למרות הצלחתה של היחסות הכללית, אחת הדילמות החשובות ביותר שנותרה בפיזיקה המודרנית היא מציאת תיאוריה גדולה של יחסות קוונטית שתיישר קו אחד בין תורת השדות הגרביטציונים לבין מכניקת הקוונטים. מדען ממעבדות לורנס סבור שיש לו תיאוריה כזו
האם מודל שנוי במחלוקת שהגה תיאורטיקאי מיתרים צ'כי יחליף את תורת היחסות של איינשטין? מדענים מאוניברסיטת טקסס בארה”ב עמדו על שאלה זו, ובחנו מספר השלכות והתאמות של המודל על תורת היחסות.
המשפט “אם זה לא שבור, אל תתקן את זה”, מסכם בהחלט את ראייתם של המדענים בכל הנוגע לתורת היחסות הכללית של איינשטין. התיאוריה שפותחה ע”י איינשטין בתחילת המאה ה-20, גורסת שחומר מעקם את המרחב-זמן, והעיקום הזה הוא שקובע את מסלולי הגופים בחלל- כך פועלת גרביטציה. תיאורית היחסות הכללית עמדה במבחנים בדיוק רב, בלעדיה השגיאה המצטברת של הלוויינים היתה גדלה בכ-10 ק”מ מדי יום.
למרות הצלחתה של היחסות הכללית, אחת הדילמות החשובות ביותר שנותרה בפיזיקה המודרנית היא מציאת תיאוריה גדולה של יחסות קוונטית שתיישר קו אחד בין תורת השדות הגרביטציונים לבין מכניקת הקוונטים. לאחרונה, פיטר הוראבה ממעבדות לורנס ברקלי הציע מודל כזה, שזכה לעניין רב בקהיליה המדעית, במיוחד משום שהוא מן המודלים היחידים של כבידה קוונטית שניתנים לבדיקה באופן אמפירי. במודל של הוראבה, סימטריית לורנץ, שאומרת שהפיזיקה צריכה להיות אחידה עבור כל נקודת יחוס, מופרת בקנה מידה קטן, אך חוזרת ומתקיימת בקנה מידה גדול יותר.
צוות החוקרים מטקסס, הונג לו, ג'יאנווי מאי וכריסטופר פופ, בחנו את ההתאמות שמציעה התיאוריה של הוראבה לתורת היחסות הכללית. אחד הממצאים שגילו היה שהמודל של הוראבה מייצג יחסות כללית רק בקנה מידה בלתי ניתן לראייה, גדול יותר מגודלו של היקום.
עם זאת, מחקרם של המדענים מטקסס מהווה תרומה גדולה לבחינת המודל של הוראבה ומראה שישנה עוד עבודה רבה להבנת השלכותיה.
המחקר פורסם בכתב העת Physical Review Letters.
54 תגובות
נעם:
גם לי לא *ידוע* על סתירה אבל אני מוצא לנכון להדגיש את העובדה שיש פיזיקאים מוכרים שדווקא חושבים שיש סתירה.
מיכאל,
למיטב ידיעתי אין סתירה בין תורת היחסות הפרטית לתורת הקוונטים – להיפך – השילוב בין השתיים ניקרא "אלקטרו דינמיקה קוונטית" והיא התורה המדוייקת ביותר הקיימת כיום.
אהוד:
אינני יודע אם יש סתירה בין היחסות הפרטית לבין תורת הקוונטים. לא התעמקתי בעניין מספיק כדי לקבוע דעה משלי אבל אני יודע שיש טענות לכאן ולכאן והבאתי את דברי דייויד אלברט כדוגמה לטענה לכאן.
לגבי חלקיקים קוונטים – מה שאתה אומר נכון אבל שוב, לדעתי, לא לעניין זה כוונה השאלה.
איך שאני מפרש את כוונתו של גל (ושל כל מי שמשתמש בביטוי "חלקיקים קוונטים") אני קורא בביטוי זה כוונה לחלקיקים שאפקטים של תורת הקוונטים ניכרים בהם (לא בכל רגע, לא בכל מצב, אבל באופן עקרוני).
וכן – אני יודע שבאופן עקרוני גם חתול הוא במובן זה חלקיק קוונטי אבל שוב, אני משתדל להבין למה התכוון השואל ולענות לו על פי כוונתו.
מיכאל
נכון שכל דבר שסותר את תורת היחסות הפרטית בהכרח יסתור גם את הכללית
אבל שוב פעם תורת הקוונטים אינה עומדת בסתירה ליחסות פרטית.
