‫שטיפת מוח – מה בין סיגריה, תיאבון ומשקל גוף? / יצחק פרנס‬

עישון סיגריות הוא הסיבה הראשונה במעלה למקרי מוות שהיה אפשר למנוע אותם. אך מעשנים רבים נרתעים מהפסקת עישון בשל הפחד להשמין

עישון סיגריות הוא הסיבה הראשונה במעלה למקרי מוות שהיה אפשר למנוע אותם. אך מעשנים רבים נרתעים מהפסקת עישון בשל הפחד להשמין. רבים מייחסים את העלייה במשקל לאחר הפסקת עישון לכך שאנחנו מחפשים משהו שיעסיק לנו את הפה במקום הסיגריה. ואולם, מחקר חדש מוכיח שאכן עישון, ובייחוד ניקוטין, משפיע באופן ניכר על מידת התיאבון ועל משקל הגוף.

כקוראי סיינטיפיק אמריקן ישראל, אני מעריך שכולכם יודעים שהמוח מורכב מתאי עצב, הקרויים גם נוירונים. הנוירון מפריש מולקולות הקרויות נוירוטרנסמיטרים (או שליחים עצביים), המפעילים את תאי המטרה של אותו נוירון. בתאי מטרה אלו, היכולים להיות תאי עצב אחרים, תאי שריר או תאי בלוטה, יש קולטנים הקושרים את הנוירוטרנסמיטר וכתוצאה מכך גורמים לפעילות חשמלית או ביוכימית בתא המטרה שקשר את הנוירוטרנסמיטר. יש מספר ניכר של טרנסמיטרים שונים ולכל טרנסמיטר יכולים להיות כמה קולטנים שונים הגורמים לתופעות שונות. אחד הטרנסמיטרים המוכרים ביותר הוא אצטילכולין. זהו הנוירוטרנסמיטר הראשון שנתגלה, והוא מופרש מנוירונים המפעילים שרירי שלד ותאים בלב ובמעי, אבל הוא גם פעיל במוח. הקולטנים הקושרים אצטילכולין מתחלקים לשני סוגים, והסוג שמענייננו כאן הוא קולטנים המופעלים לא רק על ידי אצטילכולין אלא גם על ידי ניקוטין (כן, החומר המצוי בסיגריות), והם קרויים משום כך קולטנים ניקוטיניים. הקולטנים הניקוטיניים מורכבים מחמש תת יחידות חלבוניות ובהתאם להרכב היחידות מתקבלים קולטנים בעלי תכונות שונות המופעלים או נחסמים על ידי מולקולות ספציפיות. כך למשל הקולטן הניקוטיני 4β3α (המצוי באזור במוח המכונה היפותלמוס) מופעל על ידי מולקולה הקרויה ציטיסין.

ואמנם, נמצא בבעלי חיים, כי מתן ניקוטין או ציטיסין גרם לירידה במשקל ובתיאבון. ממצא זה הוביל להשערה כי הניקוטין בסיגריות הוא הגורם לירידה במשקל עקב דיכוי התיאבון. אך לא היה ידוע אם הניקוטין פועל במוח או במקומות אחרים בגוף ומה מנגנון פעולתו. ביוני 2011 פורסם מאמר בכתב העת היוקרתי סיינס הדן בסוגיה זו. המחקר נעשה בעכברים. החוקרים הראו בעזרת חומרים המפעילים או מעכבים באופן ספציפי את הקולטן לניקוטין 4β3α, שהפעלת הקולטן גורמת לירידה במשקל, ואילו עיכובו מבטל את ההשפעה המרזה של ניקוטין. יותר מזה, עיכוב פעילות הקולטן בשאר הגוף אך לא במוח, לא השפיע על משקל העכברים, אות לכך שהניקוטין חודר למוח ופועל שם על הקולטנים הניקוטיניים 4β3α. אחד המקומות במוח שבו יש ריכוז גבוה של קולטנים מסוג 4β3α הוא ההיפותלמוס, ובו מצויים תאים הקרויים POMC העשירים בקולטנים 4β3α. התאים האלה מפעילים שרשרת שלמה של תגובות המשפיעות על התיאבון, על צריכת המזון ועל מטבוליזם של גלוקוז ופיתוח עמידות לאינסולין. מתברר שניקוטין, על ידי הפעלה של הקולטנים 4β3α בתאי ה-POMC, מפעיל את שרשרת התגובות הגורמת לדיכוי תיאבון. הממצא הזה הוא בעל חשיבות מכיוון שהוא מאפשר פיתוחן של תרופות שיפעילו את הקולטנים 4β3α ויגרמו לדיכוי תיאבון, וכך יאפשרו הפסקת עישון ביתר קלות.

נוירוטרנסמיטר אחר המצוי במוח קרוי סרוטונין וגם הוא מפעיל על תאי POMC קולטנים האופייניים לו שהפעלתם גורמת לדיכוי תיאבון, בדומה לניקוטין. אבל סרוטונין, קרוב לוודאי, פועל על תאי POMC שונים מאלה שעליהם פועל ניקוטין. מכאן, שמנגנונים שונים קובעים את התיאבון ולכן אפשר לווסת את משקל הגוף ביותר ממנגנון אחד. בינתיים, המלצה למעשנים: כדאי מאוד להפסיק לעשן ובוודאי שלא כדאי לעשן רק כדי לשמור על המשקל.

על המחבר:

יצחק פרנס הוא פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד האגודה הישראלית למדעי העצב ומקים מעבדות הנוער על שם בלמונטה בירושלים.

לקריאה נוספת:

Nicotine decreases food intake through activation of POMC neurons. Mineur et al. Science, Vol. 332 no. 6035, pages 1330-1332, 10 June 2011

Serotonin 2C Receptor Activates a Distinct Population of Arcuate Pro-opiomelanocortin Neurons via TRPC Channels, Sohn et al. Neuron, Vol 71, No 2, pages 488-497, August 2011.

תרכיב חיסון נגד ניקוטין עומד לקבל את אישור הרשויות

כפי שכל מעשן יכול לספר, הפסקת העישון היא החלק הקל באופן יחסי. החלק הקשה הוא להימנע מ”נפילה”, מן הדחף להצית סיגריה שמתעורר שבועות ואפילו חודשים לאחר הגמילה, כביכול. המדבקות, המסטיקים וכל התחבולות האחרות שבהן משתמשים כדי לצלוח את החודשים הראשונים אינם מסייעים, בדרך כלל, כנגד הדחף שחוזר מאוחר יותר.

זאת אחת הסיבות להתרגשות הרבה של האחראים על בריאות הציבור לקראת תרכיב חיסון נגד ניקוטין, שמצוי כעת במבדקים קליניים. כמו בכל החיסונים, גם התרכיב NicVAX, שמייצרת חברת NABI Biopharmaceuticals, מפעיל את מערכת החיסון של הגוף וממריץ אותה ליצירת נוגדנים נגד מטרה מסוימת – במקרה זה, מולקולות ניקוטין. מכיוון שתגובות חיסוניות נרכשות בדרך כלל למשך כל החיים, היצרנים טוענים שהתרכיב יוכל לשמש עזר למניעת עישון לטווח הארוך.