23/03/2002
חברת ביוטכנולוגיה אמריקאית מבקשת להמיר סלילי ד-נ-א לקובצי קול כדי לזכות בזכויות היוצרים עליהם
בשנים האחרונות, עם ההתקדמות הניכרת בחקר הד-נ-א – שחלק נכבד ממנו נעשה בחברות פרטיות – שבה ועולה שאלת הזכויות על הידע המדעי. האם המטען הגנטי של יצורים טבעיים כמו פרה, יתוש, או כלנית יכולים להיות רכוש פרטי? כעת, מדווח העיתון הבריטי "אינדיפנדנט", מסתמן פתרון יצירתי שיאפשר לחברות פרטיות לרשום על שמן סלילי ד-נ-א לתקופות ארוכות במיוחד.
אבי הרעיון הוא הד"ר פים סטימר, סגן נשיא חברת המחקר הביוטכנולוגי מקסיגן (Maxygen) מרדווד שבקליפורניה. לפי הפרסום ב"אינדיפנדנט", סטימר מתכוון להמיר באופן דיגיטלי את סלילי ד-נ-א היוצרים הנושאים את הקוד הגנטי של חיות או צמחים לקובצי מוסיקה.
בעוד שחוקי הפטנטים במרבית המדינות מעניקים הגנה ל-17 שנים לכל היותר, זכויות היוצרים החלות על מוסיקה – כמו על יצירות ספרות ואמנות – פגות רק לאחר 100 שנה. זאת ועוד, הכרזת פטנט על ד-נ-א היא בעייתית מבחינה חוקית, שכן כאמור, אין בגילוי הרצף הגנטי משום המצאה, אלא רק תגלית של דבר שהתקיים בטבע מלכתחילה.
כעת בוחן את תוכניתו של סטימר עו"ד ניל בורסטיין, מהמומחים הגדולים בארה"ב לזכויות יוצרים, שעבד בעבר בשביל להקת "הביטלס". אם הרעיון ימומש הלכה למעשה, תוכל מקסיגן למכור לחברות אחרות קובצי מוסיקה, בצירוף תוכנה המאפשרת להמירם חזרה לקודים גנטיים. בראיון ל"אינדיפנדנט" הזכיר סטימר את משפט נפסטר, שלדבריו "הראה שהעתקה לא מורשית של קובצי מוסיקה דיגיטליים ממאגר מוסיקלי מהוה הפרה ברורה של זכויות יוצרים". השוואה זו אינה חסרת בסיס: כמו נפסטר – ואולי יותר – צפויה גם יוזמתו של סטימר לעורר דיון ציבורי נוקב על גבולות הבעלות.
לרכישת הספר "גנום" ב"מיתוס" נא ללחוץ על הבאנר:
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~299387545~~~48&SiteName=hayadan