הבעיה התיאורטית הינה באחוד תורת הקוונטים עם יחסות כללית. אין שום בעיה בחיבור של תורת הקוונטים עם יחסות פרטית: תורת השדות הקוונטית היא
אינורינטית לורנץ!!! הבעיתיות היא עם תורת גרויטציה קוונטית. גרויטציה קרי תורת יחסות כללית.
לגבי חלקיקים שהאפקטים של תורת הקוונטים ניכרים בהם הרי גם חלקיקים יסודיים אינם חייבים להתנהג באופן קוונטי הדבר תלוי במערכת עליה מדברים.
לדוגמא אלקטרונים במתכת לא מתנהגים קוונטית.
אהוד:
אני מניח שידוע לך שכשאומרים תורת היחסות מתכוונים לכולה – גם לפרטית.
בכלל, הכללית היא הרחבה של הפרטית וכל מה שסותר את הפרטית סותר את הכללית.
כשהשבתי לגל – השבתי על מה ששאל. אינני חושב שהיה מקום לדקדק במונחים, מה גם שהמונחים שהשתמש בהם נמצאים בשימוש נרחב כשהכוונה במונח "חלקיקים קוונטים" היא לחלקיקים שהאפקטים של תורת הקוונטים ניכרים בהם.
באופן כללי, גם בנושא העלמות החלקיק בנקודה א והופעתו בנקודה ב, גל שאל שאלות בשפה שלו ואתה מנסה לכפות על דבריו שפה אחרת ולכן לענות לשאלות שלא שאל.
ליעל
ראשית ברור כי hbar הוא קבוע המהווה אמת מידה אני מתנצל אם הבנת אותי לא כראוי זוהי פשוט צורת ביטוי כפי שניתן להגיד כי מערכת בה מהירות האור c היא קטנה היא המערכת יחסותית ומערכת בה מהירות האור c היא גדולה היא מערכת ניוטונית. זאת למרות שידוע לכל כי c הינו גודל קבוע שאינו משתנה. שוב מדובר בצורת ביטוי במקום לומר מערכת בה כל המהירויות
קטנות או גדולות ביחס ל c בצורה דומה ניתן להתבטא עבור hbar המגדיר
גדלים אופיינים במערכת אשר ביחס אליהם יש להשוות את הגדלים האופיינים
של המערכת כדי לקבוע אם המערכת היאבאופיה קלסית בקרוב טוב או יש להשתמש במכניקה קוונטית לתאר אותה.
אין שום בעיה להכיל את עקרון אי-הודאות על תורת הקוונטים גם לא במקרה היחסותי פשוט יש לעבור לתאור באמצעות תורת שדות. תורת השדות הקוונטית
הינה אינוריינטית לורנץ ואין איתה שום בעיה. הדיון שנוהל עד כה נסב
על תאוריה שתאחד יחסות כללית עם תורת הקוונטים (ולא פרטית ) אין לבלבל בין שתי התאוריות הנ”ל. לגבי יחסות כללית והאיחוד שלה עם תורת הקוונטים
קיימים בעיות רק בסקאלות פלאנק של אנרגיה ומרחק, סקאלות אילו אינן נגישות לנו כיום ולפיכך אין שום בעיות ניסיונות הדורשות הסבר. האחוד של תורת הקוונטים ויחסות כללית הוא ענין אקדמי גרדא שיש לו השלכות
לחלקיקי שניה מזעריים אחרי המפץ הגדול שם היו תנאים שהצריכו תאוריית גרוטציה קוונטית.
מיכאל
הקישורים ששלחת לי לא רלונטיים. הראשון דן בכלל ביחסות פרטית ולא כללית שעליה נסוב הדיון בנוסף הוא נכתב עידי דיוד אלברט שהוא אמנם בהכשרתו
פיסיקאי אבל הוא פילוסוף והשאלות שהוא מעלה הן פילוסופיות ולא ניסיוניות. הקישור השני דן בשאלות תאורטיות לגבי איחוד של יחסות כללית וקוונטים ואכן מציין כי תורת המיתרים מתגברת על בעיית הסינגולריות אבל נתקלת בבעיות אחרות.
בנוסףלכך מספר הערות בקשר לתשובות שלך לגל:
אין דבר כזה חלקיק קוונטי זוהי צורת התבטאות אומללה. ישנם חלקיקים
יסודיים כמו האלקטרון הקוארק והפוטון וישנם חלקיקים המורכבים
מחלקיקים יסודיים כמו גרעין האטום. כאמור אין חלקיקים קוונטים יש רק מערכות קוונטיות בהן החלקיקים יכולים להיות במצב קוונטי. לדוגמא כאשר אטום או חלקיק אחר נמצא בסופר-פוזציה הוא מתנהג קוונטית.
