סיקור מקיף

קרובת המשפחה הלא כ”כ רחוקה של שביל החלב

תצפיות שבוצעו במצפה האירופי הדרומי על גלקסיית NGC-4945 מציעות שהעצם הוא גלקסיה ספיראלית הדומה מאוד לגלקסיה שלנו, בעלת זרועות מסתובבות וליבה מוארכת

גלקסיה NGC-4945. צילום: הטלסקופ האירופי הדרומי
גלקסיה NGC-4945. צילום: הטלסקופ האירופי הדרומי

המצפה האירופי הדרומי (ESO) צילם תמונות מרהיבות של גלקסיה קרובה שאסטרונומים רבים מאמינים כי היא דומה לשביל החלב שלנו. למרות שאנו רואים את הגלקסיה מהצד, תצפיות בגלקסיית NGC-4945 מציעות שהאובייקט הוא גלקסיה ספיראלית הדומה מאוד לגלקסיה שלנו, בעלת זרועות מסתובבות וליבה מוארכת.

הגלקסיה NGC-4945 קרוב לוודאי מאכלסת במרכזה חור שחור סופר-מאסיבי, שזולל כל פיסת חומר בדרכו ומשליך אנרגיה עצומה אל החלל.

מאחר ו- NGC-4945 נמצאת רק במרחק של 13 מיליון שנות אור מכאן בקבוצת הכוכבים קנטאורוס, גם טלסקופ שדה צנוע יספיק לאיתורה של הגלקסיה. הגלקסיה נתגלתה ע”י האסטרונום הסקוטי ג'יימס דונלופ ב-1926 וכינויה ניתן לה ב-“קטלוג החדש הכללי” (ה-NGC) שקובץ ע”י האסטרונום הדני-אירי, ג'ון לואיס אמיל דרייר כמה עשרות שנים לאחר מכן.

כיום NGC-4945 מצטיירת מנקודת מבטנו, כפי שהיא נראית מבעד לעדשת מצלמת השדה הרחב (WFI) המחוברת לטלסקופ המצפה האירופי הדרומי בלה-סילה, כאובייקט דמוי סיגר, אך למעשה גלקסיה זו היא בעלת צורת דיסקה הרחבה בהרבה מעוביה, ובתוכה רצועות כוכבים וגז זוהר המסתחררים סביב מרכזה. באמצעות פילטרים אופטיים מיוחדים, ניתן לבודד את צבע האור הנפלט מגזים מחוממים כגון מימן. התמונה מציגה הבדלים חדים בגלקסיה, וזה מצביע על אזורים בהם נוצרים כוכבים.

תצפיות נוספות חשפו ש- NGC-4945 היא בעלת ליבה גלקטית פעילה, כלומר מתוך ליבתה נפלטת אנרגיה הגבוהה בהרבה מאשר בגלקסיות אחרות רגועות יותר כמו שביל החלב שלנו. מדענים מסווגים את NGC-4945 כגלקסיית סיפרט הנקראת ע”ש קארל ק. סיפרט שפרסם מחקר ב-1943 אודות חתימת אור משונה הנפלטת מליבות גלקטיות מסוימות.

מאז אסטרונומים נוטים להאמין שחורים שחורים סופר-מאסיביים גורמים למהומה במרכזי גלקסיות סיפרט. חורים שחורים מושכים אליהם גז ואבק שמתחממים ומואצים במידה כה רבה עד שהם פולטים קרינה באנרגיות גבוהות, כמו קרני רנטגן ואולטרא-סגול. במרבית מרכזן של הגלקסיות הספירליות הגדולות, ביניהן שביל החלב, יש חור שחור, למרות שרבים מהם אינם “ניזונים” עוד בשלב זה של ההתפתחות הגלקטית.

