עבור כמה כוכבי לכת המקיפים כוכבים קטנים וקרים מהשמש, ההשפעה הכבידתית של כוכב לכת מלווה עשויה לסייע בשימור אנרגיה מספקת. איור: רורי בארנס, אוניברסיטת וושינגטון.
בן-זוג בגיל מבוגר זה טוב לבני אדם, ומסתבר שהדבר גם מגדיל את הסיכוי לחיים על כוכבי לכת דמויי כדור הארץ ביקום.
כוכבי לכת מתקררים לעת זקנה, במהלך הזמן, הגלעינים המותכים שלהם ופעילות ייצור החום הפנימית מתדלדלת, וכך גם יכולתם לשמר את החיים מבוססי פחמן כדי למנוע התחממות או התקררות חסרי שליטה.
אולם אסטרונומים מאוניברסיטת וושינגטון ומאוניברסיטת אריזונה מצאו כי עבור כמה כוכבי לכת בגודל של כדור הארץ המשיכה הכבידתית של כוכב לכת מלווה מייצרת מספיק חום. באמצעות תהליך המכונה חימום כבידתי – ניתן למנוע למעשה את הקירור הפנימי ולהאריך את חיי כוכב הלכת ולשמר בו את החיים.
האסטרונום רורי ברנס מאוניברסיטת וושינגטון הוא אחד השותפים במחקר שפורסם בגיליון יולי של ירחון החברה האסטרונומית המלכותית., ביחד עם תלמידי המחקר כריסטה ון לירהובן ועם המדען הפלנטרי ריצ’ארד גרינברג מאוניברסיטת אריזונה.
“חימום כבידתי נובע מהדחיפה והמשיכה של כוכב לכת מלווה על שכנו הקרוב יותר”. אמר ברנס. ההשפעה היא מקומית כמו לדוגמה על ירחי צדק איו ואירופה, אך החוקרים טוענים כי תופעה דומה עשויה להתרחש גם במערכות שמש אחרות.
החוקרים גילו באמצעות שימוש במודלים ממוחשבים כי ההשפעה יכולה להתרחש כאשר כוכב לכת מסוגו של כדור הארץ אך זקן יותר במסלולים לא מעגליים באזור החיים של כוכב בעל מסה קטנה, ובפרט כאלו שהם בעלי מסה של כרבע מזו של השמש. אזור החיים הוא הנפח החללי סביב הכוכב הנמצא במקום המדויק לאפשר לכוכב לכת סלעי לשמר את המים במצב נוזלי על פני השטח שלו ובכך לתת סיכוי לחיים.
כאשר כוכב הלכת קרוב לכוכב, שדה הכבידה חזק יותר וכוכב הלכת משנה את צורתו לזו של כדורגל אמריקני. כאשר הוא מתרחק מהכוכב, השדה נחלש וכוכב הלכת נרגע והופך בחזרה לכדור” אמר בארנס. “התופעה החוזרת ונשנית גורמת לשכבות החיצוניות של כוכבי הלכת להתחכך זה בזה וכך ליצור חום.”
כוכב הלכת החיצוני חיוני כדי לשמור על כוכב הלכת נושא החיים במסלול אליפטי. כאשר מסלולו של כוכב לכת הוא מעגלי, הדחיפה הכבידתית של השמש שלו קבועה, וצורתו לא משתנה ולכן לא מתרחשת בו תופעת חימום הגיאות.
כמו כן, הגיעו החוקרים למסקנה כי לכל גילוי של כוכבי לכת דמויי כדור הארץ באזורי החיים של כוכבים זקנים וקטנים צריך לבוא גילוי המשך של כוכב לכת חיצוני גדול העשוי לשפר את סיכויי כוכב הלכת הפנימי לקיים חיים.
“האפקט המשולב של הטקטוניקה של כוכב הלכת עצמו וההתחממות הכבידתית הנוצרת בשל המלווה החיצוני הגדול”, אומר בארנס, “עשויה לאפשר לכוכבי לכת כאלה לשמר את פני השטח העתיקים ביותר הניתנים לחיים ביקום. יתכן שבעתיד הרחוק, לאחר שהשמש שלנו תמות, הצאצאים שלנו יחיו על עולמות כאלה”. סיכם בארנס
להודעה של החוקרים באתר אוניברסיטת וושינגטון
6 תגובות
למיקי
תודה
על סיבת החמום של כדוה”א ידעתי, על איו לא.
האמת שהתקשתי להאמין לאפשרות הזאת.
אם כך אולי כוחות הגאות הם עוד סיבה להעדיף חיפוש חיים על ירחים
ליד פלנטות גדולות ולא דווקא על פלנטות קטנות.
בנימין,
תבדוק את היריחים של צדק, הם דוגמה טובה לבדיקת התיאוריה שלך.
איו הוא אחד היריחים בו הליבה היא מתכתית וכתוצאה מכוחות הכבידה של צדק
שמכווצים ומותכים את הירח, נוצר חום שמתיך את המתכות בליבה ובינהם גם ברזל.
ואכן קראתי שב-2009 מצאו לאיו שדה מגנטי.