לגבי הופעה או היעלמות של חלקיק לפי תורת הקוונטים כל החלקיקים הקוונטיים הם אותו חלקיק שלא כמו במכניקה קלסית אי-אפשר ליחס לו תוית
קרי החלקי הזה. חלקיק מוגדר על ידי המצב בו הוא נמצא קרי המספרים הקוונטיים המאפיינים אותו. לכן ראשית יש אפשרות לשגר מצב קוונטי למרחק רב תהליך זה מכונה טלפורטציה (נחזה בין השאר על ידי פרופ’ אשר פרס ז”ל
מהטכניון). שנית חלקיקים קוונטיים שזורים (entangled) יכולים להיות בסופר פוזציה של שני מצבי מקום כך שמדידה תגרום להקרסתו בנקודה מסויימת. בפועל פונקציית הגל שתיארה אותו קורסת לפונקציית גל ממוקמת וההסתברות השונה מאפס למצוא אותו במרחק רב נעלמת.
אהוד,
ראשית, HBAR הוא קבוע ולא משתנה. הוא אינו יכול להיות "גדול" או "קטן"- מכאן שמו "קבוע פלאנק".
שנית, אם תנסה להחיל את חוקי היחסות על פונקציית הגל, במיוחד לאור ההשלכות של עקרון אי הוודאות בתנע ובמיקום, תראה שמשהו שם מתעוות ואתה מקבל תשובה לא מציאותית.
כפי שאמרתי, זה לא יכול להיות שיש לך חוקים שונים לתנועת הכוכבים (מאקרו) ויש לך חוקים שונים לתנועת או יותר נכון להסתברות החלקיקים האלמנטרים.
הבעיתיות בגרביטציה קוונטית היא תיאורטית ואמפירית והיא מצריכה משוואות חדשות, ומודל חדש שיכיל חוקים העוסקים בכל הכוחות ובכל סקלות המידה.
ליעד:
זה קשור באופן עקיף מאד.
זה מציג את אחת השאלות המוזרות של תורת הקוונטים אבל זה לא אומר דבר על הקשר בינה לבין תורת היחסות.
נכון הוא שניתן להסיק את רוב תורת הקוונטים מניסוי בודד זה (ובכלל זה גם את הבעיות שיש לה עם תורת היחסות) אבל תורת הקוונטים אינה תורה חדשה כל כך.
יש גם הגזמת מה בהתייחסות לצופה ולהשפעתו.
ההגזמה היא בשני מובנים:
האחד הוא שמנסים לרמוז שנחוץ צופה אנושי. לא אומרים זאת במפורש אבל המינוח "צופה" מרמז על כך בשעה שכל מה שנחוץ הוא מכשיר מדידה.
השני הוא שמנסים ליצור את הרושם שהצופה הוא דבר פאסיבי בשעה שברור שכדי שהמדידה תתבצע נחוצה אינטראקציה כלשהי בין מכשיר המדידה לבין החפץ הנמדד ולאינטראקציה זו הגיוני שתהיינה השלכות גם על הנמדד ולא רק על המודד.
גל:
בוודאי שיש סוגים שונים של חלקיקים קוונטים ואני מניח ששמעת עליהם (למשל אלקטרון וניוטרינו).
הם אפילו מחולקים לקבוצות על פי קטגוריות שונות (כמו, למשל, פרמיונים ובוזונים) כך שהשאלה לא ממש ברורה.
אם חלקיק נעלם במקום א ובאותו זמן מופיע חלקיק במקום ב – מה יגרום לך לומר שמדובר באותו חלקיק?
האם יש סוגים שונים של חלקקים קוונטים ?
האם חלקיק קוונטי יכול להעלם ובאותו הזמן להופיע לדוגמא במרחק של 100 שנות אור ?
אני מקווה שאני קשור לעניין, אני מניח ששמעתם כבר על ניסוי 2 החריצים
בקטע הבא מובא איזה קושי שמבטא איכשהו את ההתנגשות בין שתי התאוריות.
הנה קישור לקטע שמסביר את הקושיה ביו-טיוב, אשמח אם מישהו יוכל להאיר אותי בנושא:
http://www.youtube.com/watch?v=DfPeprQ7oGc
אהוד:
כפי שציטטת, יש לפשט את הדברים עד כמה שניתן, אך לא מעבר לזה.
