מספר הפרסומים מישראל לנפש בתחום תאי הגזע – הגבוה בעולם

כך אומר פרופ' דב ציפורי מייסד ויו"ר האגודה הישראלית לתאי גזע, שתקיים כינוס מדעי בן שלושה ימים במקביל לכנס ביומד בראיון מיוחד לאתר הידען

המחקר בישראל בתחומי תאי הגזע, הן העובריים והן הבוגרים הוא מהמפותחים בעולם, ואם לוקחים את הנתון של מספר מאמרים בתחום ומחלקים אותו במספר התושבים בישראל מסתבר שמספר הפרסומים המדעיים לנפש של מדענים מישראל הוא הגבוה בעולם. כך אומר בשיחה מיוחדת לאתר הידען, פרופ' דב ציפורי, יו"ר האגודה הישראלית לתאי גזע, שהוקמה לאחרונה ואשר תארח את החוקרים הבולטים ביותר בתחום. הכנס יתקיים בשבוע הבא 5-7 ביוני, במקביל לכנס ביומד שיתפרס על מלון דיוויד אינטרקונטיננטל ומלון דן פנורמה בת"א.
פרופסור דב ציפורי הוא מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן. הוא עוסק במחקר של תאי גזע מאז סוף שנות השישים. אז לא היה זה עיסוק פופולארי, אך המדענים חקרו בעיקר תאי גזע של מערכת הדם, הנמצאים במח העצם, על בסיס המחקרים הללו קם השטח של השתלות מח עצם למחלות של מערכת הדם. זה השטח הכי מפותח.
"אנשים חושבים שהמחקר בתאי הגזע החל רק לפני כמה שנים כשהצליחו לבודד תאי גזע עובריים ולגדלם, חושבים כך משום שנשיא ארה"ב מתנגד מטעמים דתיים להתעסקות בתאי גזע עובריים. נושא זה קיבל תהודה עצומה, אבל מחקר בתאי גזע התחיל לפני עשרות שנים, בעיקר תאי גזע של מערכת הדם מהבוגר. על התאים הללו אנו יודעים היום הרבה."

"יש שני סוגים עיקריים של תאי גזע – עובריים ובוגרים. לתאי גזע מחבל הטבור אפשר להתייחס איך שרוצים, בוודאי ניתן לומר שהם בתאים מילוד, בכל מקרה מדובר בתאי גזע ממערכת הדם משום שאוספים את הדם הטבורי. בחלקים אחרים בחבל הטבור יש תאים אחרים שנמצאים באורגניזם בכלל. אני עובד על תאי גזע מזנכילמילים. התאים הללו נמצאים גם בעובר וגם בבוגר, מלווים אותנו כל חיינו עד הזקנה והם נמצאים בכל מיני מקומות בגוף – במח העצם, ם בעור, בכבד, ברקמות השונות, אפילו במוח. התאים הללו יש להם יכולת להפוך לכל מיני תאים אחרים כגון תאי סחוס, או תאי שריר ועוד וכאן אין בעיה הקיימת בתאי גזע עובריים. תאים אלה נמצאים בהרבה מאוד איברים וניתן באופן מעשי לקחת תאים, לגדל אותם בתרבית, לייצר מהם סוג תאים שדרוש לאדם ולהשתיל אותם בחזרה. שיטה זו מאפשרת להתגבר על כל הבעייתיות של תאי גזע, לא רק הבעייתיות המוסרית של השימוש בעוברים אלא גם בעיתיות הנובעת מעצם ההשתלה. אם אני משתיל תאים שלי לעצמי אין בעיות אימונולוגיות, אין בעיה של דחיה."

