מחקר: זיהום גרם לעלייה במספר הצפרדעים המעוותות

חוקרים מקולורדו מצאו כי העלייה במספר הצפרדעים בעלות מספר חריג של גפיים בשנים האחרונות נגרמת, לפחות בחלקה, כתוצאה מהזרמת שפכים חקלאיים לסביבת המחייה שלהן

חמצן וזרחן במי השפכים של ישובים חקלאיים מתדלקים מחזור שתוצאתו דלקות טפיליות אצל ראשנים. התוצאה היא אובדן רגליים, רגליים מיותרות או עיוותים אחרים בצפרדע הבוגרת. כך עולה ממחקר בראשותו של פיטר ג'ונסון מאוניברסיטת קולורדו בבולדר. המחקר מומן על ידי הקרן הלאומית למדע, והממצאים פורסמו בגליון המקוון של כתב העת "רשומות האקדמיה הלאומית למדעים (PNAS).
הצפרדעים המעוותות היוו חידה במשך למעלה מעשור, מאז שקבוצה של תלמידי בתי ספר ממיניסוטה גילתה בריכה שבה למעלה ממחצית הצפרדעים המנומרות חסרו גפיים, או שהיו להם יותר מדי גפיים.
הם שיערו כי הסיבה לכך נעה בין השפעת חומרי הדברה וגידול בקרינה האולטרה-סגולה ועד להדבקה בטפילים. כיום ברור שזו היתה הסיבה העיקרית לעיוותים כאלה, אך הגורמים הסביבתיים האחראים אולי לגידול בשכיחותם של הטפילים נותרו בגדר מסתורין.
כך עובד המחזור: הטפילים, המכונים trematodes, נטפלים לסדרת מינים "מארחים". הם גדלים בתוך חלזונות והופכים למזיקים כאשר הם משתחררים מהשבלולים לתוך הבריכה, ויוצרים ציסטות בגפיים המתפתחות. עופות מים אוכלות את הצפרדעים ומשחררות את הטפילים בחזרה למערכת האקולוגית שם הם שוב יכולים להדביק שבלולים.
זרימת השפכים ההולכת וגוברת מניעה פריחה בצמיחת האצות, השבלולים אוכלים את האצות וכך גם אוכלוסיתם גדלה, והדבר מרחיב את אתרי ההתרבות של הטפילים. כדי לנסות ולבחון את הרעיון, החוקרים בנו 46 בריכות מלאכותיות במרכז ויסקונסין והכניסו לתוכן שבלולים. בבריכות שהוספו אליהם מי שפכים היה גידול של 50% באוכלוסית השבלולים בהשוואה לאלו שלא היו בהם חומרי תזונה עודפים.