לכן אני מציע שתקרא, למשל, את הקישורים הבאים:
http://www.scientificamerican.com/article.cfm?id=was-einstein-wrong-about-relativity
http://www.theory.caltech.edu/people/jhs/strings/str115.html
🙂
יעל
אין בכוונתי להתנצח ואו להתריס אלא לנסות להבהיר את הנושא. לצערי אני סבור כי אין לפשט את הדברים יותר מדי שכן כך נפגם הדיוק.
"Everything should be made as simple as possible, but no simpler
A. Einstein
ראשית אין תופעות ניסיוניות שקשורות הן לתורת הקוונטים והן ליחסות
כללית שאיננו יודעים להסבירם (את הסיבה אפרט בהמשך).
שנית כאשר תורת הקוונטים עוברת מדיון בגופים מיקרוסקופיים לגופים מקרוסקופיים היא מגיעה לגבול הקלאסי כלומר למצב בו חוקי המכניקה הקלאסית תקפים במעבר זה אין שום בעיתיות מלבד האופן בו הוא מתרחש.
בעיה זו מכונה בעיית המדידה. מתמטית המעבר מאופיין על ידי הגודל
האופייני של תורת הקוונטים hbar כאשר גודל זה קטן חוקי המכניקה הקלסית
תקפים וכאשר הוא גדול המערכת מתוארת בצורה טובה קוונטית.
גרוטציה מאופיינת על ידי סקלה אחרת G קבוע הגרויטיה של ניוטון
הקובע מתי חוקי יוטון תקפים ומתי יש לתאר אובייקטים על ידי יחסות
כללית.
הבעייתיות ביצירת תורת גרויטציה קוונטית מתגלת בתחום בו גם תורת הקוונטים תקפה וגם יחסות כללית. סקלת האנרגיה המדוברת היא אדירה
ואינה נגישה לנו כיום גם במאיצים הגדולים ביותר. סקלת האורך האופיינית
שבה אנו מצפים לקבל תופעות גרויטציה קוונטית הינה סקלת האורך של פלנק
המורכבת מהקבועים hbar ו G זוהי סקלת אורך מזעירית שאין לנן נגישות אליה
גרעין האטום הוא ענק ביחס אליה…
לפיכך הבעיתיות בגרויטציה קוונטית הינה תאורטית בלבד.
הבעיות כן נפתרות על ידי תורת המיתרים אבל בתורת המיתרים קיימות בעיות
אחרות.
נקודה:
המחשבה עברה במוחי אבל אינני חושב שזה המצב וזאת בעיקר בגלל הסיבות הבאות:
1. ההבנה בפיזיקה שיהודה מפגין גבוהה יותר מזו שמפגין שאלון
2. הניסוי שמתואר בסרטון, על אף שהוא מדבר על גרביטציה דוחפת, מביא למסקנות שגם יהודה היה שופט כהזויות (המשקולות של קוונדיש נעות דווקא לכיוון המסה הקטנה יותר – רק בגלל שהמסה הגדולה מופרדת לשני חלקים. מסקנה ש"נובעת" מן הטעות שעורך הסרטון עשה באנימציה בהזרימו את החלקיקים רק לאורך קו ישר אחד ובהתעלמו המוחלטת מחוק שימור המסה והאנרגיה. יהודה אמנם עשה טעויות בחישוב השלכות המודל אבל לא טעויות כאלה גסות).
מיכאל, האם שאלון הוא שליחו של יהודה או יהודה בעצמו?
שאלון:
האמת היא שגם רעיון הגרביטציה ה”דוחפת” של לה סאז’ – אם מנתחים נכון את ניבוייו – נותן תוצאה שונה מזו שמתוארת בניסוי.
אינני רוצה להיכנס לכל הפרטים כי כבר עשיתי זאת בעבר בדיוני עם יהודה סבדרמיש ולא נראה לי שזה בדיוק מה שמעניין אותך כרגע.
המסר הכללי שלי אליך הוא – כאמור – לפני שאתה מתחיל לנסות למצוא טעויות בתיאוריות המדעיות המקובלות, כדאי שתלמד אותן ואת הניסויים והשיקולים שהביאו אליהן.
שאלון:
מעניין אותי מדוע אתה טורח להזכיר לי לא להביע את דעתי עליך.
האם עשיתי זאת בתגובה כלשהי?
הניסוי שמתואר בסרטון ששלחת לא נראה לי כמו ניסוי שבוצע אי פעם (עם כאלו תוצאות).
הוא מנסה למכור לנו שוב את תורת הגרביטציה של לה סאז’ שהופרכה בדרכים רבות מספור.
אשמח אם תפנה אותי לקישור אמין ולא לסרטון מכירות.
