במשך שבע דקות גורליות ב-25 במאי תחצה החללית פיניקס את אטמוספירת מאדים ותנחת בחוג הקוטב הצפוני

החללית פיניקס של נאס"א מתכוננת לשלב האחרון של מסעה לתחילת משימה בת שלושה חודשים לטעום ולהריח מלוא חופן אדמה וקרח קבור. החללית צפויה לנחות על מאדים ב-25 במאי.
פיניקס תגיע לשפת האטמוספירה של מאדים במהירות של כמעט 20 אלף קמ"ש. בתוך שבע דקות היא תעבור סדרת אירועים שמטרתם להאט ל-8 קמ"ש, המהירות שבה יגעו שלושת רגליה בקרקע. אישור הנחיתה צפוי להגיע לכדור הארץ בסביבות השעה 19:53 שעון החוף המזרחי (02:53 שעון ישראל ב-26 במאי).
"להנחית חללית על מאדים זו משימה קשה ומסוכנת" אומר אד וויילר, עוזר מנהל נאס"א למשימות מדעיות במטה נאס"א בוושינגטון. "פחות ממחצית הנסיונות שעשו מדינות שונות בכל העולם לשגר חלליות למאדים הסתיימו בהצלחה".
סלעים גדולים דיים כדי לקלקל את הנחיתה או למנוע את פתיחת קולטי השמש הם הסיכון הידוע הגדול ביותר ואולם תמונות מהמצלמה ברזולוציה גבוהה שעל סיפון החללית MRO, תהיינה מפורטות דיים כדי להראות סלעים הקטנים אפילו מהנחתת, דבר שיסייע להפחית את הסיכון.
"כיסינו עד כה את כל איזור הנחיתה באמצעות המצלמה" אומר ריי ארבידסון מאוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, יו"ר קבוצת העבודה לנחיתת הפיניקס. "זהו אחת מהאיזורים הפחות מסולעים של מאדים, ואנו בטוחים כי הסלעים לא ישפיעו באופן משמעותי על יכולתה של הפיניקס לנחות בשלום."
אנשי נאס"א שילבו בפיניקס ציוד מחללית ששיגורה בוטל ב-2001 לאחר שחללית דומה התרסקה במהלך נסיון נחיתה בשנת 1999. חוקרים שהציעו בשנת 2002 לבנות את משימת הפינקס ביקשו לנצל את הציוד כמשאב לדחיפת שיגור משימה מדעית חדשה.
קודם לכן, אף זאת בשנת 2002, גילתה החללית מארס אודיסי המקיפה את מאדים, שפע של קרח מים מתחת לפני השטח באזורים נרחבים בקווי הרוחב הגבוהים של מאדים. נאס"א בחרה בהצעת פיניקס על פני 24 הצעות אחרות והפכה להיות המשימה הראשונה במסגרת תוכנית הסורקים (SCOUT) מתוך סדרת משימות נבחרות. "פיניקס תנחת בנקודה צפונית הרבה יותר מאשר כל משימה קודמת" אומר מנהל המשימה, בארי גולדסטין מ-JPL של נאס"א בפסדינה, קליפורניה.
משימת פיניקס נועדה לא רק לחקור את איזור הכפור-עד ולקבוע האם איזור זה, המכסה כ-25% מפני השטח של מאדים, יכול לאפשר קיום חיים." אומר פיטר סמית', החוקר הראשי של פיניקס מאוניברסיטת אריזונה בטוסון.
הנחתת, שתקבל את האנרגיה שלה מקולטי שמש תפעיל זרוע רובוטית באורך 2.5 מטרים תשמש לדלות דוגמאות מהקרח התת קרקעי ומהקרקע השוכנת מעל הקרח. מעבדה בתוך הנחתת תנתח את הדגימות. המצלמות ותחנת מזג אוויר מתוצרת קנדה יספקו מידע נוסף אודות סביבת איזור הנחיתה.

אחת ממטרות המחקר היא להעריך האם תנאי מזג האוויר באתר הנחיתה מאפשרים קיום חיידקים. הרכב האדמה והמבנה של האדמה שמעל הקרח יכול לספק רמזים לשאלה האם הקרח נמס אי פעם כתגובה למחזורי אקלים ארוכי טווח. שאלה חשובה היא האם הדוגמאות שיישלפו יכילו חומרים מבוססי פחמן שהם אבני בנין פוטנציאליים ומזון לחיים.
החללית פותחה במשותף בידי JPL וחברת לוקהיד-מארטין. התורמים הבינלאומיים לתוכנית הם סוכנות החלל הקנדית, אוניברסיטת נוישטל בשווייץ, אוניברסיטאות קופנהגן וארהוס בדנמרק, מכון מקס פלנק בגרמניה, והמכון המטאורולוגי בפינלנד.
5 תגובות
פרויקט מאוד מסקרן, שיהיה בהצלחה.
על פני שטח מאדים הלחץ האטמוספרי 7 – 11 מיליבר ולכן ניראה לי שאין מים על פני מאדים (אולי במצב גבולי לזמן קצוב)
במרבצים מתחת לפני השטח אולי יש מים אבל לא ידוע לי שגילו.
אני מסכים עם עמי. קשה להאמין כי במקום בו יש מים במערכת השמש לא יהיו גם חיידקים.
נושא שלא נאמר בהרחבה מספקת בכתבה זו הוא ש"כל" הכלים שלנו על מאדים ומסביבו לוקחים חלק בנחיתת הפניקס. המקפות סביב לכוכב-לכת ניתחו לאורך זמן את אזור הנחיתה, ושני הגששים על פני השטח (ספיריט ואופורטיוניטי) יעזו לנתר אחר מזג האוויר באטמוספרה בזמן אמת (רוח, סופות חול וכו). כל המשימות וכל הצוותים שמפעילים את המשימות השונות לוקחים חלק בנחיתת הפניקס בשלום, וזאת לאור ההיסטוריה העגומה שלנו באזור מאדים (יותר מדי התרסקויות של כלים רוסים, בריטים ואמריקאים). כל המידע מכל הכלים שנמצאים שם יזרום ישירות לחדר התקשורת של הפניקס כדי שהמפעילים יקבלו מידע מלא..
אם לא ימצאו חיים במים של מאדים שנעים סביב 0 מעלות צלזיוס – לא אאמין לדיווח או לחילופין אחשוד בציוד הבוחן. אני מסרב להאמין שאין חיים על מאדים. אני מרגיש שהאמונה הזו היא בחזקת אמונה דתית כמעט. לא ייתכן שאין חיים בסביבה של אטמוספרה בין מינוס מאה לפלוס מאה מעלות צלזיוס. ביופילמים נמצאים בכל מקום!
בברכת מצפים ומחכים לעתיד לבוא,
עמי בכר