בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי לה-קלזיו הוא “סופר העזיבות, ההרפתקאות הפואטיות והאקסטזה החושנית, חוקר האנושות מעבר ומתחת לציווליזיציה השלטת” * כתב בעיקר על מצוקותיהם של אנשים בערים הגדולות המנוכרות
ז'אן מרי גוסטאב לה-קלזיו הוא, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 2008. בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי לה-קלזיו הוא “סופר העזיבות, ההרפתקאות הפואטיות והאקסטזה החושנית, חוקר האנושות מעבר ומתחת לציווליזיציה השלטת”.
לה-קלזיו נולד ב-13 באפריל 1940 בניס, אך לשני הוריו היה קשר חזק עם המושבה הצרפתית לשעבר מאוריציוס שנכבשה בידי הבריטים ב-1810. בגיל שמונה יצאו לה-קלזו ומשפחתו לטיול בן חודש בניגריה, שם הוצב אביו כרופא במלחמת העולם השניה. במהלך המסע הוא כתב שני ספרים – המסע הארוך ו- Oradi noir, שהכילו רשימה של ספרי המשך צפויים.
לאחר סיום בית הספר התיכון בניס הוא למד אנגלית באוניברסיטת בריסטול (1958-9) והשלים את התואר באוניברסיטת ניס ב-1963. הוא המשיך לתואר שני באוניברסיטת אקס-אן-פרונאנס ב-1964 וכתב דוקטורט על ההסטוריה המוקדמת של מקסיקו באוניברסיטת פריפניאן ב-1983. הוא לימד באוניברסיטאות בנגקוק, מקסיקו סיטי, בוסטון, אוסטין ואלבוקרקי ורבות אחרות.
לה קלזיו זכה לתשומת לב ברומן הראשון שכתב כבוגר Le procès-verbal משנת 1963 (The Interrogation, 1964 בגרסה האנגלית). בנימוקי ועדת הפרס נכתב כי ככסופר צעיר בספיחי תקופת האקזיסטנצילאיזם והרומן החדש, הוא היה להטוטן שניסה להעלות את המילים מעל מצבם המנוון בשפה היומיומית ולשקם אותם לכוח שיוכלו לזעוק לשיפור המציאות הקיומית. רומן הבכורה שלו היה הראשון בסדרת תיאורי משברים, לרבות אוסף סיפורים קצרים בשם La fièvre משנת 1965 (באנגלית Fever, 1966). והשטפון Le deluge (1966, The Flood, 1967), שבהם הוא מצביע על הצרות והפחד השוררים בערים המערביות הגדולות.