חוץ מזה, זהו אחד הניסויים החשובים שנערכו בפיזיקה ושהשלכותיו
מרחיקות לכת. לכן גם הדיון עליו יכול להיות מעניין וקונסטרוקטיבי.
מר. רוטשילד,
אם כבר שלחתי אותי לראות את הטסט של CAVENDISH (שהוא טסט מעניין
מאוד), ציפיתי לפחות לשמוע את דעתך על אמינות הטסט או על ווריאציות
שונות בו הוא היה יכול להעשות.
לדוגמא אותו ניסוי בווריאציה שונה :
http://www.youtube.com/watch?v=6Lzd86ZYf_o&feature=PlayList&p=1281AC646A53DF9C&index=3
אך לדעתי אפשר להשתמש בחומרים שונים בעלי מאפיינים שונים על
מנת לוודא שאנו באמת מודדים את כח המשיכה בין שני עצמים , עי"פ
חוק ניוטון.
אשמח לשמוע את דעתך על הניסוי (ולא עלי).
תודה
קודם כל אני מבקשת מכולם לשמור על רמת הדיון. כולנו נמצאים כאן כדי לחלוק במידע ולדון בתופעות הנפלאות של עולמנו. אין כאן מקום להתרסות ולהתנצחויות וכל אחד מוזמן להביע את דעתו ולשתף מידיעותיו ככל שירצה.
בנוגע לסתירה בין היחסות לבין תורת הקוונטים, אם לפשט את המסובך, היחסות דנה בהתנהגות הגופים המאקרוסקופים(למשל כוכבים), ותורת הקוונטים דנה בהתנהגות הגופים המיקרוסקופים (חלקיקים). באיזשהו מקום בדרך בין המיקרו למאקרו חייבת להיות קונססטיביות. והיא לא מסופקת מהמודל הסטנדרטי.
זה לא שיש רק בעיה אחת בשילוב ביניהן, אלא יש בעיות וקשיים תיאורטים וניסויים רבים.
ליעל
לגביההבדל גישור בין תורת הקוונטים ליחסות כללית לטענתך:
"לא יכול להיות שכאשר אתה מסתכל על חלקיק קוונטי הוא מתנהג בדרך אחת, וכאשר אתה מסתכל על אותו חלקיק קוונטי כשהוא מחובר לקבוצה גדולה של חלקיקים אחרים, אז החוקים משתנים."
החוקים החלים על חלקיק קוונטי אינם משתנים כאשר מסתכלים על אוסף חלקיקים. הבעיה הזו
מכונה בעיית המדידה הקוונטית והיא קשורה לאינטרפטציה של תורת הקוונטים ולמתי מותר להתחיל להכיל את חוקי המכניקה הניוטונית. אין לנשוא זה קשר ליחסות כללית .
הבעיה בשילוב שתי התאוריות(קוונטים ויחסות כללית) הינה תאורטית בלבד וקשורה לניסיון להכיל את חוקי תורת הקוונטים לגבי הזמן מרחב. כלומר ביצוע
קוונטזציה של הזמן מרחב. ניסיון לבצע קוונטזציה בדרך הרגילה מוביל לשטויות . התבדרויות של התאוריה
-כאשר מנסים לחשב תיקון קטן מקבלים אינסוף בתור תוצאה. גם באלקטרודינמיקה הקוונטית התקבלו אינסופים אבל עבורה מצאו פיינמן טומנגה ושווינגר דרך להפטר מהאינסופים בתוצאה על ידי תהליך תיאורטי הנקרא רגולריזציה.
לא התייחסתי לחלק האחרון של השאלה:
מה זה "לכיוון הנגדי? האם אתה מצפה שידחו זה את זה?
בניסוי מביאים בחשבון את כל תופעות הטבע המוכרות כולל סיבוב כדור הארץ.
כללית אתה שואל כאן שאלות שהתשובה הנכונה להן היא "לך ללמוד" כיוון שאי אפשר להעביר חומר של שנות לימוד בטוקבקים.
שאלון:
אין שום ערך בטבע אותו יודעים באופן מדויק.
הערך של G אינו שונה בכך משום ערך אחר.
הערכים נקבעים בניסוי, הניסוי מתבצע באמצעות מכשירים, במכשירים יש אי דיוק מובנה (אפילו בגלל העובדה שיש רווח ידוע בין השנתות שלהם ואם התוצאה היא בין שתי שנתות – והיא תמיד כזו – אז אינך יודע מהי בדיוק).
זה עוד לפני שהבאתי בחשבון את השפעת עיקרון אי הוודאות של מכניקת הקוונטים.
