בטכניון נפתח מרכז ידע לחדשנות בתעשיה ובמחקר בשיתוף יבמ

בראש המרכז תעמוד כלת פרס ישראל פרופ' מרים ארז * יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' מנואל טרכטנברג קרא בכנס הייסוד של המרכז לרכז תקציבים במשרד חדש למדע טכנולוגיה והשכלה גבוהה

מימין לשמאל: פרופסור בועז גולני, פרופסור מרים ארז ומאיר ניסנזון, בפתיחת המרכז החדש
מימין לשמאל: פרופסור בועז גולני, פרופסור מרים ארז ומאיר ניסנזון, בפתיחת המרכז החדש

מרכז ידע לחדשנות נפתח בטכניון. בראשו עומדת כלת פרס ישראל, פרופסור מרים ארז מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול. השבוע נערך בבית IBM בפתח תקווה כנס הפתיחה של המרכז החדש, בהשתתפות חוקרים, אנשי משק וכלכלה ואנשי משרד המדע, התרבות והספורט התומך במרכז.

מאיר ניסנזון, מנכ"ל יבמ ישראל, אמר כי נושא החדשנות חשוב מאוד לחברה שהוא עומד בראשה. "לא היינו שורדים בתעשייה מתחדשת, אלמלא חידשנו והתחדשנו כל העת", הדגיש. "לכן אנו שמחים לסייע לכל דבר אשר יבטיח שהחדשנות תימשך". מנכ"ל יבמ הוסיף כי מדינת ישראל ניצבת היום בחזית החדשנות, אך אין זה מבטיח את העתיד ולכן עליה לעשות הכל כדי לשמר את מעמדה זה.

דיקן הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, פרופסור בועז גולני, אמר כי הפקולטה שהוא עומד בראשה אימצה את נושאי החדשנות והיזמות ומפתחת אותם.

נשיא "פניציה", עודד טירה (לשעבר נשיא התאחדות התעשיינים), אמר כי בעזרת החדשנות הטכנולוגית הוא יכול להתמודד עם מתחריו. "בראיה הלאומית, המשולש ממשלה-תעשייה-אקדמיה מאוד חשוב", הדגיש.

פרופסור מרים ארז אמרה כי הופתעה לגלות כי מעט נעשה בישראל בחקר החדשנות. "המרכז החדש ייתן בסיס ידע, מנוע חיפוש ושיתוף פעולה בין המחקר האקדמי לבין התעשייה", הסבירה. "כן תיבנה רשת ממוקדת חדשנות".

באירוע הפתיחה ניתנו הרצאות בתחום החדשנות ונערך פאנל מומחים על עידוד החדשנות על ידי העברת ידע וטכנולוגיה בין מרכזי מחקר, תעשייה וממשל.

באירוע שנערך בבית יבמ בפתח תקווה, לציון חנוכת המרכז לחדשנות, אמר יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור מנואל טרכטנברג, קורא להקים במסגרת הממשלה הבאה משרד למדע, טכנולוגיה והשכלה גבוהה שירכז סמכויות תקציבים ומשאבים משמעותיים ביותר, על מנת לקדם את החדשנות במשק הישראלי כאמצעי להיחלצות מהמשבר הכלכלי.

פרופ' טרכטנברג מעריך כי פוטנציאל מקורות הצמיחה הקיימים של המשק התייבש לא בשל המשבר העולמי אלא בשל הידלדלות זרם הצמיחה שנשען על זמינות הטכנולוגיה ובא בעקבות גל העלייה של שנות התשעים.

עוד מתריע פרופ' טרכטנברג כי "בתוך המשבר הכלכלי מתחיל לבעבע איום של פרוטקציוניזם. המדיניות הישראלית למשל מעודדת את תוצרת הארץ – מה שנשמע הגיוני. אבל אם כולם ינהגו כך וגם השחקנים הגדולים ינהגו כך – זה מאיים להחריף את המשבר למימדים של המשבר העולמי בשנת 1931".

