נשיא הטכניון: 76% מבוגרי הטכניון נקלטו בתעשיית ההי-טק של ישראל

דיבר בייסוד פורום מנהלי טכנולוגיה בכירים וחוקרי מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא
נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא

הטכניון החליט להדק את קשריו עם התעשייה, ובמסגרת זו הוקם פורום למנהלי טכנולוגיה בכירים וחוקרי מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה. נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, אמר בכנס ייסוד הפורום כי 76% מבוגרי הטכניון בשני העשורים האחרונים נקלטו בתעשיית ההי-טק בארץ, שאחראית ל-51% מהייצוא התעשייתי של מדינת ישראל. מתוכם 25% מנכ"לים או סמנכ"לים, 21% משמשים בתפקידי ניהול אחרים, 10% ראשי צוותים ו-12.6% עוסקים במחקר ופיתוח. 59 מתוך 129 חברות ישראליות הנסחרות בנסדא"ק הוקמו או מנוהלות בידי בוגרי הטכניון.

"היום הגישה למחקר היא בינתחומית", הדגיש נשיא הטכניון. "מכון ראסל ברי שינה את פני הטכניון, הן מההיבט האישי (על ידי הוספת כח אדם מחקרי מהשורה הראשונה) והן מההיבט הפיזי (על ידי הוספת ציוד מתקדם, כמו ה"טיטן", המיקרוסקופ המתקדם בעולם). החיבור עם התעשייה חשוב לטכניון, השיתוף איתכם יקדם את כולנו", הוסיף פרופסור לביא.
ראש מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה, פרופסור ישעיהו טלמון, אמר כי בשלב הראשון הושקעו במכון 78 מיליון דולר (מתוכם כ- 40 מיליון דולר בתשתיות). בשנת 2010 החל השלב השני שבמהלכו יושקעו כ- 80 מיליון דולר נוספים במשך חמש שנים. המכון מונה כ-120 חברי סגל וגייס עד כה 18 חוקרים חדשים.
עופר גרינברגר, סגן נשיא בחברת KLA Tencor העולמית, המייעץ למכון בנושא הידוק הקשר עם התעשייה, אמר כי הקשר הזה פורה ומפרה, ונהוג בכל האוניברסיטאות המובילות בעולם. "מכאן ייצאו חברות ההזנק הבאות של מדינת ישראל", הדגיש.
בהמשך הציגו חוקרי מכון ברי את מחקריהם.
בין החברות שיוצגו על ידי מנהליהן הבכירים בכנס היו Given Imaging , אינטל, פיליפס, אלביט מערכות, IBM, דקסל ורפאל.

18 תגובות

  1. מכיוון שאינך מוכן לחפש בעצמך – שמא תגלה את האמת – ומכיוון שהנשיא פרס, דה מארקר והאוניברסיטה העברית אינם אמינים בעיניך – הנה מה שאומר משרד התמ"ת:

    http://www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres/0982D1EA-D06A-4B69-97C4-787FD0E3A31A/0/X10403.pdf

    ציטוט מן הקישור הנ"ל:
    מצבם התעסוקתי של האקדמאים הערבים הינו קשה. הקושי נוצר בעקבות סיבות רבות, כגון: ריכוז מרבית האקדמאים הערבים באזור הצפון דבר היוצר עומס והגבלה באזורי חיפוש העבודה בעיקר באזור זה, מספר מקומות העבודה המצויים בתוך המגזר הערבי הינו מועט והתחרות על כל מקום עבודה פנוי הינה גדולה, כאשר במקביל השוק היהודי מעדיף להעסיק עובדים יהודים על פני עובדים ערבים. בנוסף, מיעוט ברשתות חברתיות במגזר הערבי מונע מהאקדמאים הערבים לקבל מידע על משרות אטרקטיביות.
    צמצום הפער במצב התעסוקה בין האקדמאים הערבים לבין האקדמאים היהודים הינו אחד מהיעדים שהממשלה וגופים העוסקים בתחום מבקשים להשיג. לצורך קבלת החלטות מושכלות קיים צורך במערך נתונים (כגון: עד כמה קיים קשר בין מקצוע הלימוד לבין מקום העבודה, רמת האפליה הקיימת במקומות העבודה ובתהליכי חיפוש עבודה, קשיים בכניסה לשוק העבודה היהודי וכד'), שלעתים קרובות איננו מצוי

  2. אבי:
    אם אין לך מושג מי אני – כנראה שאינך פוקד את האתר הזה הרבה.
    אילו היית באמת רוצה לדעת ולא היית מסתפק בניסיונות לפגוע בי – היית יכול לברר בקלות.