אפשר לשאול מה היה קורה אילו על כל מיני דברים.
בכל ניסוי מנסים לנטרל גורמים שאינם רלוונטים וברור שבניסוי קוונדיש דאגו שלא יפעל בין הגופים כל כוח אלקטרומגנטי.
אתה יכול כמובן שלשאול אם דאגו מספיק טוב בדיוק כפי שאתה יכול לשאול אם זה לא תלוי בצבעם של הכדורים ולכן אני מחזיר אותך למשל הטלפון.
תודה מר. רוטשילד על תגובתך (בעניין כח המשיכה הקשור בשדה מגנטי).
קראתי על ניסוי Cavendish והניסויים המודרניים אשר מנסים למצוא
את ערכו המדוייק של ה G. מה שהתברר הוא שעדיין אין לו ערך מדוייק,
אתה יכול לקרוא על זה ב http://www.npl.washington.edu/eotwash/experiments/bigG/bigG.html
(מקווה שהלינק יעבוד).
מעניין אותי אם היו פורקים את החשמל הסטטי מאותם כדורי עופרת או
מתכת (בניסויים המודרניים) במהלך הכל ניסוי – אם אכן היו מקבלים את
אותן התוצאות ? חשמל סטטי יכול להווצר בהרבה צורות במהלך ניסוי זה
או בחדר בו הוא נערך, וכמובן להשפיע על התוצאות.
דבר נוסף שאיני בטוח בו הוא האם תנועת כדור הארץ עלולה להיות מעורבת
בניסוי ? על כן אולי כדאי לראות אם מבצעים אותו בחלקו הדרומי של
כדור הארץ, האם הכדורים יימשכו אחד אל השני בכיוון הנגדי.
מה דעתך ?
חלקיק קוונטי זה חלקיק קוונטי "זה לא חומר"
ולכן לא פועלים עליו החוקים של תורות היחסות.
כאשר הוא מחובר לקבוצה גדולה של חלקיקים
הוא נטמע בקבוצה "בחומר"
ומאבד את הערך העצמי שלו.
asd:
הקישור לא עובד וחיפוש בגוגל לא מוצא את אלי טוסן.
נמרוד:
מחר, בדיוק בשעה שבע בערב, יהיה מישהו שיבין זאת.
הוא יטעה, כמובן.
נמרוד:
לזרוק איזו הערה שטותית שלא קשורה לכלום, בתקווה שתגרום למהומה – זאת ענתיקה שחוקה שהשתמשו בה בתקופת האבן. תנסה שיטה אחרת…
נמרוד מוייס,
אחת ההוכחות לאמינותה של תורת הקוונטים ( ולאו דוקא ההוכחה החשובה ביותר…), היא העובדה שאתה יכול לקשקש בעזרת המחשב שלך בפורום המכובד הזה.
ללא תורת הקוונטים, היית נאלץ לחפש עיתון או מגאזין שיסכים לפרסם את התובנות שלך, והסיכוי לכך היה קטן ביותר (בגודל קוונטי).
במשך שנים רבות חקר את הנושא דר, אלי טוסן (פיסיקה -אוניברסיטת בן גוריון באר שבע ) ופירסם מספר מאמרים על הנושא
המאמר A NEW DESCRIPTION OF NATURE- THE WAY TO UNIFICATION
מפורסם נאתרו בכתובת:
http:// members.1stnetusa.com/etousson
מאמר פורץ דרך , ברמה גבוהה ומאד חדשני לעיונכם בעלי המקצוע הרציניים אברהם
מתי כבר מישהו יבין שכל הקוונטים זה שטות מוחלטת.
מה שאי אפשר לראות לא קיים
במחשבה נוספת – הקישור שעליו דברנו היגס ואנוכי הוא המקור ממנו תורגם המאמר אבל לא ההודעה של החוקרים כך שכנראה עדיין יש מקום לתיקון הקישור.
קריאת המקור מאשרת את החשש שעלה בי למקרא התרגום והוא שבעצם הצוות הטקסאני גילה (אם לא טעה) שהתאוריה החדשה סותרת את תורת היחסות ולכן, כנראה, גם את המציאות.
במקור גם השתמשו במילה caveat לתיאור תחושה זו.
תודה, היגס.
הנה קישור ישיר למעוניינים:
http://www.sciencedaily.com/releases/2009/08/090824115758.htm
מיכאל רוטשילד
המקור ב- ScienceDaily מדור הפיסיקה
Rewriting General Relativity? Putting A New Model Of Quantum Gravity Under The Microscope
אדון שאלון:
שאלתך הראשונה מניחה הנחה שגויה.