בקשר למאדים, התוצאה היא כן אבל לא הסיבה. מה שיוצר את החום הפנימי של כדור הארץ
למשל זה בעיקר חומרים רדיואקטיבים ולא כיווץ ומתיחה כבדתיים. במאדים ככל הנראה
אין כמות מספיק גדולה של חומר רדיואקטיבי כזה בליבתו ולכן עם הזמן היא התקררה.
בקשר למאמר, הסיבה האמיתית לפי דעתי, שירח לפלנטה כלשהי הוא חייוני למציאת חיים,
זה למעשה אפקט הגיאות והשפל שהירח יוצר על המים על פני הפלנטה. ככל הנראה, על כדור
הארץ זה מה שאיפשר לחיים שהתפתחו במים לעבור ליבשה, דבר שהאיץ וקידם באופן משמעותי את האבולוציה – כמו התפתחות הדו-חיים “שנתקעו” על החופים בזמן השפל וכו’…
ייתכן מאוד שבני האדם לא היו קיימים אם לא היה לנו ירח. הירח הוא חלק מאיתנו והוא אף
מובנה בשעון הבילוגי שלנו (למשל זמן מחזור של אישה).
אני לא מבין כל כך מה חדש במחקר הזה. מחקרים כמעט זהים נעשו לפני שנים והדבר ידוע כבר מזמן
חוששני שהבעיה שיוצרת התקררות כוכב הלכת (לפחות מנסיוננו על פני כדור
הארץ) היא אובדן השדה המגנטי וחשיפה לקרינה שמשית עד כדי “רוח השמש”
ואבדן האטמוספירה (יתכן שזו הבעיה ש”הרגה” את מאדים) מעניין לבדוק
אם כוחות גאות יכולים לחמם את ליבת כוכב הלכת עד כדי כך שליבתו תותך
והשדה המגנטי ימשיך לפעול.
שלום אבי, שפו על המאמר.
עם זאת אני חולק על הנאמר בו.
החום הכבידתי נוצר עקב סיבוב הגוף סביב צירו (!). כתוצאה מכך הוא מפנה לגוף הגדול צד אחר כל פעם.
לדוגמא: נחשוב על פלנטה שיש בה הרבה מים (כדור הארץ!). נניח שאנו תוקעים עמודים על פני כל הפלנטה, עמודים שמודדים את גובה פני המים. במהרה נגלה שבצד הפונה לשמש, ובצד הפונה ליירח, המים נמצאים בנקודה גבוהה יחסית לממוצע. במקום הנגדי לשמש, ובמקום הנגדי ליירח (“צד שני של הכדור”) – נגלה ששם גובה המים נמוך במיוחד.
כלומר: עם סיבוב כדור הארץ יש זרימה של מים לכיוון בו נמצא הירח ולכיוון שבו נמצאת השמש. הזרימה הזו יוצרת חום.
דברים אלה נכונים גם אם אין מיים בפלנטה. הסלעים שמהם מורכבת הפלנטה מתחככים עם הגידול והקיטון הכובדי. (דרך אגב, החיכוך הכובדי הזה, גורם להאטת סיבוב הגוף סביב צירו)
כל מה שאמרתי מותנה בזה שהגוף סובב סביב צירו. כידוע, היירח שלנו מסתובב סביב כדור הארץ, ומראה לנו רק צד אחד (הוא איבד את הסיבוב סביב צירו בגלל מה שכתבתי לפני 2 שורות). כתוצאה מכך, אין בו חיכוך כובדי מהשפעת כדור-הארץ. ואמנם – אין בו כל פעילו סיסמית. היירח הוא גוף מת. יש בו רק מעט חיכוך עקב השפעת השמש.
ועכשיו – לנושא המאמר. אם כדור הארץ מסתובב סביב צירו – תהיה השפעה של חיכוך כובדי גם מהשמש גם מכוכב צדק. ככל שהסיבוב מהיר יותר – כן יגדל החיכוך הכובדי, שיגרום לפעילות סיסמית, שיביא חום פנימי וחיים לפלנטה. לעניות דעתי – השפעת צדק בטלה בששים ואינה ראויה כלל להתייחסות.
למה? כי כדור הארץ רחוק מהשמש 150 מליון ק”מ, וצדק רחוק מהשמש כ-800 מליון ק”מ. כלומר: ההשפעה הכבידתית של צדק על ארץ – היא קלושה יחסית להשפעת השמש, ומה עוד שהשמש כבדה פי אלף (!!) מצדק.
האפקט האחרון המוזכר בכתבה – חום כובדי עקב שינוי מרחק (לא עקב סיבוב סביב הציר). כלומר: כדור הארץ קרוב לשמש, וכעבור זמן הוא רחוק יותר וחוזר חלילה. וכן לגבי כוכב צדק. אני חושב שההסברים שנתתי מראים כי השפעה זו עוד יותר זניחה. אלפי מונים יותר קטנה.
בתקווה שהייתי בהיר, ושלא טעיתי והטעתי.
אין על האתר הזה! פשוט מביא ידיעות לעניין.. חולה עליכם!