    אתה מוזמן, בין השאר, לקבל רושם ראשוני כאן:
    https://www.hayadan.org.il/author/michael_r/

  3. אם לא קראת כתבתי שחיפשתי לבד אבל לא מצאתי שום דבר באינטרנט
    ואם אתה מצפה ממני להאמין לאדם זר שאין לי מושג מי הוא ואתה עוד מעז לקרוא לזה טיפשות מראה כמה שאתה בן אדם לא רציני ולא רציונלי.
    אם המדע היה מבוסס על אנשים כמוך אז היינו עדיין חושבים שרעידות אדמה קורות כי הכעסנו את האלים.

  4. אבי:
    אילו הנושא באמת היה מעניין אותך – היית מחפש הוכחות בעצמך ולא דורש מאחרים למצוא אותן בשבילך.
    לי יש הוכחות מניסיוני האישי.
    אינך מאמין לי? זו זכותך אבל זו גם טיפשות.

  5. ואני מציע לגבות את הטענות שלך בנתונים וראיות או שאתה מצפה ממני להאמין לכל דבר?
    יש דברים שנוגדים את ההגיון שלי. אני מוצא אותם בלתי סבירים. טוענים שלא כך הדבר, אני רוצה לראות ראיות והוכחות ואתה אומר לי שאני טומן ראשי בחול.
    במקום לומר לי איפה לשים את הראש שלי אולי תאמר לי איפה אני יכול לראות נתונים רשמיים שיעזרו לי לגבש דעה בנושא? ואם אין ראיות לדבר אני נאלץ לגבש דעה שהתופעה אם קיימת היא שולית.

  6. באינטרנט כל מה שאני מוצא זה עדויות ועדויות זה דבר בעייתי. אני יכול למצוא על כל מיני עדויות בכל מיני נושאים כמו על מפגש עם חייזרים, חוויות חוץ גופיות, מלאכים ושדים, וכו'.
    הבעיה היא שאני קורא נאמר ראיונות ועדויות ואומר אוקיי בסדר אבל איפה הנתונים המלאים?
    מעניין אותי בוגרי איזה מוסדות הם ואיך הם ביחס לבוגרים יהודים של אותו מוסד בעלי ממוצע דומה.
    מה הממוצע שלהם
    מה תחום ההכשרה שלהם בהייטק ומה המצב של היהודים באותו תחום.
    בקיצור צריך עבודת איסוף נתונים רצינית לפני שאני לפחות אוכל להשתכנע.

    קשה לי להאמין שרופאים ערבים יש הרבה ואין להם בעיה להתקבל לעבודה, עורכי דין ערבים יש גם הרבה אבל עובד היי טק לא מקבלים לעבודה. הרי רופא זה עבודה הרבה יותר חשובה ורגישה מאשר עובד בחברה שעושה צ'יפים או בית תוכנה ואם לשם ערבים מתקבלים אז למה שבהיי טק תהיה אפליה?
    איך זה ייתכן שאדם ישים את חייו ביד של רופא ערבי בלי בעיה אבל הוא לא יקבל אותו לכתוב לו קוד. בעיניי זה ממש לא סביר ולכן הייתי רוצה לראות נתונים מלאים.
    לי אישית קשה להאמין שאם יש מקרים כאלה הם מספיק שכיחים כדי להיקרא תופעה.

  7. אבי:
    אין לי מקור "מוסמך" זמין ולגשת לאינטרנט אתה יכול בדיוק כמוני.
    מה שאני יודע הוא שראיתי את הדבר במו עיני פעמים רבות.
    בחלק מן הקריירה המקצועית שלי עבדתי כמנהל הפיתוח בחברות הייטק שונות.
    בתקופה זו קרה לא פעם שקיבלתי קורות חיים של אדם שנראה מתאים לצרכינו אבל כשפניתי למנהל החברה כדי לגייסו (וכאמור – לא מדובר בפעם אחת ולא בחברה אחת) הוא אמר לי שאינו מסכים שאענה לפנייתו בגלל שהוא ערבי.

  8. מיכאל
    אתה יכול להפנות אותי למקור מידע מהימן שמתאר את התופעה?
    אם אני חוטא לעניין אני אשמח לדעת ולתקן את ידיעותיי

  9. אבי:
    ואני – מה לעשות? – הייתי עד למקרים כאלה באופן אישי – ולא פעם אחת.

    אינטל, אגב, אינה דוגמה כי כחלק מחברה בין לאומית קשה לה יותר לנהוג בצורה שאינה מקובלת בתרבות המערב.