אין זה נכון שרק גופים בעלי שדה מגנטי הם בעלי כח משיכה.
אגב – גם אילו היה זה המצב לא היה הדבר מצביע על קשר בין התופעות – זה בערך כמו שהיית שואל "אם הטלפוניה היא תופעה אלקטרומגנטית אז איך זה שבכל הטלפונים יש מרכיבי פלסטיק?".
ביחס לשאלתך השנייה (התשובה לה היא כמובן דוגמה לטעות שבראשונה) – כן – בוצע כזה ניסוי.
עיין למשל כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Cavendish_experiment
אני רואה שהיגס התייחס למקור כך שכנראה שהקישור אליו עבד בשלב מסוים אבל עכשיו הקישור לא עובד וכדאי לתקנו.
גם לי (כמו לחן טי) לא ברורה משמעות הפסקאות הדנות במסקנות צוות החוקרים מטקסס וזו הייתה הסיבה המרכזית לכך שחיפשתי את המקור.
ביחס לצורך בתיקון תורת היחסות – צורך זה נובע הן מן הסתירות בינה לבין תורת הקוונטים והן מן העובדה שנוסחאותיה מניבות גדלים אינסופיים במרחק אפס – זאת בשעה שאין בה כל מנגנון המונע את קיומו של כזה מרחק.
תודה יעל על הכתבה והתגובות המעיניינות.
יש לי שאלת תם : לפי תורת היחסות הכללית (אם לא טעיתי), כל גוף אמור
למשוך גוף אחר בהתאם למסתם. אז למה רק גופים בעלי שדה מגנטי (ירחים,
כוכבי לכת, שמשות, גלקסיות וכ’ו) הם במקרה גם בעלי כח משיכה עצמאי ?
והשאלה השניה : האם הוכח בניסוי ששני גופים אכן מושכים אחד את השני
בהתאם למסתם (אני לא מתכוון לרמה הקוונטית, אלא עצם מעל 1 ק”ג, למשל) ?
תודה
יצא לי לקרוא ספר חביב שתורגם השנה "איינשטיין,בבקשה",מומלץ גם לאלו שהפיסיקה אינינה מוגדרת כנשגבות תכליתם ובכל זאת מעניינת לכלל היבטייה השונים.
מיכאל גוטליב,
תודה, גם אני שמחה.
בנוגע לתיאורית המיתרים, ישנו הבדל מהותי המבדיל את תיאורית המיתרים ותיאורית אם מתורות היחסות והקוונטים.
היחסות והקוונטים ניתנות למדידה באופן אמפירי- למשל אתה יכול לשלוח פוטון כמו בניסוי שני הסדקים ולראות שהוא מבצע עם עצמו התאבכות, וכן אתה יכול לראות הסטה של כוכבים שנגרמת מעידוש כבידתי , אפשר אפילו לחזות בתופעות של התארכות זמן כפי שצופה היחסות.
אבל כל הרעיונות והתיאוריות החדשות שבאו אחרי זה- תיאורית המיתרים, תיאוריית אם, סופר-סימטריה,תיאוריות המימדים המקבילים, רעיון התודעה המכוונת וכו’- למרות שכולן אלגנטיות ומסתדרות מתמטית, הן לא ניתנות להוכחה אמפירית בכלים שיש לנו כיום.
מדובר בתיאוריות שעוסקות בתהליכים שמתרחשים באורך פלנאק, זוהי יחידת המרחב הקטנה ביותר שקיימת, או ליתר דיוק, ההפרדה הקטנה ביותר בין 2 אירועים, זאת על פי המודל הסטנדרטי.( ואגב זה לא שאנו לא יכולים להגיע לאורך קטן מאורך פלנאק, זה פשוט שלא קיים באופן תיאורטי שום דבר ביקום שקטן מאורך זה.) אורך פלאנק קטן בעשרים סדרי גודל מגודלו של גרעין האטום, אז יקח עוד קצת זמן עד שנצליח להתקרב להוכחת התיאוריות היפות האלה.
לא הבנתי כיצד תיאוריה שיכולה להיות רלוונטית רק עבור "קנה מידה בלתי ניתן לראייה, גדול יותר מגודלו של היקום" משנה משהו להתייחסות שלנו לתיאוריה הקוונטית או לזו של איינשטיין. הרי מתי נדרש להשתמש בנתונים בסדר גודל כזה? ומה כבר יכול להיות גדול יותר מהיקום שישמש כנתון באותה תיאוריה?
