החיים עשוים היו לפרוח באיזורים של נביעות הידרותרמיות בעומק הים
תאוריה חדשה ושנויה במחלוקת אודות ראשית החיים על כדור הארץ יוצרת ויכוח בין המדענים. אחת ההשלכות שלה היא שחיים אפשריים יותר על כוכבי לכת שקודם לא חשבו שהחיים יכולים לפרוח בהם.
התיאוריה טוענת כי מערכות חיות צמחו לראשונה באינקובטורים אנאורגניים – חומרים שצצו בתוך סלעי ברזל גופריתי.
הרעיון הועלה על ידי פרופ ויליאם מארטין מאוניברסיטת דיסלדורף, ופרופ' מייקל ראסל ממרכז חקר הסביבה הסקוטי בגלאזגו. בעיניהם זהו רעיון קונבנציונלי. לדעתם, במקום שאבני הבניה של החיים יתפתחו תחילה, ואז הם יפתחו מבנה דמוי תא, החוקרים אומרים כי התא בא תחילה ומולא אחר כך במולקולות חיות.
מאז שנות השלושים של המאה ה-20, מרבית התאוריות המקובלות לגבי התאים הראשונים ולפיכך גם לגבי ראשית החיים היו שריאקציות כימיות באטמוספירה העתיקה ביותר של כדור הארץ יצרה את אבני הבניין של החיים, דבר שהוביל לאט ובהדרגה ליצירת התאים הראשונים.
בהסבירם את התיאוריה החדשה, הפרופסורים מארטין וראסל מדגישים את הבעיות שלהם בהסבר ההיפתיזה של התפתחות התאים. במקום שאבני הבניין של החיים יתפתחו תחילה ואז ייצרו צורת תאים, הם מאמינים שהתאים באו תחילה. הם אומרים כי התאים הראשונים לא היו תאים חיים, כי אם אנאורגניים והיו מורכבים בעיקר מברזל וגופרית ונוצרו לא על פני השטח של כדור הארץ אלא בחשכת קרקעית האוקיאנוסים. החיים, הם אומרים, הם המשך כימי של זרמים מוליכי חום דרך קרום כדור הארץ, דבר שיכול להתרחש בכל כוכב לכת שיש בו סלעים ומים.
לדברי ד"ר ראסל, "זרמים הידרותרמיים עשירים במרכיבים כמו מימן, ציאניד, סולפידים ופחמן חד חמצני נובעים מתוך קרום כדור הארץ על קרקעית האוקיאנוס, והם פעלו כימית עם התאים העשויים מתכת גופריתית. הם יצרו את הסביבה המיקרוסקופטית שאיפשרה לריאקיציות כימיות להתקיים, ואשר שמרה על ריכוז גבוה של אבני הבניין של החיים במקום שבו הם נוצרו במקום לפזר אותם ברחבי האוקיאנוס. תאי הברזל הגופריתי, היו המקום בו החיים החלו".
אחת ההשלכות של הרעיון הוא שחיים על כוכבי לכת אחרים או כמה ירחים גדולים במערכת השמש שלנו כמו אירופה – ירחו של צדק המכוסה קרח – היו עשויים להיראות יותר כמו אותם חיים עתיקים.
המחקר פורסם ב- Philosophical Transactions של האגודה המדעית המלכותית הבריטית.