לכתבה באתר המצפה האירופי הדרומי

12 תגובות

  1. תגידו זה אפשרי ביחלל להיות בגלקסיה אחרת לחיות שם ושם יותר טוב והגלקסיה הזותי מיטקרבת אלינו וישם חיים והם יחבבו בני אדם וחיות

  2. מתעניין:
    הקרינה שאתה מדבר עליה היא קרינת הוקינג (או בקנשטיין – הוקינג, על שם תרומתו של המדען הישראלי – יעקב בקנשטיין לחיזויה).
    שים לב שהשתמשתי במילה "חיזויה" ולא במילה "גילויה" כיוון שקרינה זו טרם התגלתה.
    העובדה שקרינה זו טרם נתגלתה בפועל היא הסיבה לכך שלא הזכרתי אותה בדברי.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Hawking_radiation

  3. תודהמיכאל על תשובות מאירות העיניים.
    לפי מה שהבנתי קורה גם משהו נוסף בגבול אופק הארועים של החור השחור
    אשר גורם להתפרקות אשר תוצריה היא קרינה אשר מעידה על קיומו.
    איזה כיף שיש אתר כזה.

  4. שאלון:
    אומרים זאת בגלל שכל הנתונים מצביעים על כך.
    זה שהקרינה מאזור זה חזקה נובע הן מריכוזם של כוכבים רבים באזור והן מן העובדה שחורים שחורים – למרות שאינם פולטים אור – גורמים לחומר המסתחרר סביבם לפלוט המון אור.
    זה שהחור השחור עצמו אינו פולט אור הוא חסר השפעה.
    לחור שחור שמסתו מיליון מסות שמש יש רדיוס של 3 מיליון קילומטר (כלומר – רק פי 4 מרדיוס השמש). זה כלום ביחס למרחבים העצומים של הגלקסיה (רדיוס שביל החלב, למשל, הוא 50 אלף שנות אור שזה 473,040,000,000,000,000 ק"מ)

  5. למה אומרים שישנם חורים שחורים במרכזן של גלקסיות רבות בזמן שב 99%
    מהתמונות של הגלקסיות בוקע האור החזק ביותר ממרכזן ? איני בטוח לגבי
    שאר הקרינות בתדרים שונים (גמא, רדיו, אולטרה-סגול וכ’ו), אך למה שהאור
    הנראה “יעטוף” את החור השחור או את סביבתו ? ובטח, למה שיבקע דווקא
    מהמקום שהוא אמור להיבלע ?

    תודה.

  6. קבוצת כוכבים במקרה הזה היא רק שם כללי להתמצאות על מפת השמים, הקבוצות המוכרות יותר הם אותם 13 קבוצות המרכיבות את גלגל המזלות. אין קשר אמיתי בין הכוכבים בקבוצה – כל אחד נמצא במרחק אחר החל ממספר שנות אור ועד 25 אלף שנות אור (בעין, בטלסקופ כמובן רואים הרבה יותר), והם רק קרובים זה לזה על קו הראיה. זה בערך כמו חלוקת כדור הארץ למדינות (רק שבשמים לא היו מלחמות על גבולות המדינות כמו בכדור הארץ). בין הגבולות הללו של כל קבוצה ישנם אותם כוכבים שרואים ועוד מיליוני כוכבים שלא רואים, וכמובן הגלקסיות שמעבר לשביל החלב.

  7. מאמין שיש טעות בכתבה
    "בקבוצת הכוכבים קנטאורוס" אמור להיות "צביר הגלקסיות" , לא ?!
    שהרי גלקסיה מכילה מספר עצום של כוכבים

  8. שאלון:

    אתה מוזמן לשאול שאלות גם כשאינני "כאן".
    אם אינני כאן אני במקום אחר ובסופו של דבר סביר מאד שאחזור ל"כאן" וגם עד שאחזור בוודאי ימצא מי שיענה לך.
    חור שחור הוא משהו שאי אפשר לצפות בו ישירות מכיוון שצפייה בדבר כלשהו מחייבת קרן אור שתצא ממנו ותגיע לעין הצופה.
    חור שחור הוא בהגדרתו גוף כה מסיבי עד שקרני אור אינן יכולות לעזוב אותו.
    לכן התשובה לשאלתך היא כמובן "לא" והיא תישאר כזו, ככל הנראה, לעולם ועד.
    עם זאת – עדויות עקיפות לחורים שחורים נצפו גם נצפו.
    אגב – למרות שחור שחור הוא בהגדרתו בלתי ניתן לצפייה, יש דברים נוספים רבים בעולם שאנחנו מסיקים את דבר קיומם רק על ידי עדויות עקיפות.
    למעשה חלק גדול מן החלקיקים האלמנטאריים הם כאלה.