    בקיצור, מה שאתה מנסה לזרוע ספק בקיומו הוא תופעה שכיחה.

  10. אבו ערבי – אתה בא מתחום שאין בו עבודה לאף אחד לא ליהודים ולא לערבים.
    לי באופן אישי קשה להאמין שערבים באופן שיטתי נדחים מהסיבה הפשוטה
    א. אני מכיר לא מעט ערבים שעובדים באינטל למשל ובעוד חברות היי טק בתחום הנסדת חשמל שזה תחום עם הרבה עבודה אז לו היתה בעיה באמת היו רואים אותה גם בתחום הזה
    ב. לו זה היה נכון ערבים לא היו הולכים ללמוד מקצועות כאלה אבל יש לא מעט ערבים שלומדים את המקצועות
    ג. לחפש עבודה במשך 8 שנים זה נשמע לי הזוי לחלוטין, יותר משנה זה לא סביר.
    ד. נשאלת השאלה גם איפה למדת ומה הציונים שלך.

    בקיצור
    את הסיפורים על ערבים שלא מתקבלים כי הם ערבים אני שומע הרבה בתקשורת ומעט במציאות
    ספק אם יכול להתקיים מצב כזה בפועל בהיקפים ששווים התייחסות.

  11. תודה רבה מיכאל
    אני מתחום הקלינטיק ואנרגיה מתחדשת ולא היי טיק
    משמח לדעת שעדין יש תקווה ואנשים טובים

  12. אבו ערבי:
    אני מתבייש לומר שאני מכיר את הבעיה והיא אכן חמורה.
    יש הרבה חברות הייטק שנרתעות מקבלת עובדים ערביים ובעיני זה באמת מקומם.
    אם תשלח מסמך קורות חיים לאבי בליזובסקי ותבקש ממנו שיעביר אותו אלי אוכל להפיץ אותן לכמה מנהלי הייטק שאני מכיר.
    אינני מבטיח שזה יעזור כי לא ידוע לי אם מישהו מהם מחפש עובדים ומי מהם נגוע בעצמו באותה אפליה אבל זה עדיף על לא לעשות כלום.

    בהצלחה!

  13. מעניין לדעת כמה בוגרים ואקדימאים ערבים נקלטים בתעשייות שהאדון מזכיר
    עוד יותר מעניין לדעת אם האדון הנכבד יודע על מצוקת הבוגרים הערבים
    מתוך נסיון אישי בתור ערבי עם תואר שני (8 שנים מחפש עבודה) בכיר בעולם האבטלה שמחפש את הקש הקטנה ביותר לצאת מהמעגל הזה ולמצוא עבודה

  14. אין לזה קשר לטכניון אלא לאנשים עצמם. זה לא שההכשרה בטכניון עזרה במשהו, בתור סטודנט כאן בטכניון אני יכול לומר שזאת אוניברסיטה ממש גרועה בכל הקשור למהות של אוניברסיטה.
    כל מה שאנשים עושים כאן זה לרדוף אחרי הגשות, להעתיק עבודות ולנסות לעמוד בדד ליינים. כל גיליון להגשה לוקח יומיים עבודה וכל מקצוע מביא כל שבוע-10 ימים גיליון.
    יוצא שרוב רובם של האנשים לא מצליחים להעמיק בחומר כמו שהם היו רוצים, אין זמן לשבת עם עצמך וללמוד את הנושא, בוודאי שאין זמן להרחיב את הידע לדברים שלא קשורים לחומר הנלמד ישירות, אין זמן לכלום. לא מעודדים כאן חשיבה עצמאית.
    אני סמוך ובטוח שאם תבדקו את הציונים של כל ה76% האלה שמדברים עליהם תראו שהטכניון לא היה מקבל 80% מהם לתואר שני אבל התעשייה קיבלה אותם והם מכניסים מיליארדים.

    הטכניון הוא מוסד ארכאי שמנוהל ע"י חוברת פוצים שרק מנסים לדחוף עוד עבודות ולדחוס עוד חומר בפחות זמן. הדבר היחיד שטוב בטכניון זה המוניטין של המקום וזה בדיוק מה שמושך אליו אנשים טובים ועקשנים שרוצים בכל מחיר לסיים את התואר ואח"כ בתעשייה הם בכל מחיר רוצים לעשות כסף כי תארים מתקדמים הם לא יכולים לעשות וזאת הדרך היחידה של אנשים הרעבים להצלחה להביא לידי ביטוי את הרעב שלהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.