים שמקבלים מצפן ומפה ויוצאים לנווט בשטח. בנוסף הוא מתאמן בריצה והספיק להתחרות בשתי אליפויות באירופה לבני גילו. ואם לא די בזה, הבחור גם מנגן על גיטרת בס וחבר בשתי להקות. “הלימודים לא באים ‘במקום’, אלא הם בנוסף לכל מה שאני אוהב לעשות. אני חווה את הנעורים שלי בדיוק כמו בני גילי רק בתוספת של העשרה לימודית שממלאת אצלי את הרצון לדעת ומספקת לי את הסקרנות”, מוסיף גינוסר. “בתוכנית אני נחשף לעולמות חדשים ולנושאים שלא לומדים עליהם בבית הספר במסגרת רגילה, אנחנו לומדים לחשוב ולנתח דברים ברמה מאוד גבוהה והאתגר גדול”.

גינוסר מספר שכבר מגיל מאוד צעיר ידע שמדע זה התחום שלו, הוא מתכנן להתחיל מסלול לתואר ראשון כבר השנה, ובזכות ההתנסות שלו בתחום הוא די משוכנע שיעסוק במחקר במסגרת האקדמיה.

כששואלים את שגיא פרנקל מרחובות ‘מה הוא אוהב לעשות?’, תשובתו לא שונה מזו של נער טיפוסי בן 17. “אני אוהב לישון, לראות טלוויזיה ולהיות עם חברים”, אך כבוגר התוכנית אין ספק שזה לא כל עולמו. “כשהייתי בן 14 נתקלתי בעלון ששלחו לנו לבית הספר והגשתי בקשה להתקבל לתוכנית. אחרי מיונים ומכינה בחופשת הקיץ בין כיתה ח’ לט’ השתלבתי בלימודי פיזיקה”, מספר פרנקל. “פיזיקה מבחינתי היא הבסיס, אבל מעבר ללימודים האקדמיים למדתי הרבה מאוד על עצמי. אפילו אבא שלי אומר שהוא רואה את השינוי שחל בי. למדתי איך ללמוד, אני יודע לנצל את הזמן בצורה מיטבית וצריך אתגרים כדי שתהיה לי מוטיבציה. זה לא דבר פשוט לילד כל כך צעיר לסגל הרגלי למידה אקדמאיים אבל בתוכנית, למרות הדרישות הגבוהות ללמוד בצורה חזקה ומהירה, הם מלווים אותנו בהדרגה, יש לנו מרצים ומתרגלים משלנו ונוצרים קשרים אישיים תומכים”.
פרנקל מברך על הזכות שהייתה לו לפגוש אנשים שבנסיבות אחרות כלל לא היה פוגש, ובעיקר להיחשף לעולמות חדשים. “כל אחד מאיתנו מגיע מרקע שונה ועם חוויות אחרות, אבל מהר מאוד נוצרה תחושה של משפחתיות”.

כיום פרנקל לוקח קורסים באוניברסיטה דרך תוכנית ‘נוער שוחר מדע’ ושוקד על עבודת גמר. “כשהייתי בן 10 רציתי להיות רופא. היום אני חושב שפיזיקה זה התחום בו ארצה להתמקד גם בעתיד. אני מתכנן לצאת לעתודה ולהמשיך לתוכנית ‘פסגות’ להנדסת חשמל ופיזיקה. ההורים שלי מאוד תומכים בהחלטות שלי וכנראה שההתלהבות שלי הדביקה את כל הבית. עובדה, גם אחי הצעיר מתחיל השנה ללמוד בתוכנית שאותה סיימתי”.

גם איתמר תורן בן ה-15.5 מתל אביב הגיע לתוכנית בתום כיתה ח’. “ככל הידוע לי פנו לבית הספר וביקשו שימליצו על תלמידים עם פוטנציאל להצטיינות. אחרי מבחני מיון, אליהם נגשו כמאה תלמידים, נותרנו 30”, מספר תורן. “אמנם הייתי תלמיד בודד מבית הספר שלי, אבל מהר מאוד זה איבד כל משמעות – נהיינו חברים מאוד קרובים ונוצרנו בינינו קשרים טובים”.

תורן מספר שבתוכנית הוא מתמקד בכימיה, אבל במקביל לומד גם פיזיקה באוניברסיטה. “התוכנית המקורית הייתה ללמוד כימיה וביולוגיה, אבל בהמשך למדנו כימיה פיזיקלית וגיליתי שפיזיקה זה מה שאני יותר אוהב ולשם אני מכוון. ההתנסות בתוכנית מרחיבה אצל התלמידים את המחשבה והעשרות שנחשפים עליהן הן ברמות גבוהות מאוד, כמו גם שיעורי המעבדה שהופכים את הלימודים התיאורטיים למעניינים יותר וכך גם המפגש עם חוקרים מן השורה הראשונה”.
כיום תורן לוקח כמה קורסים באוניברסיטת תל אביב בתחום של פיזיקה וכימיה והוא מתכנן לדחות את השירות הצבאי בשנה כדי לסיים תואר ראשון.
כשהיה ילד צעיר הוא חלם להיות רופא כמו הוריו שהם פרופסורים לרפואה, אך היום הוא לא לגמרי בטוח. “יש לי עוד זמן להחליט, לא? מה שבטוח הוא שאני רוצה לעסוק גם במחקר בתחום הרפואה כמו פיתוח תרופות, אבל אני לא פוסל גם כיוונים אחרים”.
ואיך כל זה משתלב עם הנעורים? אל תדאגו. לתורן נותר מספיק זמן לבלות עם חברים, ללכת לים וגם הייתה לו חברה. מבחינתו זה מצב של WIN WIN , ליהנות מכל העולמות ולצאת מזה נשכר.