    לא יודעים בבירור את הסיבה למבנה הספיראלי.
    כפי שתראה כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Spiral_galaxy#Origin_of_spiral_structure
    יש הצעה שהועלתה בנושא אבל כבר נמצאו עובדות הסותרות אותה.

    בוודאי שהחור השחור במרכז הגלקסיה קשור במבנה הגלקסיה. הרי הוא חלק ממבנה זה.
    אינני יודע כיצד מתקשר החור השחור להמשך השאלה שנראית לי כחזרה על השאלה מדוע המבנה הוא ספיראלי.

    כדורי העופרת הם ניטרליים מבחינה אלקטרומגנטית (מכיוון שכל אטום – בהכילו מספר שווה של אלקטרונים ופרוטונים הוא ניטרלי).
    חזרתך העיקשת לגורם אלקטרומגנטי של כוח המשיכה אינה מובנת לי כלל.
    אגב: מכיוון שתורת היחסות צופה שינוי במסה האפקטיבית של גוף כתוצאה מתנועה מהירה שלו בשעה שאינה צופה שינוי במטען האלקטרומגנטי שלו, קל לסתור את טענתך גם משיקולים יחסותיים.
    הפוטון, למשל, הוא נטול מטען אלקטרומגנטי. גם מסת המנוחה שלו היא אפס אבל מכיוון שהוא נמצא בתנועה מהירה יש לו מסה אפקטיבית שונה מאפס ולכן גם הוא מושפע מכוח המשיכה מבלי שיהיה לו כל מטען.

    אני יודע שאינך יהודה סבדרמיש.

  9. מר. רוטשילד, אם אתה כבר כאן אז אולי אפנה אליך מספר שאלות.
    א. האם אי פעם נצפה חור שחור ישירות או בעקיפין (סביבתו הקרובה),
    על מנת לבסס את קיומו התיאורטי ? או ש"רואים שם משהו" וכל היתר
    הוא אינטרפטציה של מה שרואים לא ברור ?
    ב. האם ברור למה גלקסיות רבות לובשות את צורת הדיסק הספיראלי, ומהי
    מכניקה והכוחות המעורבים בצורתן ?
    ג. מכיוון שרק לפני זמן לא רב "הבינו" אסטרופיזיקאים שבמרכזן של
    גלקסיות רבות "יושב" לו חור שחור (ועוד מאסיבי), ואם זה נכון אז
    אולי הוא גם קשור במבנה הגלקסיה, אז מדוע אותן גלקסיות לא נראות
    כמו דיסק שטוח (ורחב במרכזו) ללא "הזרועות הספיראליות" היוצאות
    מתוכו ?

    דרך אגב, לגבי ניסיונו של Cavendish, היתכן ש"כח המשיכה" המוקרן מכדורי
    העופרת, הוא לא אחר מאשר הכח האלקטרומגנטי אשר מאגד יחדיו את האטומים ?
    הרי שאם לא כך, הוא "נעצר" במעטפת הגוף ואינו מוקרן החוצה, דבר אשר
    נראה תמוהה ?

    תודה.
    נ.ב. אני לא יהודה סב…… אשר את שמו קצת קשה לי לבטא.

  10. בור:
    אם תשאל שאלה משמעותית יכול להיות שהמושג הרב שיש לאנשים (בניגוד לדעתך שאין מושג) יאפשר להם לתת לך תשובה אבל כרגע שאלתך לא ברורה.
    מה זה "לעצור" חור שחור?

  11. האם זה אפשרי לעצור חור שחור
    כמו לעצור מערבולת
    זאת אומרת אני מבין שכרגע אין לאף אחד מושג
    אבל האם זה יתכן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.