"פרוטקציוניזם הוא כדור שלג, כמו מירוץ חימוש. אתה מגיע לשיווי משקל הרבה יותר גרוע לכולם. צריכים להיות מודעים שבהסתברות לא קטנה העולם לא בדיוק יפנה גב לגלובליזציה אבל יתייחס אליה בצורה. מבחינתנו בישראל זה אילוץ: זו תופעה שעלולה להתעצם ואנחנו צריכים להיערך אליה. הצמיחה של המשק הישראלי נבנתה על היי-טק לייצוא. אם יש כאן לא רק צמיחה נמוכה יותר של העולם אלא גם ירידה של מרכיב הסחר – אנחנו צריכים להיערך אליו".

לנוכח הבריחה מסיכון, המאפיינת את שוק ההון, חוזה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה צורך לפתח פלטפורמות מימוניות אחרות, מעבר לתעשיית הון הסיכון שליוותה את הצמיחה הטכנולוגית בארץ. "אם החיסכון הפנסיוני הישראלי העדיף להתמקד באג"ח קונצרניות, וקרן פנסיה של קליפורניה משקיעה בסטארט-אפ בארץ בעוד קרן פנסיה מקומית לא – זו אנומליה. צריך להפגיש בין החיסכון ובין אפשרויות ההשקעה".

שיתוף פעולה עם יבמ

יבמ נערכת לשתף פעולה עם המרכז לחדשנות שהוקם במסגרת הטכניון, ומתכוונת להשתמש לצורך זה, בין השאר, ביחידה לטכנולוגיה גלובאלית הפועלת במסגרת החברה בישראל. היחידה הזאת (GTU) הוקמה בארץ כמסגרת פעילות ייחודית וראשונה מסוגה ביבמ העולמית, על מנת לאתר טכנולוגיות ישראליות ולשלבן בפתרונות של יבמ ללקוחותיה בכל העולם.

בדברי הברכה שלו עם הקמת המרכז החדש אמר מנכ"ל יבמ ישראל, מאיר ניסנסון, כי "החדשנות היא עניין מרכזי לקיומה של יבמ. יבמ לא הייתה שורדת לולא חידשה והתחדשה על מנת להתאים עצמה להתפתחויות. למדנו בעבר בדרך הקשה שאי אפשר לנוח על זרי הדפנה בתחום הזה. גם בימים אלה אנחנו עושים הכל על מנת להבטיח שהחדשנות תימשך, ולהתאים עצמנו לאתגרים".

מנכ"ל חברת פניציה, עודד טירה, קרא לעודד חדשנות טכנולוגית מתמדת בתעשיה הישראלית בכלל ולא רק בתחום ההיי-טק, ככלי להשגת יתרונות תחרותיים באמצעותם ניתן לגבור על המתחרים בשוק בכל חוליות שרשרת האספקה.

לעודד חדשנות שיתופית

עודד כהן, מנהל מעבדת המחקר של יבמ בחיפה, הציג את תפיסת החדשנות השיתופית של יבמ, המנחה את עבודתם של 3,000 עובדים בחטיבת המחקר של החברה בתשעה אתרים סביב העולם. המרכז בחיפה הוא הגדול מחוץ לתחומי ארה"ב: 450 עובדים מתוכם 300 מדענים. לדבריו, "הימים של ממציא בודד המשנה את העולם בהמצאתו חלפו ועברו זה מכבר. השינוי בחדשנות מתבטא בכך שאין חברה שהיא מספיק גדולה ורחבה על מנת להניח שכל החדשנות תבוא מבפנים. זה אומר שחדשנות צריכה להיות שיתופית, פתוחה, רב-תחומית וגלובאלית".

על פי התפיסה המנחה את יבמ, חדשנות שיתופית נשענת על תקנים, על שיתוף פעולה בין מגזרי התעשייה, האקדמיה והממשלה, על שילוב דיסצפלינות שונות וניוד ידע מתחום לתחום, על המהות הגלובאלית של הפעילות, ועל הפתיחות.