עשרות רבות של בני נוער מכל הארץ לקחו חלק בכנס שהתקיים בשבוע שעבר בתיאטרון ירושלים, בו התקיים רב שיח עם התלמידים על המפגש בין מדע טכנולוגיה ורפואת המחר בהשתתפות יוחי סלונים מנכ”ל FFWD, ענת נשיץ, שותפה מנהלת בקרן אורבימד, יפעת רז מנהלת מוצר בכירה בחברת AbbVie, והנחה אותו ברק בן אליעזר, מנכ”ל קרן Winnovation.
סלונים, שהרצה בפני הנערים בנושא “איך הופכים רעיון לחברה מצליחה?”, שמח לצייד את הנערים במספר כללים שיוכלו לעזור להם בעתיד כממציאים להפוך את הרעיון שלהם לחברה שכזו: “אם תרצו לבנות חברה שיהיה שווה לדבר עליה, הרעיון הבסיסי חייב להיות עם בידול חזק – כזה שמי שישמע עליו לראשונה יבין מיד שהוא ‘שונה שמשנה’, גם אם לא יהיה לו מושג מהו המוצר. עליכם לשאוף להתחיל עם רעיון ששווה לדבר עליו, לבנות מוצר סביב הרעיון שיהיה גם נאמן לו, ולבסוף בנו סביב המוצר מערך של הפצה, שיווק ומכירות שייחד את המוצר שלכם. אם הכללים האלה ימולאו – המוצר כבר ישווק את עצמו בעצמו וההצלחה לא תאחר להגיע”.

נשיץ, שותפה מנהלת בראש קרן בינלאומית למדעי החיים, שיתפה את הצעירים בניסיונה הרב בעבודה מול ממציאים שחיפשו משקיעים למימוש הרעיון והגשמתו. “להיות מדענים וממציאים זה לא פונקציה של גיל”, אמרה נשיץ. “לעיתים דווקא הגיל הצעיר מהווה יתרון שכן אתם לא פוחדים לחלום, אתם מעזים וטרם נחשפתם לחסמים ובלמים. אם יש לכם רעיון חדשני חפשו את הדרך לממש אותו ולא לקבור אותו במגירה. כתבו כל רעיון שלכם וציינו בצידו תאריך, גשו לרשם הפטנטים והתחילו תהליך רישום, אתרו אנשי צוות שאיתם תוכלו לעבוד בשיתוף פעולה. אין שום סיבה שלנער בן 15 לא יהיה סטארט-אפ”.
עוד הוסיפה נשיץ כי “לגורם האנושי יש משקל לא מבוטל כאשר אתה מבקש שישקיעו ברעיון שלך. המשקיע רוצה להיות בטוח שהמדען העומד מולו יודע מה הוא עושה, שיש לו מוטיבציה להתקדם, שניתן לנהל איתו שיח רציונאלי וריאלי ושהוא יידע להתמודד בכל שלבי התהליך. התכונות הללו לא מאפיינות רק מבוגרים – גם צעירים יכולים להצליח, ובגדול. אל תסתפקו בחלום – הגשימו אותו”.

מנהל תכנית מדעני וממציאי העתיד, ד”ר אלי בן אליעזר: “אם בפריצות דרך מדעיות עסקינן, זו ההזדמנות לשבור את המיתוס לפיו כלל התלמידים המצטיינים, מתחום המדע והטכנולוגיה, מתעניינים בתחום אחד בלבד. התכנית נועדה להעשיר ולהרחיב את עולמם האישי של התלמידים ולהפוך את לימודיהם התיאורטיים בתחום המדע למעניינים ונגישים יותר. בשנת הלימודים הקרובה תתקיים התכנית בפריסה ארצית, בחמישה מוסדות אקדמיים מובילים, ובכך תביא להכשרת צעירים רבים לקחת חלק ולהוביל את ישראל לעבר קדמת המדע והטכנולוגיה”.

בחברת AbbVie, התומכת בתוכנית, מאמינים שכדי שמדינת ישראל תמשיך להוביל ולעמוד בקדמת החדשנות העולמית, עליה להמשיך ולאתר באופן רציף צעירים מוכשרים ומצטיינים, לטפח ולאתגר אותם בתחומי המדע, טכנולוגיה ותעשייה. “ב AbbVie משוכנעים שהצעירים המבריקים של היום עשויים להיות אלו שיובילו לפריצת הדרך המדעית של המחר, ואנו גאים לתמוך בתוכנית שתיתן להם את הכלים לעשות זאת”, סיכם דורון אובז’נק, דובר החברה, שגם פתח את הכנס.

תכנית ‘מדעני וממציאי העתיד’ נוסדה בהשראתו של נשיא המדינה לשעבר, מר שמעון פרס ובהובלת קרן רש”י לצד שותפים ממשרד החינוך, גופים חינוכיים, פרטיים ופילנתרופים נוספים, במטרה לקדם מצוינות מדעית וטכנולוגית בישראל. מטרת התכנית לחתור ליצירת דור העתיד של מובילי המחקר והפיתוח באקדמיה, בתעשייה עתירת הידע ובמערכת הביטחון.