חוקרים הצליחו לרפא תסמינים רבים של תסמונת ה- X השביר, מחלה תורשתית נפוצה הגורמת לפיגור שכלי
תסמונת ה- X השביר היא אחת המחלות הגנטיות הנפוצות ביותר הקשורות בפיגור שכלי. היא פוגעת בכ-1 מכל 4000 זכרים ובכ-1 מכל 6000 נקבות. המחלה נגרמת בעקבות עליה במספר הבסיסים ברצף הדנ"א הנמצאים בסמיכות לגן fmr1 בכרומוזום X. כתוצאה מכך, מושתק ביטויו ויש ירידה בתוצרו החלבוני – FMRP (fragil X mental retardation protein). מאפייני המחלה כוללים פיגור, פגיעה בזיכרון לטווח קצר, בעיות ראיה, קשיי דיבור, אפילפסיה ואוטיזם. בנוסף, ללוקים בתסמונת יש מאפיינים גופניים שונים כגון פנים מאורכות עם מצח, לסתות ואוזניים מודגשים.
למרות מחקר רב בנושא, המנגנון העומד מאחורי ההשפעה של FMRP על המוח אינו לגמרי ברור. עם זאת, לאחרונה נמצא כי ישנו חלבון נוסף- mGluR , אשר לו השפעה הפוכה מ- FMRP, ורמתו בתאים עולה כאשר FMRP חסר.
צוות חוקרים מה- MIT נקטו באסטרטגיה גנטית במסגרתה הכליאו עכברים מוטנטים בעלי פגיעה הדומה לזו הנמצאת בתסמונת ה-X השביר עם עכברים אשר חסר להם עותק מהגן ל- mGluR5 (ולכן רמת הביטוי שלו היא כ- 50% מהמצב הנורמאלי). הרעיון מאחורי הניסוי היה לנסות ולהחזיר את האיזון בין שני הגנים הללו.
לדברי פרופ' מרק ביר (Mark F. Bear), אשר עמד בראש המחקר, תסמונת ה- X השביר היא הפרעה של "עודף". יש עודף ברגישות לשינויים סביבתיים, יש יותר מידי קשרים סינפטיים (עצביים), עודף בייצור של חלבונים, עליה בגודל הגוף. לכן יש לנסות ולהחזיר את המצב לאיזון על ידי הפחתה ב- mGluR5.
כאשר בחנו את הצאצאים של אותם עכברי X שביר בעלי ביטוי נמוך של mGluR5 נמצא כי רבים מתסמיני המחלה נעלמו. היה שיפור במבנה העצבים, שיפור בהתפתחות המוח, התפתחות תקינה של הגוף, ירידה בסינטזת חלבונים בהיפוקמפוס. בנוסף, נמצא שיפור בזיכרון וירידה בנטיה להתקפי אפילפסיה.
לממצאים אלו השלכות רפואיות חשובות לגבי הבנת התסמונת ואפשרויות הטיפול בה ובאוטיזם. אומנם עדיין אין אישור של ה-FDA לניסויים בתרופות המעכבות פעילות mGluR5 , אך ישנן תוכניות להתחלה בניסויים קלינים בבני אדם על פי הגישה החדשה.
תגובה אחת
מת על המאמרים שלך.
איפה את מוצאת אותם?