בהתייחסות למשבר הפיננסי הכלל-עולמי ציין מנהל מעבדת המחקר של יבמ בחיפה כי הניסיון ההיסטורי מלמד כי אחרי כל הופעת טכנולוגיה חדשה – בא משבר. הניצול הגדול יותר של הטכנולוגיה מגיע דווקא לאחר המשבר. הגברת המעורבות הממשלתית לצורך עידוד הכלכלה מהווה להערכתו הזדמנות לתהליכי צמיחה יעילים יותר מאלה הממומנים בהון פרטי: הזרמת ההון הממשלתית יכולה לכפות על מקבלי המימון לפעול במסגרת תקנים פתוחים – מה שיאפשר למנף את הפיתוחים הנולדים בתהליכים האלה ולהבטיח כי ישרתו אוכלוסיות רחבות יותר.

"החזון הטכנולוגי של יבמ הוא זה של כוכב הלכת החכם: ניצול היכולת לרשת את העולם בחיישנים ומערכות איסוף מידע, לנהל עולם מקושר באופן המאפשר לרכז את הנתונים הנאספים בנקודות שונות, ובעל כושר ניתוח המאפשר להבין ולנצל את המידע הזה", אמר עודד כהן.
הוא מעריך כי "העולם הרפואי הוא אחד התחומים שבהם קישור נכון יאפשר להפיק תובנות יותר אפקטיביות ממידע הזמין בנקודות שונות. תחום נוסף שבו ניתן להתקדם הוא זה של ניטור הסביבה, תשתיות חכמות יותר, מערכות תחבורה יעילות ומתוחכמות יותר, וניהול משופר של שרשרת אספקה. את היעדים האלה אפשר להממש רק באמצעות שיתוף פעולה כין גופים שונים, ותקנים שיאפשרו העברת נתונים ושילוב מידע".

המדען הראשי: אין מחסור בכסף לחדשנות בתעשייה המסורתית

ברב-שיח בהנחיית פרופ' מרים ארז מהפקולטה להנדסה וניהול בטכניון, כלת פרס ישראל ומי שתעמוד בראש מרכז החדשנות, אמר המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, כי "בשלוש השנים האחרונות שאלת הכנסה של חדשנות לתעשיות המסורתיות לא הייתה עניין של מחסור בכסף. התקציב שהוקצה לנושא היה אינסופי למעשה – אולם לא היו מספיק בקשות לניצול התקציב הזה… יש עשרות, מאות ואלפי מפעלים שאין להם אפילו צוותים שיודעים להתעסק במו"פ ובחדשנות".

פרופ' דוד מנדלוביץ' המדען הראשי במשרד המדע התרבות והספורט מתריע כי "לא יותר מ- 20% מהאוכלוסיה מטפלת בכל פעילות המדע והטכנולוגיה במדינה – וזה מצב לא סביר ולא בריא". הוא קורא לתמוך בעזרת המחקר המוכוון במדינת ישראל, הנובע מתקציבי הממשלה, המדענים הראשיים והאקדמיה, בפיתוח בתשתית כוח אדם שתוכל להוות מאגר מתאים לתעשייה. "המחקר המוכוון במדינת ישראל כמעט אינו קיים – וזה מעכב את התפתחות החדשנות גם בתעשייה המסורתית וגם בהיי-טק". הוא קורא לשלב בין חדשנות טכנולוגית ובין חדשנות עסקית, המתמקדת בתהליכים קיימים. "בתחום החדשנות העסקית, בעיית הבעיות היא המשוואה של סיכוי לעומת סיכון: התעשייה המסורתית לא יכולה להרשות לעצמה לקחת את הסיכונים שלוקח ההיי-טק. שיפור המשוואה של סיכוי לעומת סיכון יקל על מי שמחליטים בכל זאת להיכנס לחדשנות".

ד"ר רוני דיין, מנכ"ל המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי קורא להתייחס למשבר הכלכלי כאל הזדמנות, ולהעדיף להתמקד בחדשנות במודלים ניהוליים ובגישות עסקיות, כדי שהחדשנות הזאת תהווה כלי להצלחה עסקית.

מנכ"ל קרן טנא להשקעות, ד"ר אריאל הלפרין, מעריך כי בעידן הנוכחי מציגה התעשייה המסורתית פוטנציאל צמיחה גדול מאד. "בתעשיית המיד-טק, ברמות הוצאה נמוכות של מו"פ היעילות של המו"פ יכולה להיות גבוהה. הבעייה המרכזית היא כיצד משלבים את הנתונים האלה אל תוך מודל תרבותי עסקי נכון".