מה חשיבות הכינוס?
פרופ' ציפורי: "הכינוס הזה הוא בשבילי קודם כל הפגנה בפני העמיתים שלנו בחו"ל שאנחנו יכולים לקיים חיים נורמלים ומחקר נורמלי. הבאתי קבוצה של 11 אנשים מרכזיים בתחום בעולם וביניהם ארווין ווייסמן מסטנפורד שייתן את הרצאת הפתיחה. וייסמן הוא התפרסם גם בנושא של תאי גזע עובריים, תאי גזע מהבוגר,. אדם רב פעלים ותרומתו כמעט בכל אספקט של המחקר המדעי בתאי גזע. הוא בין המובילים החשובים בעולם. עוד ישתתפו דייויד סקאדן מהארווארד בבוסטון, וג'ון דיק מאוניברסיטת טרונטו – אחד מהמובילים בשטח. אנשים מהחשובים בעולם הסכימו לבוא לישראל, להרצות פה ולשהות פה. מבחינתי זה השג שמראים להם שהחיים פה מאפשרים לנו לעשות מחקר ופעילות מדעית. יבואו גם אורחים רבים אחרים, שרוצים לדבר על התוצאות שלהם – מארצות שונות באירופה, מהמזרח הרחוק. יש לנו הצטרפות של הרבה זרים."
"חשיבות נוספת היא בעצם העובדה שאנחנו גם חושפים את הסטודנטים שלנו למחקרים שנעשים בחו"ל, מאפשרים להם לפגוש את החוקרים מחו"ל, אנחנו מוגבלים במשלוח הסטודנטים לחו"ל. הכינוס הזה מאפשר אינטראקציה מאוד טובה. "
"עוד היבט – זה הכינוס הראשון של האגודה הישראלית לתאי גזע. אני הקמתי את האגודה המאחדת בתוכה את כל הכוחות – כל המדענים בארץ המתעסקים בתאי גזע חברים באגודה הזו. רק הקמנו אותה לפני זמן קצר וזו הפעילות הגדולה הראשונה של האגודה. אגודות כאלה מאוד מקדמות מחקר משום שהן מעודדות אינטראקציה בין החוקרים בשטח וחילופי אינפורמציה וחילופי תאים וחומרים אחרים החשובים למחקר."

מה מקומה של ישראל בתחום תאי הגזע?ישראל היא המקום הראשון על פני כדור הארץ שבו אי פעם מישהו הצליח לגדל בתרבית תאי גזע בוגרים, לאו זקס, שהיה פרופסור במכון ויצמן. הדבר הזה הביא שתמיד היתה במכון ובארץ התעניינות גדולה מאוד בתחום החל משנות השישים ויש לנו תמיד יתרון בזה שפה התחילו הדברים. מעבר לכך גם תחום תאי הגזע העובריים ראוי לציין כי יוסי איצקוביץ', גניקולוג חיפאי, ביחד עם תומפסון האמריקאי הצליחו לראשונה קרוב לשנת 2000 לגדל תאי גזע אנושיים עובריים. יש לנו ראשוניות גם בבוגרים
מכיוון שמותר לנו לעסוק בתאי גזע ללא הגבלות כמו שהטיל נשיא ארה"ב קל לנו יותר אבל עובדתית, לישראל, לנפש יש יותר פרסומים על תאי גזע מאשר לכל הארצות בעולם. התפרסם מחקר בעיון דה סיינטיסט שבדק את זה סטטיסטית. התקשרו אלי לשאול מה הסיבות לכך ופרסמו כתבה.
כמובן שבמספרים אבסולוטיים עוברים אותנו כי ארה"ב היא ענקית עם יכולת אדירה של מחקר. אבל לגולגולת בהחלט מצבנו טוב."

האם תוכל לפרט את המסלולים בכנס?יהיו מסלולים על כל דבר בשטח – תאי גזע עובריים, תאי גזע בבוגר, תאים של מערכת העצבים, כמעט לכל רקמה. מדובר בכינוס של שלושה ימים עם הרצאות מליאה והרצאות מקבילות. מאוד מקיף ורחב ומולטי דיסציפלינרי.