1. יעל — שמח לקרוא שוב כתבות שלך. "ברוכה השבה"!
2. אבי בליזובסקי — אתה צודק בהחלט!
3. לכתבה עצמה (שאותי היא ריתקה) — האם לא שכחנו להזכיר כאן את תאוריית המיתרים (כולל תאוריית אם) האמורה לספק את החיבור המיוחל בין תורת היחסות ותורת הקוואנטים? ואני מודע לעובדה שלא חסרים מתנגדים לתאוריית המיתרים, אך, לדעתי, חשוב להזכירה.
למאוהב ביעל, או קיי, אמרת את מה שיש לך, עכשיו תן לאנשים להגיב לנושא הכתבה.
לכבוד "מישהו":
להיפך, במייל זו הופכת להיות הטרדה ואי כיבוד הפרטיות.
טעות בתרגום במקור:
satellite global positioning system would be off by about 10 km per day.
התרגום הנכון:
השגיאה המצטברת של לוויני ה-GPS היתה 10 ק"מ ליום
כתבה יפה
תודה לכל המגיבים.
דם לבן,
כך טוענת תורת היחסות- שמצע המרחב זמן מתעוות ליד מאסות גדולות, לכן האובייקטים השמיימיים נמשכים זה לזה. ובאמת אם אובייקט עובר איזשהו מרחק סף ויש לו מהירות מסויימת הוא יכול להתרסק אל תוך הכוכב. את התופעה הזו של עיקום המרחב זמן "הוכיחו" בעת ליקוי חמה כאשר ראו שתנועת האור שמגיע מכוכבים רחוקים מתעקמת, כלומר האור לא נע בקו ישר אלא מתעקם כשהוא עובר ליד מאסה גדולה- ולזה קוראים עידוש כבידתי.
אהוד,
תורת הקוונטים והיחסות אינן תאוריות מושלמות, למרות שהתחזיות שלהן מדויקות להפליא בנישה המצומצמת בה הן דנות.
בדיוק כשם שהמכניקה הניוטונית מביאה תחזיות מדויקות עבור מערכות יחוס נייחות. גם כאן התיאוריה נותנת תחזיות מדויקות בנישה מצומצמת אבל היה צריך לשנות לא רק את התיאוריה, אלא את כל הקונספט שעומד מאחוריה על מנת שתתאים למציאות. הבעיה לא היתה להוסיף למכניקה הניוטונית עוד איזה קבוע או סימן פלוס. פשוט הפכו אותה, רמסו אותה, ובנו במקומה תיאוריה חדשה.
לא יכול להיות שכאשר אתה מסתכל על חלקיק קוונטי הוא מתנהג בדרך אחת, וכאשר אתה מסתכל על אותו חלקיק קוונטי כשהוא מחובר לקבוצה גדולה של חלקיקים אחרים, אז החוקים משתנים.
לכל המגיבים הרומנטיים, מה דעתכם להעביר את השאלות האלו לערוצים פרטיים (מייל) במקום בפרהסיה? זה לא המקום, נא להתרכז בכתבה עצמה.
מצטער להרוס את האווירה הרומנטית בהערה קטנונית אבל המשפט:
"אחת הדילמות החשובות ביותר שנותרה בפיזיקה המודרנית היא מציאת תיאוריה גדולה של יחסות קוונטית שתיישר קו אחד בין תורת השדות הגרביטציונים לבין מכניקת הקוונטים." הוא בעייתי.
לא מדובר בדילמה אלא במציאת תאוריה מאחדת, כיון שהן התחזיות של תורת היחסות הכללית כמו גם תורת הקוונטים נמצאו כמדויקות
באלפי נסיונות שבוצעו מאז נכתבו.
הערת אגב: הבעיה של אחוד שתי התאוריות הנ"ל הינה
בעיה תאורטית כי בבסיסם לא ניתן ליישב אותם זו עם זו ולא בבעיה של התאמה לניסיון.
יעל, תעשי לי קווארק
דם לבן, זאת פעם ראשונה שאני שומע שקורא ידען שומע בפעם הראשונה על תורת היחסות הכללית. תתחיל לקרוא.
זאת הפעם הראשונה שאני שומע שזאת הסיבה לגרוויטציה. במקומות רבים קראתי שלא ידוע הגורם לה.
שאלה: אם העיקום הוא שגורם למשיכה אז, איך שאני מבין את זה, הגופים (ירחים, אסטרואידים וכו’) היו אמורים “ליפול” לכיוון הכוכבים. אבל בפועל הם נעים סביבם. מה פיספסתי?
לא
היא נשואה ?