מאיר ניסנסון מנכ"ל יבמ ישראל, מעריך כי הבעייה המרכזית בקידום החדשנות נוגעת לשינויים הנדרשים במודל העסקי. "קל להתרכז במו"פ: שם, אתה יכול לשלוט לכאורה בהוצאה. אבל שינויים וחדשנות במודל עסקי הם עניין קשה יותר: אתה עומד מול ארגון שלם שמתנגד לחדשנות". מנכ"ל יבמ מתריע כי "ברוב המקרים אין מספיק ניסיון ואין מספיק ידע בניהול חדשנות" – ומציג את לקחי נסיונה של החברה בקידום חדשנות, הן בתוך שורותיה והן עבור לקוחות. לדבריו, היתרון היחסי של ישראל בטכנולוגיה אמנם קידם את הכלכלה בצורה בלתי רגילה אבל לא פתר בעיות אחרות דוגמת הבאת תועלות הפיתוח הטכנולוגי ופירות השגשוג לאוכלוסיה הרחבה יותר. אם לא נעשה זאת, תהיה לנו בסופו של דבר תעשיית חדשנות אבל ברגע שיוכח הרעיון הוא יועבר לחו"ל ויפותח שם. אנחנו צריכים למצוא את הדרכים כדי שגם גופים מקומיים יוכלו לגדול ולהתפתח.

אתי כרמלי מנכ"לית צאג שהוקמה על ידי צבי ימיני ונרכשה על ידי חברת סטנלי מארה"ב, מציעה "לשים עיין על תעשיית הפלסטיק שלא תיעלם כמו תעשיית הטקסטיל". היא מתריעה כי התחרות המחריפה על ההישרדות מעכבת פיתוח וחדשנות, כאשר גורם מעכב שני הוא היעדר תשתיות. "אין מחקר בתעשייה המסורתית. יש פיתוח, יש הנדסה – אבל אין מחקר". בנוסף, קיימת להערכתה בעייה בפערי האיכות והידע באוכלוסיה. "יש לנו 50 אנשים שמובילים 500 עובדים ו- 300 עובדים של קבלני משנה. קשה לגשר בתוך אותה חברה בין 50 אקדמאים ובין מאות עובדים עם בקושי שמונה שנות לימוד. ישראלים אוהבים לעסוק יותר בפיתוח, בחדשנות – ופחות בתעשייה עצמה. אנחנו יודעים להביא חדשנות במוצרים אבל לא ברצפת הייצור".

עמוס רבין, מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, צופה כי המשבר הנוכחי ישפיע קשה על רוב החברות בכל מה שנוגע לפיתוח וחדשנות. "כשמדברים על הקצאת משאבים במצב של מלחמת הישרדות – ורוב החברות מוטות היצוא נמצאות במצב כזה – מקצצים בכל מקום אפשרי". בצד החיובי, הוא קובע כי "יש שינוי גדול מאד בתרבות העסקית, והקרקע בשלה יותר מבעבר לטפח ולקבל חדשנות".

עוזיה גליל, מאבות תעשיית הטכנולוגיה הישראלית, קורא למצוא את הדרך לעודד אנשים – ובמיוחד אנשים צעירים לבוא עם רעיונות, ולאו דווקא במתכונת מסודרת ומאורגנת. אחר כך צריך לבוא היזם, המנהל, ולבחור מתוך הרעיונות את מה שניתן לביצוע.

לאתר המרכז

3 תגובות

  1. צודק, אבל אני חושב שצריך הרבה לפני הגן, ילדים בדור הזה לא יודעים כלום וגם לא משקיעים כדי לדעת יותר. לא אכפת להם, הם חושבים שהמדע והעולם בעצם פשוט ימשיכו להתפתח ולהתחכם מעצמם. הנוער היום דפוק!!!

  2. רק חינוך – חינוך לאהבת המדע, לעשיית מדע, כבר מגיל צעיר, בגן, ובבית הספר, להכניס יותר תכנים מדעיים לרשימת השידורים בטלוויזיה וברדיו במקום כל התוכניות הרדודות והטלנובלות, רוב האנשים אפילו לא יודעים מה זה מדע וזה פשוט עצוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.